פרסום הסיפור הקצר "אנט תאנקם" (Ente Thankam) בשנת 1937 הביא כיוון חדש לספרות המלאיאלאמית, והציג גיבורה שהיא אישה כהת עור וגיبנת. עבודה זו סימנה את כניסתו של וייקום מוחמד בשיר (Vaikom Muhammad Basheer) לקריירה שנפרשה על פני עשורים, החל ממעורבות פעילה בתנועת העצמאות ההודית ועד להפיכתו לסופר פרודוקטיבי, מסאי ותסריטאי שפרוזתו הדהדה הן בקרב מבקרים והן בקרב הקהל הרחב.
פעילות פוליטית ומאסר
בשיר עזב את בית הספר במהלך שנת הלימודים החמישית שלו כדי להצטרף למאבק למען עצמאות הודו. בהשפעת האידיאלים הסוודשיים של מהטמה גנדי, הוא אימץ את לבוש החאדי. בשנת 1930, הוא נסע למחוז מלבר כדי להשתתף במחאת הסאטיאגרה של המלח, מה שהביא למעצרו ולמאסר של שלושה חודשים בכלא קאנון. לאחר שחרורו, הוא ערך את כתב העת המהפכני "אוּג'יבאנם" (Ujjivanam), דבר שהוביל להוצאת צו מעצר נגדו. בהמשך הוא התמודד עם מעצרים נוספים בקוטאיאם וקולאם טרם נידון לשנתיים וחצי בכלא המרכזי של טירוואنانתאפוראם.
שנות נדודי כתיבה וכתיבה מוקדמת
במשך שבע שנים, בשיר חצה את הודו, אפריקה ואסיה, ולקח על עצמו תפקידים שונים כדי לשרוד. הוא עבד כמתקין נולים, טבח, שומר ורואה חשבון, ובילה למעלה מחמש שנים בחברת קדושים הינדואים ומיסטיקנים סופיים בהימלאיה. עם שובו לארנקולם באמצע שנות ה-30, הוא ניסה לנהל סוכנות של חברת ספורט מסיאלקוט בטרם תאונת אופניים השביתה אותו. כשהוא חסר כל, הוא פנה להוצאת הספרים "ג'יאקסארי" (Jayakesari), שם החל את קריירת הכתיבה שלו בכתיבת סיפורים.
התפתחות ספרותית וחיים אישיים
בשיר כתב מספר יצירות משמעותיות ביניהן "באליאקאלאסאקי" (Balyakalasakhi), "פאתומיאודה אדו" (Pathummayude Aadu) ו"מאתילוזקל" (Mathilukal). סגנון הכתיבה שלו שילב שפה יום-יומית עם צורה ספרותית, תוך הימנעות ממלאכותיות מורכבת. הוא הקים הוצאות לאור משל עצמו, כמו "סירקל בוקהאוס" (Circle Bookhouse). בשנת 1958, בגיל חמישים, הוא נישא לפאתימה, שהייתה בת עשרים. הזוג השתקע בבייפור, שם גידלו את ילדיהם, אניס ושהיنا. למרות תקופות של מחלת נפש שדרשו אשפוז, הוא המשיך לכתוב, ובמיוחד יצר את "פאתומיאודה אדו" בעת שעבר טיפול בתריסור.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הכרה ושנים אחרונות
ממשלת הודו העניקה לבשיר את עיטור פאדמה שרי בשנת 1982. הוא קיבל גם את מלגת סהיטיה אקאדמי, מלגת קראלה סהיטיה אקאדמי, ואת פרס ואלתול בשנת 1993. נודע בכינוי "הסולטן של בייפור" בשל כתיבתו על חייו בבייפור, והוא נותר דמות בולטת בנוף התרבותי עד למותו ב-5 ביולי 1994. אשתו, פאבי בשיר (Fabi Basheer), האריכה ימים אחריו עד שנת 2015.
עובדות מהירות
- נולד: 1908, תאלאיוולאראמבו - נפטר: 1994, בייפור - שפת אם: מלאיאלאם - יצירות בולטות: באליאקאלאסאקי, מאתילוזקל, נטופופאקוראננדארנו - פרסים: פאדמה שרי, פרס ואלתול, מלגת סהיטיה אקאדמי - מקצועות: סופר, מחבר רומנים, תסריטאי, לוחם חירות
שאלות שקוראים שואלים
### מדוע מכנים את וייקום מוחמד בשיר הסולטן של בייפור?
הוא קיבל את התואר לאחר שכתב על חייו כתושב בייפור, שבה בילה את שנותיו המאוחרות.
### מה הייתה המשמעות של סיפורו הראשון שפורסם?
הסיפור "אנט תאנקם", שפורסם ב-1937 בכתב העת "ג'יאקסארי", היווה פריצת דרך ברומנים הרומנטיים בשפה המלאיאלאמית בכך שהציג אישה כהת עור וגיבנת כגיבורה הראשית.