ואנג יאנגמינג

ואנג יאנגמינג: פילוסוף התודעה

מקורות

ואנג יאנגמינג, שנולד בשם ואנג שורן ב-1472 במחוז ג'ג'יאנג ונפטר ב-1529, היה הפילוסוף הסיני המקורי ביותר של שושלת מינג. הוא לא היה מלומד מתבודד: לאורך חייו היה פקיד, קליגרף, משורר ומפקד בשדה הקרב שדיכא מרידות מזוינות עבור האימפריה. הפילוסופיה שלו עוצבה בפעולה, לא בהתבודדות, והיא נושאת עמה את הדחיפות המעשית הזו.

פריצה מהאורתודוקסיה

הדוקטרינה הרשמית בתקופתו של ואנג הייתה הנאו-קונפוציאניזם של ג'ו שי, שלימדה שהידע המוסרי נובע מ'חקירה סבלנית של דברים' בעולם החיצוני. מסופר כי בצעירותו בהה ואנג בבמבוק במשך ימים בניסיון לחקור את העיקרון שלו, וחלה מהמאמץ. מכישלון זה נולד היפוך רדיקלי: הוא הגיע למסקנה שהעיקרון אינו נמצא בחוץ באובייקטים, אלא בתוך התודעה עצמה.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

ידע ופעולה

מתובנה זו צמחו שתי תורותיו המפורסמות ביותר. הראשונה היא 'אחדות הידע והפעולה' (zhixing heyi): ואנג טען כי ידע אמיתי אינו ניתן להפרדה מעשייה — לדעת את הטוב ולא לפעול לפיו זה לא באמת לדעת אותו כלל. השנייה היא 'ידע מולד' (liangzhi), האמונה שכל אדם נושא בתוכו מצפן מוסרי מולד שאם ינוקה מתשוקות אנוכיות, יבחין באופן אמין בין טוב לרע.

אסכולת הלב

רעיונות אלו יצרו יחד את 'אסכולת הלב' (Xinxue), זרם אידיאליסטי של הנאו-קונפוציאניזם שהציב את טיפוח הלב-תודעה מעל למידה מתוך ספרים וטקסים. היא הייתה דמוקרטית ותובענית יותר מהאורתודוקסיה שאותה אתגרה, והתעקשה שחוכמה נמצאת בהישג ידו של כל מי שמוכן להביט בכנות פנימה.

מורשת

הגותו של ואנג יאנגמינג התפשטה הרבה מעבר לסין. ביפן היא הפכה ל'אויומיי-גאקו' ועזרה לעורר השראה ברפורמטורים של תקופת מייג'י; בקוריאה היא עיצבה דורות של מלומדים. מאות שנים לאחר מותו, הוא נותר אחד ההוגים הנחקרים והמצוטטים ביותר במזרח אסיה — הוכחה לכך שהאיחוד שלו בין התבוננות לפעולה עדיין מדבר לקוראים בכל רחבי האזור.

ביוגרפיות נוספות

Wang Quan'anWang ShuWang WeiWang XingWang XinyuWang XizhiWang YaniWang YapingWang YiWang YueguWang Yung-chingWangari Maathai

כל הביוגרפיות A–Z · דף הבית