אלכסנדר עמנואל אגסי (Alexander Emanuel Agassiz) היה זואולוג ומהנדס שווייצרי-אמריקאי שתרם תרומות משמעותיות לאיכתיופתולוגיה ימית ולגאולוגיה. הוא ידוע בעיקר בזכות עבודתו כמנהל של חברת הכרייה "קאלומה והקלה" (Calumet and Hecla Mining Company), שם פיתח מרבצי נחושת בחצי האי קיווינו שבמישיגן. הוא היה גם אוצר משנה במוזיאון לזואולוגיה השוואתית.
אלכסנדר עמנואל אגסי
אלכסנדר עמנואל רודולף אגסי (Alexander Emmanuel Rodolphe Agassiz, 17 בדצמבר 1835 – 27 במרץ 1910) היה מדען ומהנדס אמריקאי. הוא היה בנו של לואי אגסי (Louis Agassiz) ובנה החורג של אליזבת קבוט אגסי (Elizabeth Cabot Agassiz).
ביוגרפיה
אגסי נולד בנוישאטל, שווייץ, והיגר לארצות הברית ב-1849, שם הצטרף לאביו לואי אגסי לאחר מות אמו, ססיל (בראון) אגסי, ב-1848. לאחר מכן, אביו רשם אותו לבית הספר התיכון בקיימברידג', לפני שנכנס לאוניברסיטת הרווארד בגיל 15. הוא סיים את לימודיו בהרווארד ב-1855, לאחר מכן למד הנדסה וכימיה, וקיבל תואר ראשון במדעים מבית הספר למדעים על שם לורנס באותו מוסד ב-1857; ב-1859 הפך לעוזר בסקר החופים של ארצות הברית (United States Coast Survey), על סיפון ה"פונטלרוי" (Fauntleroy). ב-1860 הפך לסוכן של המוזיאון לזואולוגיה השוואתית ונישא לאנה ראסל (Anna Russell). מאז ואילך הפך למומחה לאיכתיופתולוגיה ימית. אגסי נבחר לעמית באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב-1862. עד קיץ 1866 עבד אגסי כאוצר משנה במוזיאון להיסטוריה של הטבע שאביו ייסד בהרווארד.
אי. ג'יי. הולברט (E. J. Hulbert) שכנע את גיסו של אגסי, קווינסי אדמס שו (Quincy Adams Shaw), וחברים להשקיע בעורק נחושת עשיר שהתגלה בחצי האי קיווינו במישיגן, שנקרא "מכרה קאלומה" (Calumet Mine). ב-1866 ביקר אגסי במחשוף וציין כי הקונגלומרט של קאלומה הוא פורפיר ברוחב של כ-14 רגל, הנוטה לכיוון צפון-מערב בזווית של 35 מעלות. עושר המרבץ שכנע את שו לרכוש את האדמה מדרום, ובכך הוקמה חברת הכרייה "הקלה" (Hecla Mining Company). אגסי מונה אז לגזבר של שתי החברות. מאוכזב מהניהול של הולברט בקאלומה, החליף אגסי בדצמבר את הולברט במנהל חדש בשם דייוויס. אגסי הצהיר: "השקעתי כל סנט שלי בשני המכרות האלה". משוכנע שניתן לפתח את המרבץ ברווחיות, מונה אגסי למנהל של שני המכרות והגיע לאתר במרץ 1867. עם הגעתו ציין אגסי כי הולברט מוקדם יותר באותה שנה "...הסתיר את טבעם האמיתי של הדברים וערך הערכות שלא היו פרופורציונליות למה שהיה אמור לדעת שההוצאות יהיו". אחד הפרויקטים הראשונים שביצע אגסי היה שינוי הפתחים של שני המכרות כדי ש"ניתן יהיה להפיק את הסלע בשיטות כרייה לגיטימיות". עם השקעה נוספת מג'ון סימפקינס (John Simpkins), בוצעו שיפורים במטחנות ובכמעט 5 מיילים של מסילת ברזל. ביולי הצטרפה משפחתו של אגסי אליו. עד ספטמבר 1868 הפיקה "הקלה" 185 טון מטילים, "קאלומה" 140, ושתי המטחנות כיתשו 4000 טון סלע בחודש. אגסי הצליח להעמיד את ג'ורג' הארדי (George Hardie) כאחראי וחזר לקיימברידג' באוקטובר. אגסי המשיך לבקר במכרות בכל אביב וסתיו.
