עבד רבו מנסור האדי: נשיאות מרחוק
בפברואר 2012 הלכו תושבי תימן לקלפיות כדי לבחור נשיא ומצאו שם מועמד אחד בלבד. עבד רבו מנסור האדי זכה ב-99.8 אחוזים מהקולות. לא היה מדובר בהונאה במובן הרגיל — המועמדות היחידה הייתה חלק מהסכם, שנרקם כדי להוציא את עלי עבדאללה סאלח (Ali Abdullah Saleh) מהשלטון לאחר 33 שנים מבלי להוביל למלחמת אזרחים. תוך שלוש שנים, האדי הושם במעצר בית על ידי החות'ים, התפטר ונמלט מהמדינה. הוא עתיד היה להעביר את רוב שארית חייו בריאד, כנשיא של מדינה שאליה לא יכול היה להיכנס.
הקצין מאביאן
הוא נולד ב-1 בספטמבר 1945 בתוקין, שבמחוז אביאן שבדרום המדינה, והפך לחייל מקצועי בתקופה שבה הדרום הפך למדינה עצמאית. הוא סיים אקדמיה צבאית בפדרציה של דרום ערב ב-1966, זמן קצר לפני עזיבת הבריטים את עדן. הוצעה לו מלגת לימודים בבריטניה, אך הוא סירב בשל מחסום השפה.
הכשרתו עקבה במקום זאת אחר הגיאופוליטיקה של הדרום הסוציאליסטי. הוא למד לוחמת שריון במצרים ב-1970 והקדיש ארבע שנים לקורס פיקוד צבאי בברית המועצות. הוא עלה בסולם הדרגות בצבא הדרומי עד לדרגת אלוף — קצין מוכשר טכנית ודיסקרטי פוליטית, בדיוק מהסוג ששורד חילופי משטרים.
פעמיים פליט של הפוליטיקה התימנית
ואז הגיע הרגע שעיצב את כל מה שבא לאחר מכן. ב-1986 מפלגת השלטון של דרום תימן התפרקה במלחמת אזרחים. הפלג של האדי הפסיד, והוא נמלט צפונה יחד עם עלי נאצר מוחמד (Ali Nasser Mohammed), המנהיג הדרומי שצדו הובס.
הבריחה הזו הפכה אותו למה שיישאר תמיד: דרומי בתוך מבנה כוח צפוני, בעל ערך בדיוק בגלל שלא היה לו בסיס כוח עצמאי. כאשר צפון תימן ודרומה נלחמו במלחמה ביניהן ב-1994, האדי שירת את עלי עבדאללה סאלח כשר ההגנה. הוא זכה באותה שנה בתגמול בדמות סגנות הנשיא, תפקיד בו החזיק מ-1994 עד 2012 מבלי שנראה שאי פעם רצה יותר מכך. בתימן של סאלח, העמדה הבטוחה ביותר הייתה להיות אדם שאיש אינו חושש ממנו.
מועמד הקונצנזוס
האביב הערבי הגיע לתימן ב-2011, והמחאות הביאו בסופו של דבר לסיום 33 שנות שלטונו של סאלח. ההסדר שהסיר אותו מהשלטון דרש יורש שלא יהווה איום על אף פלג, וכל הקריירה של האדי הייתה בבחינת אודישן לתפקיד. הוא נכנס לתפקידו ב-2012 כמועמד יחיד, עם תוצאה שנראתה כמו משאל עם במדינה שכבר לא היה בה קונצנזוס מתפקד על שום דבר.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →נשיאותו הייתה רצופת בעיות מההתחלה. הוא ירש מדינה שנמצאת במחלוקת מצד בדלנים דרומיים ועל ידי תנועת החות'ים מההרים הצפוניים. מבקרים האשימו אותו בכך שהוא מעדיף את המחוזות המזרחיים עשירי הנפט על חשבון האזורים ההרריים הנשלטים על ידי החות'ים — האשמה העומדת בלב מה שהתרחש לאחר מכן.
הקריסה
ב-2014 כבשו החות'ים הנתמכים על ידי איראן את צנעא. בתחילת 2015 האדי היה נתון במעצר בית בבירתו שלו. בינואר הוא התפטר. בפברואר הוא נמלט לערב הסעודית, וקואליציה בראשות סעודיה יצאה למלחמה כדי להשיבו לשלטון.
