פרסום כתב העת Medical Transactions בשנת 1766, ביוזמתו של ויליאם הברדן (William Heberden) במטרה לאחד תצפיות קליניות על היסטוריית מחלות וטיפולם, סימן תפנית משמעותית בניהול רישומים רפואיים. הברדן, שהיה מלומד קלאסי ורופא, שילב תיעוד שיטתי ליד מיטת החולה עם גישה אקדמית קפדנית לעיסוקו, והשפיע על התפתחות הרפואה הבריטית במאה השמונה-עשרה באמצעות תרומותיו המקצועיות בלונדון.
יסודות אקדמיים
הברדן נולד בלונדון בשנת 1710 וקיבל את השכלתו הראשונית בבית הספר St Saviour's Grammar School. בסוף שנת 1724 הוא נכנס לקולג' סנט ג'ון (St John's College) שבקיימברידג'. תקופת שהותו שם כללה מספר אבני דרך: הוא זכה במלגת מחקר בסביבות שנת 1730, השלים תואר שני באמנויות בשנת 1732, וקיבל תואר דוקטור לרפואה בשנת 1739. במשך העשור שלאחר מכן, נותר בקיימברידג' כדי לעסוק ברפואה ולהעביר הרצאות שנתיות בנושא חומרים רפואיים (materia medica).
קריירה מקצועית והכרה
הברדן עבר ללונדון, שם זכה לחברות בקולג' המלכותי לרופאים (Royal College of Physicians) בשנת 1746. מעמדו בקהילה המדעית עלה, מה שהוביל לבחירתו כעמית בחברה המלכותית (Royal Society) בשנת 1749. במשך שלושים השנים הבאות, הוא ניהל קליניקה פרטית ענפה. תפוקתו המדעית זכתה להכרה באמצעות הזמנות להעביר את הרצאות גולסטון (Goulstonian Lectures) בשנת 1749 ואת נאום הרווי (Harveian Oration) בשנת 1750, וכן קבלת מדליית והרצאת קרוניאן (Croonian Medal and Lecture) בשנת 1760. בנוסף, הוא נבחר כחבר כבוד באגודה המלכותית לרפואה של פריז בשנת 1778.
תצפיות קליניות ומורשת
הברדן מוכר בזכות רישומיו הקפדניים ליד מיטת החולה, אשר היוו בסופו של דבר את הבסיס לעבודתו Commentarii de morborum historia et curatione. עבודה זו, המפרטת מצבים רפואיים שונים של מטופלים כולל דלקת מפרקים, פורסמה לאחר מותו בשנת 1802. תרומותיו המוקדמות יותר ל-Medical Transactions כללו תיאורים של אבעבועות רוח בשנת 1767 ותעוקת חזה בשנת 1768. המונח "צמתי הברדן" (Heberden's nodes) נותר מזוהה עם תצפיותיו על אוסטאוארתריטיס.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חיים אישיים ושנים אחרונות
הוא נשא לאישה את אליזבת מרטין בשנת 1752; לזוג נולד בן אחד, תומאס, לפני מותה בשנת 1754. לאחר מכן נשא לאישה את מרי וולסטון, שעימה הביא לעולם שמונה ילדים. שניים מילדיו, מרי וויליאם הברדן הבן, האריכו ימים אחריו. בהגיעו לגיל שבעים ושתיים, הפחית את עומס עבודתו הקלינית, בילה את הקיצים בווינדזור והמשיך לעבוד בלונדון בחורף. הוא מת בשנת 1801 ונטמן בכנסיית הקהילה של וינדזור, שם הוקמה מצבתו על ידי ג'ון בייקון.
עובדות מהירות
- נולד: 1710, לונדון - נפטר: 1801, לונדון - השכלה: קולג' סנט ג'ון, קיימברידג' - מקצוע: רופא ומלומד קלאסי - פרסומים מרכזיים: Medical Transactions, Commentarii de morborum historia et curatione - חברות בחברה המלכותית: נבחר בשנת 1749 - תיאורים רפואיים בולטים: תעוקת חזה, אבעבועות רוח, צמתי הברדן
שאלות שקוראים שואלים
### איזה מצב רפואי קרוי על שמו של ויליאם הברדן?
צמתי הברדן, שהם נפיחויות גרמיות המתפתחות במפרקים הבין-גליליים המרוחקים של האצבעות, סימן לאוסטאוארתריטיס.
### מה היו ה-Medical Transactions?
סדרת פרסומים שתוכננה על ידי הברדן בשנת 1766 כדי לאסוף ולשתף תצפיות מרופאים בנוגע להיסטוריה והטיפול במחלות שונות.