בדצמבר 1869 שילמה "הקלה" את הדיבידנד הראשון שלה, ו"קאלומה" עשתה זאת באוגוסט 1870. במאי 1871 הוקמה חברת הכרייה "קאלומה והקלה" לאחר מיזוג עם חברות הכרייה "פורטלנד" ו"סקוט". שו היה הנשיא הראשון, אך עד מהרה פרש למועצת המנהלים, כאשר אגסי נטל את הנשיאות עד מותו.
ב-1883 חידש אגסי על ידי התקנת מנוע ענק, המכונה "סופיריור" (Superior), שהיה מסוגל להרים 24 טון סלע מעומק של 1,200 מטר (3,900 רגל). הוא גם בנה מסילת ברזל וביצע עבודות חפירה בתעלה למים ניווטיים. עם העסקתו של ארסמוס דרווין לויט ג'וניור (Erasmus Darwin Leavitt Jr.) כמהנדס מכונות, התקין אגסי מנועי הרמה חדישים. מהונו בנחושת תרם כ-500,000 דולר להרווארד עבור המוזיאון לזואולוגיה השוואתית ומטרות אחרות.
ב-1875 בנה אגסי מעבדה ימית באחוזת הקיץ שלו הממוקמת בקאסל היל, ניופורט, רוד איילנד, בתקווה להמשיך את העבודה שאביו התחיל באי פניקיז (Penikese Island). ב-1877 פתח אגסי את המעבדה לזואולוגיה ימית של ניופורט (Newport Marine Zoological Laboratory). אגסי אירח שם סטודנטים לתארים מתקדמים עד 1897, והמשיך להשתמש במעבדה עד מותו.
הוא היה חבר במשלחת המדעית לדרום אמריקה ב-1875, שם בדק את מכרות הנחושת של פרו וצ'ילה, וערך סקרים נרחבים של אגם טיטיקאקה, בנוסף לאיסוף עתיקות פרואניות יקרות ערך, אותן תרם למוזיאון לזואולוגיה השוואתית (MCZ), שבו היה האוצר הראשון מ-1874 עד 1885 ולאחר מכן מנהל עד מותו ב-1910, כאשר מזכירתו האישית אליזבת הודג'ס קלארק (Elizabeth Hodges Clark) ניהלה את הניהול השוטף של ה-MCZ כאשר עבודתו לקחה אותו לחו"ל. הוא סייע לצ'ארלס ויוויל תומסון (Charles Wyville Thomson) בבדיקה ובסיווג של אוספי משלחת "צ'לנג'ר" (Challenger Expedition) מ-1872, וכתב את "סקירת הקיפודיים" (Review of the Echini, 2 כרכים, 1872–1874) בדוחות. בין 1877 ל-1880 השתתף בשלוש משלחות החפירה של ספינת הקיטור "בלייק" (Blake) של סקר החופים (ששונה שמו לסקר החופים והגאודזיה של ארצות הברית ב-1878), והציג דין וחשבון מלא עליהן בשני כרכים (1888). כמו כן ב-1875 נבחר לחבר באגודה הפילוסופית האמריקאית (American Philosophical Society).
ב-1896 ביקר אגסי בפיג'י ובקווינסלנד ובדק את שונית המחסום הגדולה, ופרסם מאמר בנושא ב-1898.
