אחמד אבו טאלב: בנו של האימאם שניהל את רוטרדם
הוא הגיע להולנד בגיל 15 מבלי לדעת הולנדית, בנו של אימאם מרוקאי, והמשיך לבלות 15 שנים בניהול עיר הנמל הגדולה ביותר במדינה — תוך שהוא אומר למהגרים שזלזלו בחירויות ההולנדיות "לארוז את המזוודות ולעזוב" והופך, לפי דברי ממשלתו שלו, למוסלמי הראשון אי פעם שהנהיג עיר גדולה במערב אירופה.
מנאדור להאג
אחמד אבו טאלב (Ahmed Aboutaleb) נולד ב-29 באוגוסט 1961 בבני סידל, ליד נאדור שבצפון מרוקו, למשפחה ברברית-ריפית; אביו היה אימאם סוני. בשנת 1976, בגיל 15, היגר להולנד עם אמו ואחיו. הוא הוכשר כמהנדס חשמל המתמחה בתקשורת, וקיבל תואר ממה שנקרא כיום אוניברסיטת האג למדעים יישומיים (The Hague University of Applied Sciences), רקע טכני יוצא דופן בקרב מנהיגי ערים אירופיים שמאוחר יותר השפיע על התעניינותו בתשתית עירונית, ובהתאמה לראש עיר של עיר נמל הבנויה מתחת לגובה פני הים, בניהול מים.
קריירה לפני הפוליטיקה
לפני כניסתו לממשלה, אבו טאלב עבד כעיתונאי, ודיווח עבור ערוץ הטלוויזיה ורוניקה (Veronica TV), תחנת הרדיו NOS ו-RTL Nieuws. לאחר מכן עבר למנהל הציבורי, עבד במחלקת יחסי הציבור של משרד הבריאות ההולנדי וניהל את פורום, ארגון המתמקד ברב-תרבותיות, משנת 1998. בהמשך הפך לעובד מדינה בעיריית אמסטרדם, הבסיס המנהלי שממנו ישיק את הקריירה הפוליטית שלו.
עלייה דרך מפלגת העבודה
אבו טאלב הצטרף למפלגת העבודה ההולנדית (PvdA) בשנת 2003 ומונה לחבר מועצת העיר אמסטרדם בינואר שלאחר מכן. לאחר הישגיה הטובים של מפלגת העבודה בבחירות הלאומיות ב-2006, הוא מונה למזכיר המדינה לעניינים חברתיים ותעסוקה, וכיהן בתפקיד מפברואר 2007 עד דצמבר 2008 — תקופה שבה הפוליטיקאי הימני הקיצוני חירט וילדרס (Geert Wilders) מתח עליו ביקורת פומבית בשל אזרחותו הכפולה ההולנדית-מרוקאית, מחלוקת שבישרה את פוליטיקת הזהויות שתלווה אותו לאורך קריירה מאוחרת יותר.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חמש עשרה שנים בהנהגת רוטרדם
אבו טאלב מונה ב-31 באוקטובר 2008, נכנס לתפקידו כראש עיריית רוטרדם ב-5 בינואר 2009, והחזיק בתפקיד עד התפטרותו ב-9 בינואר 2024 — כהונה של 15 שנים שהפורום האירופי לביטחון עירוני (European Forum for Urban Security) תיאר בציון היותו המנהיג הראשון של עיר הולנדית גדולה שהגיע מרקע של מהגרים ומהדת המוסלמית. הוא מונה מחדש לקדנציה שלישית ב-2021, אותה שנה שבה קיבל את פרס ראש העיר העולמי (World Mayor Prize), פרס בינלאומי שמחווה של הפורום ציינה כי הכיר ב"מסירותו לשוויון ולהכלה". תחת הנהגתו, רוטרדם — ביתה של הנמל הגדול באירופה — לקחה תפקיד בולט בעבודה האירופית על מניעת הקצנה ופשיעה מאורגנת; העיר החזיקה במעמד סגנות נשיאות ומושב בוועד המנהל של הפורום האירופי לביטחון עירוני משנת 2012 ואילך. המנכ"לית של הפורום, אליזבת ג'ונסטון (Elizabeth Johnston), זקפה לזכותו את הקפתו "באנשי מקצוע מחויבים ומוסמכים ביותר" ואת "הפתיחות לשיתוף ודיון בחזונו". אבו טאלב עצמו תיאר את עבודת ראש העיר המודרני ככזו המשתרעת הרבה מעבר לחובות הסדר הציבורי המסורתיות, כשהוא מגדיר אותה סביב שאלה אחת עבור חברה טעונה רגשית: "איך לתת לכולם קול, מקום, הזדמנות?"
