אלן קלמה: אלוף עולם, מנתח, שר
בפברואר 1968, האדם שטיפס על המגדל בגרנובל כדי להדליק את הלפיד האולימפי לא היה ספורטאי בדימוס שהופיע לטקס בלבד. אלן קלמה (Alain Calmat) היה אלוף עולם בהחלקה אמנותית על קרח שלוש שנים קודם לכן, ובאותה עת כבר היה בעיצומו של תהליך הפיכתו למנתח; 16 שנים לאחר מכן הוא כבר עמד בראש הספורט הצרפתי כשר ברפובליקה. מעטים מאוד האנשים המצליחים לנהל קריירה אחת ברמה הגבוהה ביותר. קלמה צבר שלוש כאלו, והשנייה והשלישית לא היו תוארי כבוד בלבד.
הילד שהתחיל בגיל תשע
הוא נולד בפריז ב-31 באוגוסט 1940, בעיר כבושה, והתחנך ב'קור אטמר' (Cours Hattemer), בית ספר פרטי הידוע במשמעת אקדמית מחמירה שתהיה חשובה בהמשך. הוא החל להחליק על קרח בגיל תשע.
ההחלקה האמנותית הצרפתית בשנות ה-50 לא הייתה התעשייה שהפכה להיות מאוחר יותר. זה היה עולם קטן, וקלמה נכנס אליו תחת הדרכתה של ז'קלין וודקראן (Jacqueline Vaudecrane), המאמנת שעיצבה דור של מחליקים צרפתים ואשר נותרה ההשפעה הטכנית המכרעת עליו. עד שנת 1954, בהיותו בן ארבע-עשרה, הוא כבר היה סגן אלוף צרפת. שנתיים לאחר מכן הוא הגיע למשחקים האולימפיים הראשונים שלו וסיים במקום התשיעי.
שתים-עשרה שנים של כסף
הקריירה של קלמה היא שיעור במה שנראית התמדה מנקודת מבט פנימית. הוא התחרה במשך שתים-עשרה עונות, פרק זמן יוצא דופן למקצוע המעמיס על המפרקים, וברוב העונות הללו הוא היה טוב מאוד, אך לא הטוב ביותר.
בשנת 1958 הוא זכה במדליית ארד הן באליפות אירופה והן באליפות העולם. במשחקי החורף של 1960 הוא הגיע למקום השישי וזכה במדליית ארד עולמית נוספת באותה שנה. בשנת 1961 הוא היה סגן אלוף אירופה. לאחר מכן, משנת 1962 עד 1964, הוא זכה בתואר האירופי שלוש שנים ברציפות – דומיננטיות אמיתית ביבשת – ובאותה תקופה צבר מדליית ארד ושתי מדליות כסף ברמה העולמית. המאזן המקומי שלו עמד על שתים-עשרה מדליות באליפות צרפת, שבע מכסף וחמש מזהב.
הדפוס הוא המתסכל: אלוף אירופה, סגן אלוף עולם. הוא היה הטוב ביותר באירופה והשני בטיבו בעולם, שוב ושוב, שזהו המקום הקשה ביותר לעמוד בו בהחלקה.
אינסברוק והתואר
משחקי אינסברוק בשנת 1964 היו הרגע שבו היה אמור לפרוץ, והוא הגיע למקום השני, אחרי המחליק ממערב גרמניה מנפרד שנלדורפר (Manfred Schnelldorfer). הוא גם זכה במדליית כסף באליפות העולם באותה שנה. על הנייר, זו הייתה קריירה שתסתיים צעד אחד לפני השיא.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הוא נתן לזה עוד עונה אחת. בשנת 1965 הפך אלן קלמה לאלוף עולם, בשנת התחרות האחרונה שלו, בהזדמנות האחרונה האפשרית – ואז פרש. ישנה אינטליגנציה קרה מסוימת בהחלטה הזו שחוזרת על עצמה לאורך כל חייו: הוא הגיע עבור התואר, הוא לקח אותו, והוא עזב במקום להגן עליו עד לדעיכה.
הלהבה בגרנובל
שלוש שנים לאחר מכן אירחה צרפת את אולימפיאדת החורף בגרנובל, ולקלמה ניתן הכבוד להדליק את הלפיד – embraser la vasque olympique, בביטוי המשמש לתיאורו מאז. זוהי אחת התמונות של הספורט הצרפתי בשנות ה-60, והיא קיבעה את זהותו הציבורית באופן שתוצאות תחרותיות לבדן לא היו מצליחות לעשות.
הוא שימש גם כשופט בינלאומי, עובדה הראויה לציון מכיוון ששיפוט הוא המקום שבו נמצא הכוח האמיתי בהחלקה, והדבר הותיר אותו בתוך מוקד קבלת ההחלטות של הענף לאחר שחדל מלהתחרות בו.