מבין כתביו האחרים של אגסי על זואולוגיה ימית, רובם כלולים בבוליטנים ובזיכרונות של המוזיאון לזואולוגיה השוואתית. עם זאת, ב-1865 פרסם עם אליזבת קארי אגסי (Elizabeth Cary Agassiz), אמו החורגת, את "מחקרים על חוף הים בהיסטוריה של הטבע" (Seaside Studies in Natural History), עבודה מדויקת ומעוררת השראה. הם גם פרסמו ב-1871 את "בעלי חיים ימיים של מפרץ מסצ'וסטס" (Marine Animals of Massachusetts Bay).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הוא קיבל את מסדר "פור לה מריט" (Pour le Mérite) הגרמני למדעים ולאמנויות באוגוסט 1902. אגסי קיבל גם את מדליית המחקר ויקטוריה (Victoria Research Medal) ואת לגיון הכבוד.
אגסי כיהן כנשיא האקדמיה הלאומית למדעים (National Academy of Sciences), שמאז 1913 מעניקה את מדליית אלכסנדר אגסי לזכרו. הוא מת ב-1910 על סיפון ה-RMS אדריאטיק (RMS Adriatic) בדרכו לניו יורק מסאות'המפטון.
הוא ואשתו אנה ראסל (1840–1873) היו הורים לשלושה בנים – ג'ורג' ראסל אגסי (1861–1951), מקסימיליאן אגסי (1866–1943) ורודולף לואי אגסי (1871–1933).
מורשת
אלכסנדר אגסי מונצח בשם המדעי של מין לטאה, Anolis agassizi, ודג, Leptochilichthys agassizii.
פסל של אלכסנדר אגסי שהוקם ב-1923 ממוקם בקאלומה, מישיגן, ליד בית הקיץ שלו שבו שהה בזמן שמילא את תפקידיו כנשיא חברת הכרייה "קאלומה והקלה". מטה החברה, הפסל של אגסי, ורבים מבניינים וציוני דרך אחרים של החברה שאינה קיימת עוד מנוהלים ומתוחזקים על ידי הפארק הלאומי ההיסטורי קיווינו (Keweenaw National Historical Park), שמטהו משקיף על הפסל של אגסי.
בניין מרכזי של תחנת הופקינס הימית (Hopkins Marine Station) קרוי על שמו.
ספינת המחקר (RV) אגסי קרויה על שמו.
פרסומים
- Agassiz, Alexander (1863). "List of the echinoderms sent to different institutions in exchange for other specimens, with annotations". Bulletin of the Museum of Comparative Zoology 1 (2): 17–28.
- Agassiz, Elizabeth C., and Alexander Agassiz (1865). Seaside Studies in Natural History. Boston: Ticknor and Fields.
- Agassiz, Alexander (1872–1874). "Illustrated Catalogue of the Museum of Comparative Zoology, at Harvard College. No. VII. Revision of the Echini. Parts 1–4". Memoirs of the Museum of Comparative Zoology 3: 1–762. Plates
- Agassiz, Alexander (1877). "North American starfishes". Memoirs of the Museum of Comparative Zoology 5 (1): 1–136.
- Agassiz, Alexander (1881). "Report on the Echinoidea dredged by H.M.S. Challenger during the years 1873–1876". Report of the Scientific Results of the Voyage of H.M.S. Challenger During the Years 1873–76. Zoology. 9: 1–321.
- Agassiz, Alexander (1903). "Three cruises of the United States Coast and Geodetic Survey steamer 'Blake' in the Gulf of Mexico, in the Caribbean Sea, and along the Atlantic coast of the United States, from 1877 to 1880. Vol I". Bulletin of the Museum of Comparative Zoology 14: 1–314.
- Agassiz, Alexander (1903). "Three cruises of the United States Coast and Geodetic Survey steamer 'Blake' in the Gulf of Mexico, in the Caribbean Sea, and along the Atlantic coast of the United States, from 1877 to 1880. Vol II". Bulletin of the Museum of Comparative Zoology 15: 1–220.
- Agassiz, Alexander (1903). "The coral reefs of the tropical Pacific". Memoirs of the Museum of Comparative Zoology 28: 1–410. Plates I. Plates II. Plates III.
- Agassiz, Alexander (1903). "The coral reefs of the Maldives". Memoirs of the Museum of Comparative Zoology 29: 1–168.
- Agassiz, Alexander (1904). "The Panamic deep sea Echini". Memoirs of the Museum of Comparative Zoology 31: 1–243. Plates.