אלברט סנט-גיירגי: הכימאי שגילה את ויטמין C
בשנת 1916 חובש צבאי הונגרי, שמאס בחזית המזרחית, ירה לעצמו בזרוע כדי להימלט מהמלחמה. הוא שרד, חזר לרפואה, וכעבור עשרים ואחת שנים זכה בפרס נובל על הסבר האופן שבו תאים חיים מפיקים אנרגיה ממזונם — ועל זיהוי החומר שמחסור בו גורם לצפדינה. לאחר מכן הקדיש סנט-גיירגי (Albert Szent-Györgyi) עוד ארבעה עשורים לחקר השרירים, הסרטן וההתנהגות הקוונטית של חומר חי, ומעולם לא זנח את ההרגל להמר על הכל למען עקרונותיו.
חיים מוקדמים
הוא נולד בבודפשט ב-16 בספטמבר 1893, בממלכת הונגריה, למשפחה שחיה בין האחוזה למעבדה. אביו, מיקלוש (Miklós), היה בעל אדמות מטרנסילבניה. אמו, יוזפינה (Jozefina), הייתה קתולית ואחותו של האנטום מיהאי לנהושק (Mihály Lenhossék); מצד משפחתה נמנו שלושה דורות של מדענים. המוזיקה הייתה טבועה בהם לא פחות. יוזפינה עשתה אודישן כזמרת אופרה אצל גוסטב מאהלר (Gustav Mahler), סנט-גיירגי ניגן בפסנתר, ואחיו פאל (Pál) הפך לכנר מקצועי. הוא בחר במעבדה, והחל בלימודי רפואה בשנת 1911.
מלחמה והכשרה
בין השנים 1914 ל-1916 הוא שירת כחובש בצבא. החוויה שברה בו משהו, וב-1916 הוא ירה לעצמו בזרוע כדי להשתחרר. הפציעה סיימה את שירותו והחזירה אותו לספריו; הוא קיבל תואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת זמלווייס (Semmelweis University) בשנת 1917. הכשרתו המדעית נמשכה עשור נוסף לפני שקיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת קיימברידג' (University of Cambridge) בשנת 1929, שם היה מסונף לקולג' פיצוויליאם (Fitzwilliam College).
חומצה הקסורונית הופכת לוויטמין C
שאלתו המרכזית של סנט-גיירגי הייתה כיצד תאים מחמצנים את דלק שלהם — הכימיה של בעירה ביולוגית. בעקבות כך, הוא בודד חומר מחזר חזק שאותו כינה חומצה הקסורונית. בשנת 1930 הצטרף לאוניברסיטת סגד (University of Szeged), ושם ביצע את הזיהוי ששינה את התזונה: החומצה ההקסורונית הייתה הגורם האנטי-צפדיני, היסוד התזונתי החסר שמאחורי מחלת הצפדינה. הכימאי וולטר נורמן הוורת' (Walter Norman Haworth), שפיצח את המבנה שלה, העניק לה את השם שבו היא מוכרת עד היום — חומצה L-אסקורבית, ויטמין C. במהלך אותו עשור מיפה סנט-גיירגי שלבים נוספים בנשימה התאית, וזיהה את החומצה הפומארית וחומרי ביניים אחרים שירכיבו את מעגל חומצת הלימון. עבודה זו הפכה את הנשימה מ"קופסה שחורה" לרצף של תגובות כימיות מוגדרות.
ועדת פרס נובל העניקה לו את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1937 "על תגליותיו בקשר לתהליך הבעירה הביולוגית, עם התייחסות מיוחדת לוויטמין C."
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →המלחמה השנייה
סנט-גיירגי התייחס לפרס כאל הון למטרות חברתיות ולא כאל מקור לנוחות. בשנת 1940 תרם את כל כספי פרס נובל לפינלנד במהלך מלחמת החורף. ככל שהתחזקה ההזדהות של הונגריה עם גרמניה, הוא סייע לידידים יהודים להימלט, הצטרף למחתרת ההונגרית, ובשנת 1944 נסע לאיסטנבול כדי לנהל משא ומתן חשאי עם בעלות הברית. היטלר הוציא נגדו צו מעצר. סנט-גיירגי בילה את החלק האחרון של המלחמה כנמלט מהגסטפו.
