אלן אספה
אלן ז'אן אספה (Alain Aspect; בצרפתית: [aspɛ]; נולד ב-15 ביוני 1947) הוא פיזיקאי צרפתי הידוע בעבודתו הניסויית על שזירה קוונטית. הניסוי של אספה (1980–1982) נושא את שמו.
אספה זכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2022, יחד עם ג'ון קלאוזר (John Clauser) ואנטון ציילינגר (Anton Zeilinger), "עבור ניסויים עם פוטונים שזורים, ביסוס הפרת אי-שוויון בל וחלוציות במדע המידע הקוונטי".
בשנת 2025 הוא נבחר כחבר באקדמיה הצרפתית (Académie Française).
השכלה
אספה הוא בוגר האקול נורמל סופרייר דה קשאן (École Normale Supérieure de Cachan, כיום חלק מאוניברסיטת פריז-סאקלה). הוא עבר את בחינת האגרגסיון (agrégation) בפיזיקה בשנת 1969 וקיבל תואר דוקטור בשנת 1971 מבית הספר הגבוה לאופטיקה (לימים המכון הגבוה לאופטיקה) של אוניברסיטת אורסה (לימים אוניברסיטת פריז-סוד). לאחר מכן לימד במשך שלוש שנים בקמרון כתחליף לשירות צבאי שהיה חובה אז.
בראשית שנות ה-80, בעת שעבד על הדוקטורט הממלכתי שלו (תזת הבילוי), הוא ביצע את ניסויי מבחן בל שהראו כי הניסיון להוכחה בדרך השלילה של אלברט איינשטיין (Albert Einstein), בוריס פודולסקי (Boris Podolsky) ונתן רוזן (Nathan Rosen) לגבי מכניקת הקוונטים – כלומר שהיא מרמזת על 'פעולה רפאים מרחוק' – אכן נראה כמתממש כאשר שני חלקיקים מופרדים במרחק גדול באופן שרירותי (ראו פרדוקס EPR והניסוי של אספה). קורלציה בין פונקציות הגל של החלקיקים נשמרת כל עוד הם היו פעם חלק מאותה פונקציית גל שלא הופרעה, לפני שאחד מהחלקיקים הבת נמדד. הוא הגן על הדוקטורט הממלכתי שלו בשנת 1983 באוניברסיטת פריז-סוד (כיום חלק מאוניברסיטת פריז-סאקלה).
אספה קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הריוט-וואט (Heriot-Watt University) בשנת 2008.
מחקר
הניסויים של אספה, בעקבות הניסוי הראשון של סטיוארט פרידמן (Stuart Freedman) וג'ון קלאוזר ב-1972, נחשבו כמעניקים תמיכה נוספת לתזה שאי-שוויון בל מופר בגרסת ה-CHSH שלו, בפרט על ידי סגירת צורה של פרצת הלוקאליות. עם זאת, תוצאותיו לא היו חד-משמעיות לחלוטין מכיוון שהיו פרצות שאפשרו הסברים חלופיים העולים בקנה אחד עם ריאליזם לוקאלי.
לאחר עבודתו על אי-שוויון בל, פנה אספה למחקרים על קירור לייזר של אטומים ניטרליים ועיבוי בוז-איינשטיין במעבדת קסטלר-ברוסל (Kastler-Brossel).
אספה היה סגן מנהל ה"גראנד אקול" הצרפתי École supérieure d'optique עד 1994. הוא חבר באקדמיה הצרפתית למדעים ובאקדמיה הצרפתית לטכנולוגיות, ופרופסור באקול פוליטקניק (École polytechnique).
תארים והוקרה
אספה נבחר לחבר זר בחברה המלכותית (Royal Society) בשנת 2015. תעודת הבחירה שלו מציינת:
> עבור ניסוייו היסודיים באופטיקה קוונטית ובפיזיקה אטומית. אלן אספה היה הראשון ששלל תקשורת תת-מהירות האור בין תחנות המדידה בהדגמות ניסוייות שמכניקת הקוונטים מבטלת תיאוריות משתנים חבויים נפרדים והראשון שהדגים ניסויית את הדואליות גל-חלקיק של פוטונים בודדים. הוא היה שותף להמצאת הטכניקה של כליאת אוכלוסייה קוהרנטית סלקטיבית במהירות, היה הראשון להשוות את קורלציות הנברי בראון-טוויס (Hanbury Brown-Twiss) של פרמיונים ובוזונים באותם תנאים, והראשון שהדגים את עיקרון אנדרסון (Anderson localization) במערכת אטומים קרים במיוחד. ניסוייו מאירים היבטים יסודיים של ההתנהגות המכנית-קוונטית של פוטונים בודדים, זוגות פוטונים ואטומים.
