וילמה אספין גיויס

אחת הנשים הראשונות בקובה שלמדו הנדסה כימית, וילמה אספין גיויס (Vilma Espín Guillois) עברה ממחקר אקדמי במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) והפכה לאסטרטגית מרכזית בתנועת ה-26 ביולי. יכולתה לנווט הן במבצעים מהפכניים חשאיים והן במנהל ממשלתי רשמי ביססה את מעמדה כדמות מרכזית בנוף הפוליטי הקובני במשך למעלה מארבעה עשורים.

יסודות מהפכניים וחינוך

נולדה בסנטיאגו דה קובה בשנת 1930, אספין למדה לימודים טכניים באוניברסיטת אוריינטה (Universidad de Oriente), שם הצטיינה בהנדסה כימית. מעורבותה בפעולה המהפכנית של אוריינטה הביאה אותה ליצירת קשר עם פרנק פאיס (Frank País). אביה שלח אותה ל-MIT בארצות הברית, בתקווה שחינוך זר ירסן את רגשותיה המהפכניים. במקום זאת, החוויה העמיקה את התנגדותה למדיניות הקיימת. עם חזרתה לקובה דרך מקסיקו, הצטרפה לתנועת ה-26 ביולי, ושימשה כצינור חיוני בין ההנהגה המהפכנית בגלות לבין תאים מחתרתיים בתוך האי.

תפקידים דיפלומטיים ואסטרטגיים

אספין השתמשה בשליטתה בספרדית ובאנגלית כדי לייצג את המטרה המהפכנית ברמה הבינלאומית. בשנת 1957, נפגשה עם המפקח הכללי של ה-CIA, ליימן קירקפטריק (Lyman Kirkpatrick), כדי להתוות את יעדי התנועה. היא שימשה גם כמתורגמנית מרכזית במהלך הראיון בשנת 1957 בין פידל קסטרו (Fidel Castro) לבין עיתונאי הניו יורק טיימס הרברט מתיוס (Herbert Matthews), מפגש שהיה קריטי בהפרכת טענות על מותו של קסטרו ובגיוס תשומת לב בינלאומית להתקוממות נגד משטר בטיסטה.

פדרציית הנשים הקובניות

בשנת 1960 הקימה את פדרציית הנשים הקובניות (Federation of Cuban Women), וכיהנה כנשיאת הארגון עד 2007. הקבוצה התמקדה בשילוב נשים בכוח העבודה ובחיים הפוליטיים, סיפקה הכשרה לתעסוקה ועודדה השתתפות ציבורית. בתקופות של אבטחה מוגברת, כמו בתקופה שקדמה לפלישה למפרץ החזירים, הקימה הפדרציה חטיבות תגובה רפואית לשעת חירום. השפעתה הייתה מכרעת במעבר של חוק המשפחה הקובני בשנת 1975, שחוקק אחריות משותפת למשק הבית ולטיפול בילדים.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

קריירה מנהלית וחיים ציבוריים

מעבר לעבודתה בפדרציה, החזיקה אספין בתפקידים ממשלתיים רבים. היא שירתה כמנהלת הפיתוח התעשייתי במשרד המזון, נשיאת המכון לטיפול בילדים, וכחברה במועצת המדינה הקובנית. תפקידה כאשתו של ראול קסטרו (Raúl Castro), להם נישאה בשנת 1959, הציב אותה במרכז ההנהגה של קובה. היא ייצגה את האומה בעצרת הכללית של האו"ם וזכתה להכרה במספר עיטורים, ביניהם פרס לנין לשלום, מסדר פלאיה חירון (Order of Playa Girón) ותואר גיבורת הרפובליקה של קובה.

עובדות מהירות

- נולדה: 1930, סנטיאגו דה קובה - נפטרה: 2007, הוואנה - השכלה: המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס - בן זוג: ראול קסטרו - ארגון מפתח: פדרציית הנשים הקובניות - פרסים: פרס לנין לשלום, מסדר פלאיה חירון, גיבורת הרפובליקה של קובה

שאלות נפוצות של קוראים

### מה הייתה המטרה העיקרית של פדרציית הנשים הקובניות?

הארגון נועד לחנך נשים, לספק כישורים לתעסוקה ולעודד השתתפות פעילה בפוליטיקה ותמיכה בממשלה המהפכנית.

### האם וילמה אספין למדה ב-MIT?

כן, היא סיימה סמסטר אחד של לימודים לתארים מתקדמים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס לפני שחזרה לקובה.