שיח בוטה על אינטגרציה וטרור
אבו טאלב בנה מוניטין לאומי של הצהרות פומביות בלתי מתפשרות המכוונות לקהילה שלו. הוא התפרסם בכך שאמר למהגרים ולמוסלמים ילידי הולנד שאינם מרוצים מהחירויות המערביות, בביטוי שדווח בהרחבה, "לארוז את המזוודות ולעזוב" אם אינם מעריכים את החיים בהולנד. לאחר התקיפות המיניות ההמוניות במהלך חגיגות ערב השנה החדשה של 2016 בקלן, הוא אמר ל-Euronews שזיהוי הרקע של התוקפים חשוב פחות מאכיפת החוק עצמו, באומרו "זהות התוקפים, לדעתי, פחות חשובה, אם כי צריך להתווכח על זה, (זה) פחות חשוב משלטון החוק", וש"לא משנה מי עשה את זה; למשטרה יש את החובה לתפוס אותם ולהביא אותם לדין". הוא נקט עמדות פומביות תקיפות דומות לאחר פיגועי טרור בפריז ובמקומות אחרים באירופה באמצע העשור השני של המאה ה-21, תוך שהוא ממסגר את האלימות הקיצונית כאיום שיש להתמודד איתו באמצעות אכיפת החוק ולא כמשאל עם על קהילות מוסלמיות בכלל.
קדנציה אחרונה שנויה במחלוקת
שנותיו האחרונות של אבו טאלב בתפקיד לא היו חופשיות ממחלוקת. החלטתו לא להניף את דגל ישראל בבניין העירייה של רוטרדם בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 עוררה ביקורת במהלך תקופתו האחרונה כראש עיר, חלק מתקופה סוערת יותר של 2023–2024 מאשר מוקדם יותר בכהונתו. הוא הודיע על התפטרותו ב-9 בינואר 2024, בציון סיבות אישיות, וסיים תקופה של 15 שנים כאחד מראשי הערים הגדולות המכהנים זמן רב ביותר באירופה.
משורר מהצד
הרחק מהפוליטיקה, אבו טאלב טיפח עניין בשירה ערבית, הציג יצירות מתורגמות בפסטיבל Poetry International בשנת 2010, וכתב ספרים המשקפים על חיים עירוניים ומנהיגות ציבורית, כולל Droom & daad ("חלום ומעשה") ו-De roep van de stad ("קריאת העיר"), שניהם פורסמו ב-2015.
מדוע אחמד מכונה גאון
שום דבר ברשומות — עיתונאי, מהנדס, חבר מועצה, מזכיר מדינה, ראש עיר לשלוש קדנציות — לא מצביע על כך שאבו טאלב מתואר כגאון אינטלקטואלי או יצירתי, ואף אחד מהמקורות שנסקרו אינו משתמש במילה זו לגביו. מה שהם מתעדים במקום זאת הוא גאונות מסוג מוניציפלי יותר: ריצה ארוכה בצורה יוצאת דופן של הישרדות פוליטית ואפקטיביות באחת הערים המורכבות ביותר מבחינה דמוגרפית ורגישות מבחינה ביטחונית באירופה, הבנויה על ישירות ולא על ראוותנות. המיומנות הייחודית שלו, לפי המסגור שלו ושל עמיתים כמו אליזבת ג'ונסטון, הייתה ארגונית — הרכבת אנשי מקצוע מוכשרים, שמירה על שקיפות לגבי נימוקיו, ודיבור בצורה ברורה לקבוצות בוחרים, כולל קהילת המהגרים שלו, בדרכים שמעטים פוליטיקאים מרקע שלו הסתכנו בהן. פרס ראש העיר העולמי הכיר בעבודה על הכלה ושוויון, לא במקוריות אינטלקטואלית, והשורות המצוטטות ביותר שלו הן אזהרות בוטות ולא הפגנות של למדנות. התיאור הכנה הוא מנהל מוכשר ועמיד וקול נדיר שמוכן לאתגר את הקהילה שלו בפומבי — מיומנות פוליטית אמיתית ויוצאת דופן, אבל מיומנות ניהולית ותקשורתית, לא החומר של גאונות במובן מסורתי כלשהו.
מורשת
אבו טאלב עוזב את רוטרדם לאחר שהחזיק יחד, במשך עשור וחצי, עיר נמל המוגדרת על ידי הגירה, אי-שוויון ומשברי ביטחון תקופתיים, וכהונתו ככל הנראה תיזכר פחות בשל מדיניות כלשהי ויותר בשל הוכחה — כראש העיר המוסלמי הראשון של עיר מערב-אירופית גדולה — שהעבודה הזו יכולה להיעשות בכלל, ולהיעשות למשך זמן כה רב.