זה לא החזיר אותו לשלטון. מה שהמלחמה הפיקה היה עימות שנמשך שנים, דחף את תימן לרעב והפך את מדינתו לאתר של אחד ממצבי החירום ההומניטריים הגרועים בעולם. האדי נותר הנשיא המוכר בינלאומית לאורך כל התקופה, כשהוא מושל במדינה מפורקת בעיקר מגלות במשך כשמונה שנים, בזמן שכוחות מגובים סעודית השיבו שטחים בשמו.
שמונה שנים בריאד
באפריל 2022, בעת שתימן נכנסה להפסקת אש בתיווך האו"ם, העביר האדי את סמכויותיו הביצועיות למועצת מנהיגות נשיאותית שהוקמה זה עתה. דיווחים רבים מצביעים על כך שלחץ סעודי כפה את ההחלטה. זה היה המעשה המסודר ביותר בקריירה הפוליטית שלו: מועמד הקונצנזוס מפנה את מקומו לוועדה, לפי הוראה של מישהו אחר.
הוא מת מהתקף לב בריאד ב-28 במאי 2026, בגיל 80, והותיר אחריו את רעייתו האלה וששת ילדיהם. רשאד אל-עלימי (Rashad al-Alimi), העומד בראש המועצה שהחליפה אותו, אמר כי האדי האמין בזכות למדינה צודקת, בחופש ובכבוד אנושי, והוביל את המערכה להגנה על המערכת הרפובליקנית.
מדוע עבד רבו מכונה גאון
יש לומר זאת בבירור: המקורות שנבחנו כאן אינם מכילים טענה כזו, וקריאה ישרה של הרקורד של האדי אינה תומכת בה. הוא לא היה אסטרטג, נואם, הוגה דעות או בונה מוסדות. הוא לא כתב דבר, לא ייסד דבר ולא ניצח בבחירות תחרותיות. הנשיאות הגיעה אליו כי הוא היה מקובל על כולם, מה שמהווה דרך אחרת לומר שהוא לא היווה איום על איש.
אם יש משהו בקריירה שלו הראוי לתווית של מיומנות יוצאת דופן, הרי זה הישרדות — והמיומנות הזו אינה אינטלקטואלית. האדי היה בצד המפסיד של מלחמת האזרחים בדרום ב-1986 ויצא בחיים. לאחר מכן בילה רבע מאה בתוך פמלייתו של עלי עבדאללה סאלח ובסופו של דבר החליף אותו. זה דורש צורה חדה ולא זוהרת של שיקול דעת מצבי: לדעת באיזה חדר להיות, איזו שאיפה להסתיר, ואת מי לעולם לא לאיים. אנשים מוכשרים יותר בפוליטיקה התימנית לא הצליחו בכך.
הטיעון הנגדי הוא פשוט התוצאה. המעבר שהוא מונה לנהל קרס; הבירה נפלה; הוא משל בהיעדרות בזמן שמדינתו גוועה ברעב; ותקופת כהונתו הסתיימה כאשר ממשלה זרה דרשה ממנו להעביר את סמכויותיו למועצה. אם שופטים לפי תוצאות — הקנה מידה היחיד שלפיו ניתן לשפוט ראש מדינה בצורה הוגנת — נשיאותו של האדי הייתה בין הפחות מוצלחות של המאה. הוא היה ממלא מקום שהאריך ימים יותר מהדבר שעבורו מילא את המקום.
מורשת
שמו של האדי קשור לממשלת תימן המוכרת בינלאומית לאורך השנים הקשות ביותר בהיסטוריה המודרנית שלה, אם כי ההחלטות שעיצבו את השנים הללו התקבלו לרוב בריאד ובצנעא ולא על ידו. מועצת המנהיגות הנשיאותית שאליה העביר את השלטון ב-2022 עדיין מושלת בשטח שנמצא בשליטת הצד שלו. המורשת האמיתית שלו היא אזהרה בנוגע למעברים: הסכם המייצר נשיא שכולם יכולים לקבל, עלול לייצר נשיא שאיש לא ילך אחריו.