חיים מוקדמים ומשפחה
וינצ'נצו גלילאי נולד כלוטניסט, מלחין ותיאורטיקן מוזיקה איטלקי. בין ילדיו היו האסטרופיזיקאי גלילאו גלילאי ונגן הלוט והמלחין מיכלאנג'לו גלילאי. וינצ'נצו היה דמות בולטת בחיי המוזיקה של שלהי הרנסאנס ותبرם משמעותית למהפכה המוזיקלית המסמנת את תחילת עידן הבארוק. במחקריו על גובה המברק ומתיחת המיתרים, הפיק גלילאי אולי את התיאור המתמטי הלא-ליניארי הראשון בהיסטוריה של תופעה טבעית. זה היה המשך למסורת פיתגוראית אך חרג ממנה. חוקרים רבים זוקפים לזכותו את הכוונת פעילותו של בנו הרחק ממתמטיקה טרה ואבסטרקטיות ולעבר ניסוי הכולל תיאור מתמטי כמותי של התוצאות, כיוון בעל חשיבות לתולדות הפיזיקה ומדעי הטבע.
חינוך מוזיקלי וקריירה
ביוגרפיה הוא נולד בסביבות 1520 בסנטה מריה א מונטה, פיזה, טוסקנה, והחל ללמוד נגינה בלוט בגיל צעיר. זמן מה לפני 1562 עבר לפיזה, שם נישא ב-5 ביולי לג'וליה אמנטי ממשפחה אצילה. גלילאו גלילאי היה הבכור מבין שישה או שבעה ילדים; בן נוסף, מיכלאנג'לו, שנולד ב-1575, הפך לנגן לוט ומלחין מוכשר. גלילאי היה נגן לוט מיומן שמשך כבר בצעירותו את תשומת לבם של פטרונים חזקים. ב-1563 פגש בוונציה את ג'וזפו צארלינו, תיאורטיקן המוזיקה החשוב ביותר של המאה ה-16, והחל ללמוד אצלו.
הקאמרטה הפלורנטינית ויצירותיו
זמן מה לאחר מכן החל להתעניין בניסיונות להחייאת מוזיקה ודרמה יווניות עתיקות, דרך קשריו עם הקאמרטה הפלורנטינית, קבוצת משוררים, מוזיקאים ואינטלקטואלים בהנהגת הרוזן ג'ובאני ד' בארדי, וכן דרך מגעיו עם ג'ירולמו מאי, המלומד המוביל באותה תקופה בנושא מוזיקה יוונית עתיקה. גלילאי חיבר שני ספרים של מדריגלים, וכן מוזיקה ללוט וכמות נכבדת של יצירות לקול ולוט; קטגוריה אחרונה זו נחשבת לתרומתו החשובה ביותר שכן היא צפתה באופנים רבים את סגנון הבארוק המוקדם. השימוש ברצ'יטטיב באופרה מיוחס רבות לגלילאי, שכן היה ממציאי המודיה, הסגנון המוזיקלי הקרוב ביותר לרצ'יטטיב. אקוסטיקה ותיאוריה מוזיקלית גלילאי הקדים את הפסנתר המושווה של באך בקידום כוונון השווה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →תרומות תיאורטיות למוזיקה
במחקריו על כוונון וסולמות, חיבר 24 קבוצות ריקודים, "הקשורות בבירור ל-12 סולמות מז'ור ו-12 מינור" ב-1584. כמה מהתרומות התיאורטיות החשובות ביותר של גלילאי נוגעות לטיפול בדיסוננס: הייתה לו תפיסה מודרנית ברובה, שהתירה דיסוננס עובר "אם הקולות זורמים בחלקה" וכן דיסוננס על הפעימה, כגון השעיות, אותן כינה "דיסוננס חיוני". הדבר מתאר את פרקטיקת הבארוק, במיוחד כאשר הוא מגדיר כללים לפתרון השעיות על ידי קפיצה מקדימה החוצה ממנו ואז חזרה לתו הפתרון הצפוי. וינצ'נצו גלילאי היה בין החלוצים בחקר שיטתי של אקוסטיקה, בעיקר במחקריו בסיוע בנו גלילאו בנוגע לנוסחה המתמטית של מיתרים מתוחים.
מחקר אקוסטיקה
גלילאו סיפר לביוגרף שלו שלווינצ'נצו הציג בפניו את הרעיון של בדיקה ומדידה שיטתית דרך מרתף ביתם בפיזה אשר מיתרי לוט נמתחו בו באורכים שונים, ומשקלים שונים היו תלויים עליהם. בספרו Della musica antica et della moderna (1581) ביצע גלילאי תגליות באקוסטיקה, בעיקר הנוגעות לפיזיקה של מיתרים רוטטים ועמודי אוויר. הוא גילה שבעוד היחס של מרווח פרופורציונלי לאורכי המיתרים – למשל, קווינטה טהורה היא ביחס של 3:2 – הוא השתנה בהתאם לשורש הריבועי של המתיחה המופעלת ולשורש השלישי של נפחי אוויר קעורים. משקלים התלויים ממיתרים שווים באורכם צריכים להיות ביחס של 9:4 כדי לייצר את הקווינטה הטהורה 3:2. עבודה זו קודמה הלאה על ידי מארן מרסן שניסח את החוק הנוכחי של מיתרים רוטטים.
השפעה מדעית ומורשת
מרסן היה התכתב בקביעות עם מדענים רבים ולאחר מותו של וינצ'נצו שמר על קשר קבוע עם גלילאו, והתייחס אליו כחבר יקר ברשתו המדעית. הוא העביר את רעיונותיו של גלילאו לשעון מטרונום לכריסטיאן הוינס ששיפר אותם. למרות היותו כהן דת, מרסן הגן על גלילאו כאשר זה הותקף על ידי הכנסייה ב-1633, אך הוא גם פקפק בטענותיו של גלילאו וערער על דיוקם של חלק ממצאיו. הוא ערך ניסויים כפולים משל עצמו ששיפרו את דיוקם.