יגאל ידין (Yigael Yadin), יליד ירושלים בשנת 1917, ניהל קריירה כפולה כאסטרטג צבאי וכארכאולוג בולט. מעברו מצה"ל, שבו כיהן כראש המטה הכללי, למחקר אקדמי באוניברסיטה העברית בירושלים הגדיר חיים שיווי משקל בין צורכי הביטחון הלאומי לבין חפירות שיטתיות של אתרים היסטוריים עתיקים.
פיקוד צבאי
ידין הצטרף להגנה (Haganah) בגיל 15. בשנת 1948, השעה את לימודיו באוניברסיטה כדי ליטול על עצמו את תפקיד ראש אגף המבצעים. הוא מונה לרמטכ"ל בשנת 1949 כמחליפו של יעקב דורי (Yaakov Dori), ועמד בראש הצבא במשך שלוש שנים. חילוקי דעות בנוגע להקצאות תקציב הביטחון – ובמיוחד עמידתו על כך שתקציב הביטחון יהווה לפחות שליש מהתקציב הלאומי – הובילו להתפטרותו בשנת 1952. בגיל 35 הוא סיים את הקריירה הצבאית הפעילה שלו.
מחקר ארכאולוגי
עם המעבר לחיים האזרחיים, התמקד ידין בארכאולוגיה, וזכה בפרס ישראל בשנת 1956 על עבודת הדוקטורט שלו בנושא מגילות ים המלח (Dead Sea Scrolls). הוא ניהל חפירות באתרים שכללו את חצור (Hazor), מצדה (Masada) ותל מגידו (Tel Megiddo). עבודת השטח שלו כללה גם את מדבר יהודה, שם גילה ממצאים הקשורים למרד בר כוכבא (Bar Kokhba revolt). הוא כיהן כחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, והמשיך במחקריו עד מותו.
מעורבות פוליטית
בשנת 1976 היה ידין ממייסדי התנועה הדמוקרטית לשינוי, או ד"ש (Dash), לצד אישים כמו אמנון רובינשטיין (Amnon Rubinstein) ושמואל תמיר (Shmuel Tamir). המפלגה זכתה ב-15 מנדטים בבחירות 1977. כסגן ראש הממשלה בין השנים 1977 ל-1981, הוא השתתף במאמצים דיפלומטיים שקדמו להסכמי קמפ דייוויד (Camp David Accords). לאחר התפרקות ד"ש, הוא סיים את כהונתו האחרונה בכנסת כחבר עצמאי לפני פרישתו מהחיים הפוליטיים בשנת 1981.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- נולד: 1917, ירושלים - נפטר: 1984, ירושלים - דרגה צבאית: רב-אלוף - רמטכ"ל: 1949–1952 - סגן ראש הממשלה: 1977–1981 - פרס ישראל: 1956 - מקום קבורה: הר הרצל
שאלות נפוצות
### מה היה תחום המחקר העיקרי של יגאל ידין?
הוא התמקד בארכאולוגיה, ובמיוחד במחקר ובתרגום של מגילות ים המלח ובחפירות באתרים כגון מצדה וחצור.
### האם ידין נשאר מעורב בממשלה לאחר שירותו הצבאי?
כן, הוא כיהן כסגן ראש הממשלה בין השנים 1977 ל-1981 וכחבר כנסת.