העבודה בחברת הגז הפריזאית סיפקה את הרקע הבלתי סביר לקריירה של אנדרה אנטואן (André Antoine), אמן ששינה באופן יסודי את מסלול הבימוי המודרני. הוא נולד בלימוז' בשנת 1858, ועבר מעבודה פקידותית להשפעה מכרעת על התיאטרון והקולנוע האירופיים, תוך שהוא דוגל במשחק נטורליסטי ובאותנטיות סביבתית לאורך כל הקריירה הענפה שלו.
עלייתו של התיאטרון החופשי (Théâtre Libre)
בשנת 1887 הקים אנטואן את התיאטרון החופשי (Théâtre Libre) בפריז, וביסס חלל סדנאות שנועד לעקוף את מגבלות הקופות המסורתיות. במשך שבע שנים הפיקה הלהקה 111 מחזות, שסיפקו במה ליצירות שמוסדות אחרים דחו. גישתו שאבה השראה רבה מלהקת מיינינגן (Meiningen Ensemble), והחליפה סגנונות משחק מלאכותיים בהתמקדות בהתנהגות ובהנעה פסיכולוגית. באמצעות שילוב שחקנים לא מקצועיים, הוא ביקש לתפוס את החספוס של חיי היומיום, לעיתים קרובות תוך סידור תפאורות שקבעו את המציאות המרחבית של שחקניו.
תפיסת הקיר הרביעי
אנטואן חלוץ בתפיסה הרדיקלית של הסרת הקיר הרביעי כדי לשפר את האשליה. במהלך החזרות הוא השתמש לעיתים קרובות בחללים בעלי ארבעה קירות, תוך התבוננות באינטראקציה לפני בחירת נקודת המבט המתאימה ביותר לקהל. הוא נדיר שהשתמש שנית בתפאורות, מתוך אמונה שכל מחזה דורש אווירה ייחודית. מסירותו לנטורליזם נועדה לשקף התנהגות אנושית המעוצבת על ידי סביבה ותורשה, תוך מעבר מעבר למוסכמות המשחק הפורמליסטיות שהיו נפוצות בסוף המאה ה-19.
מעבר לקולנוע
לאחר שעזב את תיאטרון האודיאון (Odéon) בשנת 1914, פנה אנטואן לכיוון הפקת סרטים. בעבודה עם החברה הקולנועית של סופרים ואנשי ספרות (Société cinématographique des auteurs et gens de lettres), הוא יישם את הנטורליזם התיאטרלי שלו על המסך. בין השנים 1915 ל-1922 הוא ביים עיבודים ספרותיים, כולל 'האדמה' (La Terre), 'האחים הקורסיקאים' (Les Frères corses) ו-'תשעים ושלוש' (Quatre-vingt-treize). על ידי תעדוף נופים טבעיים ושחקנים לא מקצועיים, הוא העניק תחושת כבוד למדיום, וצבר מוניטין כמשפיע יסודי על הנאוריאליזם המאוחר יותר.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים מאוחרות ומורשת
החל משנת 1919 הקדיש אנטואן את מאמציו לעיתונות וביקורת, ותרם פרשנות קבועה ל-'ל'אינפורמסיון' (L'Information) ופרסומים אחרים כמו 'לה ז'ורנל' (Le Journal) ו-'קומדיה' (Comœdia). הוא תיעד את חייו המקצועיים בשני כרכי זיכרונות שפורסמו בשנת 1928. לאחר קריירה שכללה הקמת תיאטרון העיר איסטנבול וקבלת אות לגיון הכבוד, הוא מת בלה פוליגן (Le Pouliguen) בשנת 1943.
עובדות מהירות
- נולד: 1858, לימוז', צרפת - נפטר: 1943, לה פוליגן, צרפת - השכלה: ליסיי קונדורסה (Lycée Condorcet) - ייסוד תיאטרוני מרכזי: התיאטרון החופשי (1887) - פרס: לגיון הכבוד - סרט בולט: 'הסנונית והסבכי' (L'Hirondelle et la Mésange, 1920) - עיסוק עיקרי: במאי תיאטרון וקולנוע
שאלות נפוצות של קוראים
### מה הייתה מטרת התיאטרון החופשי?
הוא תפקד כתיאטרון סדנא להפקת מחזות ללא קשר להצלחה מסחרית, תוך התמקדות בפיתוח תסריטים נטורליסטיים ובבימוי ניסיוני.
### כיצד השפיע אנטואן על הקולנוע?
הוא יישם עקרונות תיאטרוניים נטורליסטיים על הקולנוע, תוך שימת דגש על נופים ושכירת שחקנים לא מקצועיים כדי ליצור נרטיבים מציאותיים ומבוססים.