ויטאלי פטרוב: טיל ויבורג שפרץ את הדרך של רוסיה לפורמולה 1
ויטאלי פטרוב (Vitaly Petrov) מעולם לא נהג בקארטינג. בענף ספורט שבו קריירות נבנות מגיל שש במכונות קטנות בעלות הנעה בשרשרת על מסלולים עירוניים, הוא למד שליטה במכונית על אגמים קפואים ומסלולי ראלי-ספרינט סמוך לגבול פינלנד, ובכל זאת הגיע לפודיום בפורמולה 1. המסלול הבלתי סביר הזה הוא העובדה הראשונה שכל מי שלומד את הקריירה שלו חייב להתחשב בה, שכן כל מה שהשיג לאחר מכן — פודיום בגרנד פרי, נהיגה הגנתית נחושה שעזרה להכריע אליפות עולם, ושלוש עונות כרוסי הראשון בהיסטוריה של הפורמולה 1 — נבנה על אינסטינקטים שנוצרו במקום אחר מאשר באקדמיה הקונבנציונלית.
קרח לפני אספלט
פטרוב נולד ב-8 בספטמבר 1984 בוויבורג (Vyborg), ברפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, קרוב מספיק לפינלנד כדי שמרוצי חורף יהיו פשוט מה שהיה זמין. הוא זכה באליפות הראלי-ספרינט הרוסית בשנת 2001 עוד לפני שמרוצי מסלול היו קיימים עבורו כאופציה, ולאחר מכן עבר דרך גביע לאדה, גביע פולקסווגן פולו ופורמולה רוסיה — סדרות מקומיות שכמעט ולא מורגשות מחוץ למדינה, אך העניקו לו אלפי הקפות תחרותיות מול יריבים שהתמעטו ככל שהתקדם. עד שהגיע לפורמולה רנו (Formula Renault) וליורוסריס 3000, שם סיים שלישי בדירוג הכללי עם חמישה ניצחונות, הבסיס כבר היה יוצא דופן: נהג שבילה את שנותיו המעצבות בלחימה על אחיזה במקום בשיפור קו מרוץ.
GP2 והטיפוס הארוך לפורמולה 1
זירת המבחן שקבעה באמת הייתה GP2, סדרת הבת הישירה של הפורמולה 1. בנהיגה עבור קאמפוס רייסינג (Campos Racing) ולאחר מכן בארווה אינטרנשיונל אדקס (Barwa International Addax) בין 2007 ל-2009, פטרוב הפך מנהג זר ללא הוכחות לסגן אלוף, כשהוא מסיים מאחורי ניקו הולקנברג (Nico Hülkenberg) ב-2009 עם ניצחונות באיסטנבול ובוולנסיה ורצף של פודיומים שהפכו אותו לבלתי אפשרי להתעלמות עבור קבוצות הפורמולה 1 — לא פחות מכיוון שרנו נזקקה לנהג שהגיע עם גיבוי חסות כדי להוציא את העסקה לפועל. בשנת 2010 הוא עשה היסטוריה, כשהופיע לראשונה בגרנד פרי בחריין כרוסי הראשון אי פעם שזינק למרוץ פורמולה 1, כשלצדו ברנו רוברט קוביצה (Robert Kubica), אחד הנהגים המוערכים טכנית על הגריד באותה תקופה.
עונת רוקי שחשובה יותר מהמספרים שלה
עונת הפורמולה 1 הראשונה של פטרוב הניבה רק 27 נקודות וסיום במקום ה-13 באליפות, צנוע בכל קנה מידה. אבל שני רגעים הגדירו אותה. הוא צבר את הנקודות הראשונות שלו בגרנד פרי הסיני, ובתנאים רטובים באותה עונה הוא עקף את מיכאל שומאכר (Michael Schumacher) ומארק ובר (Mark Webber) — נהגים עם מאזן משולב של תארי עולם שפטרוב לעולם לא יתקרב אליו, כשהוא מנצח בזכות עצמו במשתנה האחד שחושף בצורה הטובה ביותר את השליטה הגולמית של נהג ברכב. לאחר מכן, בגמר עונת 2010 באבו דאבי, בקטע מרוץ ששרד כמעט יותר מכל דבר אחר מהקריירה שלו, פטרוב בלם את פרננדו אלונסו (Fernando Alonso) במשך ההקפות האחרונות, וחוסם את האלוף הדו-פעמי מהנקודות להן נזקק. כישלונו של אלונסו לעקוף רוקי ברכב נחות יותר עזר להעניק לסבסטיאן פטל (Sebastian Vettel) את תואר האליפות הראשון שלו. זו לא הייתה האליפות של פטרוב לזכות או להפסיד, אבל זו הייתה הנהיגה ההגנתית שלו שעזרה לכתוב את הסוף.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הפודיום
תאונת הראלי של קוביצה באותו חורף עיצבה מחדש את עונת 2011 של פטרוב עוד לפני שהחלה — הוא הפך פתחום לנהג הבכיר בלוטוס רנו (Lotus Renault), כשבתחילה צוות לו ניק היידפלד (Nick Heidfeld) ומאוחר יותר ברונו סנה (Bruno Senna), כשהוא נושא על כתפיו קבוצה שבנתה דיפיוזר מפוצץ פליטה רדיקלי ובלתי צפוי שאף אחד לא הצליח לאלף לחלוטין. במרוץ הפתיחה של אותה עונה, גרנד פרי אוסטרליה 2011, פטרוב סיים שלישי. זה נותר הפודיום היחיד בקריירה שלו והראשון שהושג אי פעם על ידי נהג רוסי בפורמולה 1 — עובדה שחוזרת על עצמה כמעט בכל תיאור של הקריירה שלו, כי זה הרגע היחיד שמצדיק את שאר הסיפור. העונה שלאחר מכן הייתה קשה יותר: תאונות במלזיה ובמונקו, סיום במקום ה-10 באליפות עם 37 נקודות, ועד סוף השנה הקבוצה החתימה את קימי רייקונן (Kimi Räikkönen) ורומן גרוז'אן (Romain Grosjean), מה שסיים את תקופתו של פטרוב בשורה הראשונה של הספורט.
