אנה אסלאן
(למד כיצד ומתי להסיר הודעה זו)
אנה אסלאן (Ana Aslan; בהגייה רומנית: [ˈana asˈlan]; 1 בינואר 1897 – 20 במאי 1988), שנולדה בשם אנה אסלאניאן (Anna Aslanyan), הייתה ביולוגית ורופאה רומנייה ממוצא ארמני חלקי. היא נולדה בבראילה (Brăila) ונפטרה בבוקרשט. אסלאן הייתה מומחית לגרונטולוגיה, אקדמאית משנת 1974 ומנהלת המכון הלאומי לגריאטריה וגרונטולוגיה (1958–1988), הידועה בזכות המצאת התרופה גרוביטל (H3). אסלאן זכתה להכרה בינלאומית על מחקריה בתחום הגרונטולוגיה.
חיים מוקדמים
אנה הייתה הצעירה מבין ארבעה ילדים, שני אחים ושתי אחיות, שנולדו למקרטיץ' וסופיה אסלאניאן. נאמר על אנה שהייתה ילדה אינטלקטואלית מאוד, שלמדה לקרוא ולכתוב כבר בגיל ארבע. בגיל 13 נפטר אביה, ומשפחתה עברה לבוקרשט שברומניה. בבוקרשט היא החלה את לימודיה. היא סיימה את לימודיה בבית הספר המרכזי של בוקרשט בשנת 1915. מותו בטרם עת של אביה, שהייתה קרובה אליו, נחשב לסיבה לרצונה להפוך לרופאה. למרות שהתחום הרפואי לא היה תחום רצוי לנשים באותה עת, אנה אסלאן החליטה שזהו המסלול שהיא רוצה ללכת בו ולמדה בפקולטה לרפואה בין השנים 1915 ל-1922. אמה לא תמכה בהחלטתה להיות רופאה בשל קשיים כלכליים, ולכן אנה אסלאן פתחה בשביתת רעב עד שאמה קיבלה את הקריירה הרפואית שלה. במהלך לימודיה לתואר ראשון, היא טיפלה בחיילים כאחות במהלך מלחמת העולם הראשונה.
מחקר
לאחר סיום לימודיה בפקולטה לרפואה בשנת 1922, היא החלה לעבוד עם דניאל דניאלופולו (Daniel Danielopolu) שהדריך את עבודת הדוקטורט שלה. היא קיבלה את תואר הדוקטור לרפואה בפיזיולוגיה קרדיווסקולרית בשנת 1924. התמקדותה הייתה בפיזיולוגיה ובתהליך ההזדקנות. בזמן שערכה ניסויים על ההשפעות שיש לפרוקאין על דלקת מפרקים, גילתה אסלאן השפעות מועילות אחרות של תרופה זו. תגלית זו הובילה למחקר של שלוש שנים ולהמצאה הסופית של התרופה שלה שנקראה גרוביטל (H3), אותה רשמה עבור השפעות ההזדקנות. לנוכח הססנות של מדענים עמיתים שגרוביטל הוא "מעיין הנעורים", פתחה אסלאן במחקר כדי להוכיח את התוצאות. לאורך תקופה של שנתיים, נלקחו דגימות דם מ-15,000 אנשים, כאשר חלקם קיבלו גרוביטל וחלקם קיבלו פלצבו. ל-40% מהאנשים שנטלו גרוביטל היו פחות ימי מחלה, ושיעור התמותה ממגיפת השפעת היה 13% בקרב מטופלי הפלצבו, בעוד שהוא עמד על 2.7% בלבד בקרב מטופלים שנטלו את התרופה. בשנת 1976, יחד עם רוקחת בשם אלנה פולוורג'יאנו (Elena Polovrăgeanu), הן המציאו תרופה נוספת בשם אסלאביטל (Aslavital), שהייתה תרופה דומה לגרוביטל שמטרתה לעכב את תהליך הזדקנות העור.
פרסים
אנה אסלאן קיבלה הבחנות רבות על פעילותה המחקרית, למשל:
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חברה באקדמיה הבינלאומית למדע, מינכן והנשיאה המשותפת הראשונה
- "צלב הכבוד" – המעמד הראשון של מסדר הכבוד, גרמניה, 1971
- פרס אוסקר "אביר אירופה החדשה" (Cavalier de la Nouvelle Europe), איטליה, 1973
- "דקלי האקדמיה" (Les Palmes Academiques), צרפת, 1974
- "אזרחית זרה של כבוד ופרופסור כבוד למדעים", פיליפינים, 1978
- דיפלומת "חבר כבוד" (Member Honoris Causa) של החברה הצ'כוסלובקית לגרונטולוגיה, 1981
- פרס "ליאון ברנאר" (Leon Bernard), הבחנה חשובה המוענקת על ידי ארגון הבריאות העולמי לאחר מועמדות ואישור של פקידי מדינה חברה (במקרה זה על ידי הרומני ניקולאה צ'אושסקו) על תרומה לפיתוח הגרונטולוגיה והגריאטריה, 1982
קווי קוסמטיקה
אנה אסלאן רשמה פטנט על שני מוצרים קוסמטיים (תחליב שיער וקרם גרוביטל H3), והפקידה את ייצורם בידי חברת פארמק (Farmec) ומיראז' (Miraj). שתי החברות גיוונו מאז את מגוון מוצרי הקוסמטיקה שלהן, ופרוקאין הידרוכלוריד מסורתי הוסר מהפורמולה.
מורשת
אנה אסלאן נחשבה לחלוצה של הרפואה החברתית. שנים לאחר שהפכה לראש המחלקה לפיזיולוגיה במכון לאנדוקרינולוגיה של בוקרשט, היא ייסדה את המכון לגריאטריה של בוקרשט. בשנת 1959 ארגנה אנה אסלאן את החברה הרומנית לגרונטולוגיה וגריאטריה. החברה הרומנית לגרונטולוגיה הייתה הראשונה בעולם שניתבה את מחקריה למחקרים קליניים, ניסיוניים וחברתיים, פיתחה אסטרטגיה טיפולית למניעת תהליך ההזדקנות, וארגנה רשת בריאות לאומית למניעת הזדקנות. התרופה שלה שימשה פוליטיקאים מפורסמים וסלבריטאים רבים ברחבי העולם, כולל ג'ון פ. קנדי.