בשנת 2005 הוענקה לו מדליית הזהב של המרכז הלאומי למחקר מדעי (CNRS), שבו הוא משמש כמנהל מחקר. פרס וולף בפיזיקה לשנת 2010 הוענק לאספה, לאנטון ציילינגר ולג'ון קלאוזר. בשנת 2013 הוענקו לאספה מדליית הזהב הבינלאומית על שם נילס בוהר ומדליית אונסק"ו על שם נילס בוהר. בשנת 2011 הוענקה לו מדליית העיר פריז. בשנת 2013 הוא קיבל גם את פרס בלזן (Balzan Prize) לעיבוד ותקשורת מידע קוונטי. בשנת 2014 הוא מונה לקצין בלגיון הכבוד.
האסטרואיד 33163 Alainaspect, שהתגלה על ידי אסטרונומים בקוסול (Caussols) בשנת 1998, נקרא על שמו. הציטוט הרשמי על מתן השם פורסם על ידי המרכז לכוכבי לכת מינוריים ב-8 בנובמבר 2019 (M.P.C. 118220).
אספה זכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2022 לצד ג'ון פ. קלאוזר ואנטון ציילינגר "עבור ניסויים עם פוטונים שזורים, ביסוס הפרת אי-שוויון בל וחלוציות במדע המידע הקוונטי".
ב-26 ביוני 2025, הוא נבחר כחבר באקדמיה הצרפתית.
כבוד ופרסים
האותות שקיבל אספה כוללים את הבאים:
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →### כיבודים
- 2025: נבחר לאקדמיה הצרפתית.
- 2022: מפקד בלגיון הכבוד.
- 2014: קצין בלגיון הכבוד.
- 2011: מפקד מסדר הדקלים האקדמיים.
- 2010: קצין במסדר ההצטיינות הלאומי.
### פרסים
- 2022: פרס נובל לפיזיקה (עם ג'ון קלאוזר ואנטון ציילינגר)
- 2013: מדליית הזהב הבינלאומית על שם נילס בוהר
- 2013: מדליית פרדריק אייבס / פרס ג'ארוס ו. קווין
- 1987: פרס הוועדה הבינלאומית לאופטיקה
- 1985: פרס חבר העמים למדע והמצאה
### הכרה
- חבר באקדמיה אירופיאה (Academia Europaea)
- חבר באקדמיה הצרפתית למדעים
- חבר באקדמיה הצרפתית לטכנולוגיות
- עמית זר באקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)
- חבר נלווה באקדמיה המלכותית למדעים, ספרות ואמנויות יפות של בלגיה
- חבר חוץ בהתכתבות של האקדמיה האוסטרית למדעים
- חבר בוועדה המייעצת המדעית של EssilorLuxottica
### תארים לשם כבוד
- 2006: אוניברסיטת מונטריאול
פרסומים
- מבוא ללייזרים ולאופטיקה קוונטית (עם ג. גרינברג ו-ק. פאבר), פריז, הוצאת אליפס, 1997
- עיבוי בוז-איינשטיין ולייזרי אטומים (ספר קולקטיבי), לונדון, הוצאת פלנום, 2000
- סטטיסטיקת לוי וקירור לייזר: כיצד אירועים נדירים מביאים אטומים למנוחה (עם פ. בארדו, ז'-פ. בושו ו-ק. כהן-טנוג'י), קיימברידג', הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 2002
- איינשטיין היום (עם מ. לה בלאק, מ. לדוק, פ. בושה ו-א. ברונה), פריז, הוצאת CNRS, 2005
- מבוא לאופטיקה קוונטית: מהגישה החצי-קלאסית ועד לאור קוונטי (עם ג. גרינברג ו-ק. פאבר), קיימברידג', הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 2010
- יצירה וזיהוי של פוטון בודד: פיזיקה ויישום (ספר קולקטיבי), לונדון, הוצאת אקדמיק פרס, 2013
- איינשטיין והמהפכות הקוונטיות, פריז, הוצאת CNRS, 2019
- איינשטיין והמהפכות הקוונטיות, הוצאת אוניברסיטת שיקגו, 2024. ISBN 9780226832012
- אילו איינשטיין ידע, פריז, הוצאת אודייל ז'אקוב, 2025