אקטין, מיוזין ומנגנון התנועה
משנת 1938 הוא פנה לביופיזיקה של השריר והפיק עבודה שביולוגים מסוימים מדרגים מעל גילויו של הוויטמין. הוא וקבוצתו הראו כיצד החלבונים אקטין ומיוזין מקיימים אינטראקציה עם ATP כדי ליצור התכווצות — ההסבר המולקולרי לאופן שבו בעלי חיים נעים. הוא גם גילה שרקמת שריר שנשמרה בקירור בתמיסת גליצרול של 50 אחוז שמרה על יכולתה להתכווץ ללא הגבלת זמן, ובכך העניק לפיזיולוגים אמצעי עבודה נוח. זוהי תוצאה טכנית צנועה עם השלכות מרחיקות לכת: היא הפכה את כימיית השריר למחקר נגיש ניסויית.
אמריקה
הונגריה שלאחר המלחמה קיבלה אותו בתחילה בזרועות פתוחות. הוא נבחר לפרלמנט ועמד בראש המחלקה לביוכימיה באוניברסיטת בודפשט. השלטון הקומוניסטי קלקל את ההסדר, ובשנת 1947 היגר לארצות הברית והקים את המכון לחקר השרירים במעבדה הביולוגית הימית (Marine Biological Laboratory) בוודס הול (Woods Hole), מסצ'וסטס. משרת מחקר במכונים הלאומיים לבריאות (National Institutes of Health) הגיעה ב-1948, וב-1950 הוא הבטיח את המימון להפיכת מכון וודס הול למוסד קבוע. פרס לסקר (Lasker Award) הוענק לו ב-1954, אזרחות אמריקאית ב-1955, ובחירה לאקדמיה הלאומית למדעים (National Academy of Sciences) ב-1956.
ביולוגיה קוונטית, סרטן וחילוקי דעות
משנת 1941 ואילך דחף סנט-גיירגי את הביולוגיה לעבר הפיזיקה, בטענה שהתנהגות החומר החי תוסבר בסופו של דבר על ידי מכניקת הקוונטים. הוא חקר את הסרטן דרך עדשה זו, בחן רדיקלים חופשיים כגורם אפשרי, ובשנת 1974 הציע את המונח "סינטרופיה" (syntropy) כתחליף ל"נגנטרופיה" (negentropy). כמה מעמיתיו סברו כי עבודתו המאוחרת הייתה ספקולטיבית. לסנט-גיירגי הייתה הגנה מוכנה, שכן חילק את המדענים לשני טיפוסים: "במדע, האפולוני נוטה לפתח קווים מבוססים לשלמות, בעוד הדיוניסי מסתמך יותר על אינטואיציה וסביר יותר שיפתח נתיבי מחקר חדשים ובלתי צפויים." הוא היה, ללא ספק, טיפוס דיוניסי.
עמדותיו הפוליטיות נותרו לוחמניות. בשנת 1967 חתם על מכתב פומבי שבו סירב לשלם מיסים כמחאה על מלחמת וייטנאם, והוא הוסיף את שמו לקריאה לכינוס חוקתי עולמי.
שנים מאוחרות
הוא נישא ארבע פעמים: לקורנליה דמני (Kornélia Demény) בין 1917 ל-1938, ממנה נולדה לו בת ב-1918; למארטה בורבירו (Márta Borbíró) מ-1941 ועד מותה מסרטן ב-1963; לג'ון סוזן ויכטרמן (June Susan Wichterman) בין 1965 ל-1968; ולמרסיה יוסטון (Marcia Houston) משנת 1975, עמה אימץ בת, לולה (Lola). הוא הלך לעולמו בוודס הול, מסצ'וסטס, ב-22 באוקטובר 1986, בגיל 93.
מדוע סנט-גיירגי חשוב
הוא אחד המדענים הבודדים ששמם נקשר לשתי מהפכות נפרדות — הכימיה של הנשימה והוויטמינים, והבסיס המולקולרי של התכווצות השרירים. ויטמין C עבר מתעלומה של רפואה ימית למולקולה מוגדרת שניתן לסנתז ולהפיץ; אקטין ומיוזין הסבירו את התנועה עצמה. אם נוסיף לכך את עבודתו במחתרת, את תרומת כספי הפרס ואת הסירוב להפסיק לשאול שאלות כופרות גם בשנות השמונים לחייו, הדמות שמתגלה היא נדירה יותר מאשר חתן פרס בלבד: מדען שהתייחס לסיכון אינטלקטואלי ומוסרי כאל אותו הדבר.