קייטרהאם וסוף הדרך
שנת 2012 הביאה מושב בקייטרהאם (Caterham), קבוצת תחתית שנאבקה על המקום העשירי באליפות היצרנים ועל כספי הפרס הנלווים לכך, כשהוא מחליף את הוותיק יארנו טרולי (Jarno Trulli). פטרוב הקדים בעקביות את חברו לקבוצה הייקי קובליינן (Heikki Kovalainen) לאורך העונה מבלי לצבור נקודה בעצמו, וקריירת הפורמולה 1 שלו הסתיימה במרוץ האחרון בברזיל, שם הוא עקף בכוח את צ'ארלס פיק (Charles Pic) ממרוסיה (Marussia) בדרך למקום האחד-עשר — סיום שבחשבונאות המוזרה של מרוצי התחתית, עזר להבטיח את מיקומה של קייטרהאם באליפות היצרנים ואת הכסף שצורף לכך. המאזן המלא שלו: 58 השתתפויות, 57 זינוקים, פודיום אחד, הקפה מהירה אחת, ללא פול פוזישן, ללא ניצחונות, 64 נקודות אליפות בשלוש עונות.
אחרי פורמולה 1
פטרוב לא נעלם מעולם הספורט המוטורי. הוא עבר למרוצי סיבולת, והתחרה במחלקת ה-LMP2 של אליפות העולם במרוצי סיבולת עם קבוצת SMP Racing בגיבוי רוסי, כשהוא מחליף את מרוצי הספרינט החד-מושביים במקצוע השונה של ניהול מכונית וצמיגיה לאורך שעות רבות ומספר נהגים. הוא גם שימש לתקופה מסוימת כדייל של ה-FIA, אחד הפקידים ששופטים תקריות בספורט שבו התחרה פעם, לפני שפרש מתפקידו באוקטובר 2020 בעקבות מות אביו.
מדוע ויטאלי מכונה גאון
נקרא לזה הגרסה הכנה: אף אחד בעיתונות הספורט המוטורי לא מושיט יד למילה "גאון" כדי לתאר את ויטאלי פטרוב, וזה יהיה לא ישר להעמיד פנים אחרת. מה שהקריירה שלו מדגימה בפועל הוא סוג צר וניתן להגנה יותר של מיומנות — היכולת הספציפית, הניתנת ללימוד אך הנדירה, לקרוא רמות אחיזה בתנאים משתנים ולהחזיק מכונית מהירה יותר מאחוריך באמצעות מיקום טהור ולא באמצעות קצב גולמי. העקיפות של שומאכר וובר בתנאים רטובים, ומעל הכל החסימה של אלונסו באבו דאבי, הן שתי פיסות הראיות שכל מעריץ יצטט: שיקול דעת מרחבי של חלקיקי שנייה, עצבים תחת לחץ ישיר מאלוף עולם דו-פעמי, והמשמעת לבצע קו הגנתי מבלי להתחייב יתר על המידה ולגרום להתנגשות. זוהי צורה אמיתית וניתנת לכימות של אומנות מרוץ, לא לשון נקייה. אבל מקרה הנגד ברור באותה מידה מהמספרים שלו עצמו: פודיום אחד ב-58 זינוקים, הוחלף בשתי קבוצות הפורמולה 1 שלו תוך עונה מהגעתו, ומסלול קריירה שעוצב על ידי כספי חסות לא פחות מאשר על ידי קצב מוחלט. פטרוב היה נהג הגנתי ונהג בתנאים רטובים מוכשר, לעיתים מבריק, שהגיע לקצה החיצוני של הדירוג התחרותי של הפורמולה 1 מבלי לאיים אי פעם על פסגתו — גאונות, אם המילה חלה בכלל, במיומנות אחת, לא בכל נהיגתו.
מורשת
משמעותו המתמשכת של פטרוב קשורה פחות לזמני הקפה ויותר לדלת שפתח: הוא נותר הרוסי הראשון שזינק, צבר נקודות ועמד על הפודיום במרוץ פורמולה 1, ציון דרך שקדם לסיבוכים הגיאופוליטיים שיהפכו מאוחר יותר את ההשתתפות הרוסית בספורט להרבה יותר קשה. עבור מדינה שבעצם לא הייתה לה היסטוריה של פורמולה 1 לפניו, זה לבדו מבטיח את מקומו בספרי השיאים, ללא תלות באופן שבו שאר הספורט בוחר לזכור את שלוש העונות שלו על הגריד.