אלפונס לגרו עבר ממולדתו צרפת ללונדון בשנת 1863, שם ביסס קריירה שהשתרעה על פני ציור, פיסול, הדפס ועיצוב מדליות. כדמות מרכזית בתחיית התחריט הבריטי, השפעתו ניכרה לאורך תקופת כהונתו הארוכה בבית הספר לאמנויות סלייד (Slade School of Fine Art), שבו שיטות ההוראה הבלתי שגרתיות שלו, המבוססות על הדגמה, הותירו חותם מתמשך על תלמידיו.
התפתחות מוקדמת וריאליזם צרפתי
לגרו, שנולד בדיז'ון ב-1837, החל את הכשרתו בבית הספר לאמנויות של דיז'ון לפני שהמשיך את לימודיו בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות של ליון (École nationale supérieure des beaux-arts de Lyon) ובבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות דקורטיביות (École nationale supérieure des arts décoratifs) בפריז. בעבודותיו המוקדמות, שהושפעו מתנועת הריאליזם הצרפתי, התמקד בנושאים של איכרים ובלימודי נוף. הוא למד ב'פטיט אקול' (Petite école) אצל לקוק דה בואבודרן (Lecoq de Boisbaudran), שם יצר קשרים עם אמנים כגון אוגוסט רודן (Auguste Rodin) וז'ול דאלו (Jules Dalou). תערוכת הציור 'L'Angelus' שלו ב-1859 סימנה את הופעתו כצייר של פנים כנסיות, נושא שהמשיך לחקור לאורך כל הקריירה שלו.
מעבר ללונדון והוראה
בעידודו של חברו ג'יימס אבוט מקניל ויסלר (James Abbot McNeil Whistler), השתקע לגרו בלונדון בשנת 1863. הוא השתלב במהירות בסצנת האמנות המקומית ומצא עבודה כחרט וכמדריך. בשנת 1876 ירש את אדוארד פוינטר (Edward Poynter) בתפקיד פרופסור סלייד ביוניברסיטי קולג' לונדון. במהלך 17 שנות כהונתו, שמר לגרו על גישה קפדנית ועתירת הדגמות, ולעיתים קרובות השלים רישום או ציור בפחות משעה כדי להמחיש טכניקות לתלמידיו. הוא נודע בכך שעודד את תלמידיו לתת עדיפות לקווים מתאר ברורים ויעילות, סגנון שהותיר חלק מהתלמידים מתוסכלים אך אפשר לאחרים, כמו צ'ארלס הולרויד (Charles Holroyd), לשגשג.
פיסול ואמנות המדליות
מעבר לעבודתו כצייר וכחרט, לגרו היה פסל ומדליסט מיומן. הוא דגל בתחיית הסגנון של הרנסנס האיטלקי במדליות דיוקן, תוך הדגשת האופי והחיים הספציפיים של הדמות. בזמן שלימד בסלייד, הוא הדריך קבוצת תלמידות שנודעו כ'נערות סלייד' (Slade Girls), אשר זכו להכרה מקצועית בזכות כישרונן בעיצוב מדליות. לגרו נותר פורה בפיסול לאורך כל חייו, ובין היתר יצר מזרקות עבור הדוכס מפורטלנד באחוזת וולבק (Welbeck Abbey).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים מאוחרות ומורשת
לגרו הפך לאזרח בריטי ב-1881. לאחר שהתפטר מבית הספר סלייד ב-1892, הוא חזר לנושאים הדמיוניים של נעוריו, כולל נופים וסצנות מבורגונדי. עבודותיו מופיעות באוספים בולטים רבים, כולל המוזיאון הבריטי, מוזיאון ויקטוריה ואלברט והמוזיאון לוקסמבורג בפריז. הוא מת בווטפורד ב-8 בדצמבר 1911, לאחר שעיצב את המסלול האמנותי של כמה דורות של תלמידים באמצעות גישתו הישירה להדרכה טכנית.
עובדות מהירות
- נולד: 1837, דיז'ון - נפטר: 8 בדצמבר 1911, ווטפורד - תנועה: ריאליזם צרפתי - פרופסור סלייד: 1876-1892 - אזרחות בריטית: 1881 - עבודות בולטות: Calvary, Léon Gambetta - עיסוקים עיקריים: צייר, פסל, חרט, מדליסט
שאלות נפוצות של קוראים
### באילו נושאים העדיף לגרו לעסוק בציוריו?
הוא ידוע בעיקר בזכות ציורי פנים של כנסיות, סצנות של איכרים ונופים בהשראת חייו המוקדמים בצרפת.
### מדוע סגנון ההוראה שלו נחשב לבלתי שגרתי?
לגרו מיעט להשתמש בהדרכה מילולית; הוא העדיף להדגים את תהליך העבודה שלו על ידי השלמת רישומים או ציורים מול תלמידיו בתוך פחות משעה.