מנתח
החלק בסיפור שהכי קל לדלג עליו הוא הדבר הקשה ביותר שהוא עשה. קלמה למד רפואה בזמן שהתחרה – דרך התארים האירופיים, דרך אינסברוק, דרך אליפות העולם – ולאחר שפרש מהחלקה הוא הוסמך ועבד כמנתח.
שקלו את האריתמטיקה. הכשרה רפואית בצרפת באותה תקופה הייתה ארוכה, תחרותית באכזריות וחסרת סלחנות להיעדרות; החלקה אמנותית ברמה עלית דורשת שעות של אימון על הקרח מדי יום וחודשים של נסיעות. הוא עשה את שניהם בו-זמנית, במשך שנים, ואף אחד מהם לא ברמה חובבנית. מה עוד שנכון לגביו, זו העובדה שלא תתכנס לביוגרפיה רגילה.
שר, ציר, ראש עיר
הקריירה השלישית החלה ביולי 1984, כאשר ראש הממשלה הסוציאליסטי לורן פביוס (Laurent Fabius) מינה אותו לשר לענייני נוער וספורט. הוא החזיק בתפקיד עד 1986 – האיש שהיה אלוף עולם ב-1965 היה כעת הסמכות הפוליטית על המערכת שייצרה אלופים.
הפוליטיקה שמרה עליו. הוא כיהן כציר של מחוז שר (Cher) בין השנים 1986 עד 1993, הפך לראש עיריית ליברי-גארגן (Livry-Gargan) בפרברי פריז ב-1995, נבחר מחדש שם ב-2001 ושוב ב-2008, וחזר לאספה הלאומית כציר משנת 1997. שני עשורים של שירות ציבורי נטול זוהר, רובו בשלטון המקומי, זמן רב אחרי שהמצלמות המשיכו הלאה. הוא הוכנס להיכל התהילה הבינלאומי של הספורטאים היהודים בשנת 1987.
מדוע אלן נקרא גאון
המקורות אינם משתמשים במילה הזו, והטיעון עבורה אינו טיעון על אינטלקט במובן הרגיל. קלמה לא גילה דבר או כתב דבר ששינה תחום. הוא היה, בענף הספורט שלו, סגן מופלא – אלוף אירופה שלוש פעמים, אלוף עולם פעם אחת, על הפודיום ברמה האולימפית והעולמית לאורך עשור.
מה שהוא מדגים במקום זאת הוא דבר נדיר יותר מתקרה גבוהה בתחום בודד: יכולת יוצאת דופן לשליטה בו-זמנית. כמעט כל ספורטאי עלית שהופך מאוחר יותר למקצוען עושה זאת באופן רציף – פרישה, הכשרה מחדש, התחלה מחדש בגיל שלושים. קלמה חפף ביניהם. הוא למד רפואה בצרפת לאורך השנים שבהן זכה בתארים אירופיים, מה שדורש לא רק אינטליגנציה וסיבולת אלא שליטה ניהולית יוצאת דופן על זמן ותשומת לב. המשמעת של 'קור אטמר', קריירה תחרותית בת שתים-עשרה שנים, הכשרה כירורגית, עשרים שנות פוליטיקה עירונית, כולן מצביעות על אותו מאפיין בסיסי: יכולת להתמיד בעבודה קשה ונטולת גמול לאורך אופקים ארוכים מאוד מבלי לאבד דיוק.
טענת הנגד הכנה היא שזהו אופי ולא גאונות. שום דבר שעשה לא היה מקורי מבחינה אינטלקטואלית; ההחלקה שלו הייתה מצוינת ולא מהפכנית; כהונתו כשר נמשכה פחות משנתיים ולא הותירה רפורמה משמעותית שתועדה כאן; עבודתו הכירורגית לא הניבה חידוש מפורסם. הוא היה מצטיין בשלושה דברים ולא נעלה באף אחד מהם, וישנו טיעון ממשי ש"גאונות" צריכה להישמר לאנשים ששינו את הדרך שבה דבר מה נעשה. מה שיש לקלמה במקום זאת הוא ההבחנה השימושית והפחות נוצצת שמוכיחה שההתמחות שהחיים המודרניים מתעקשים עליה היא חלקית כישלון של אומץ.
מורשת
בצרפת, קלמה הוא קטגוריה ולא רק שם – הספורטאי-רופא-פוליטיקאי, ההוכחה ששלושת העולמות אינם חסומים זה מזה. תואר העולם שלו ב-1965 נותר ציון דרך עבור ההחלקה האמנותית לגברים בצרפת; דמותו מדליק את הלפיד בגרנובל היא חלק קבוע בזיכרון האולימפי של האומה; וכהונתו כשר נוער וספורט העניקה לספורטאים הצרפתים, במשך שנתיים, שר שעמד בפועל על פודיום עולמי וידע בדיוק מה המערכת עולה לאנשים שבתוכה. הוא בילה את שארית חייו המקצועיים כראש עיר פרברית, מה שעשוי להיות הפרט המלמד מכולם.