ואגיט אלקפרוב: האיש שבנה את חברת הנפט של רוסיה
באחד מאסדות הקידוח בים הכספי בראשית שנות ה-70, אירעה תקלה בראש באר. שניים מהעובדים במקום נהרגו. מפעיל הקידוח הצעיר ששרד חזר לעבודה, וכעבור ארבעים שנה הפך לאיש העשיר ביותר ברוסיה. הקריירה של ואגיט אלקפרוב (Vagit Alekperov) היא סיפור הצלחה מסוג מוזר: עובד אסדה שהפך לסגן שר סובייטי בגיל ארבעים, ולאחר מכן השתמש בסמכות משרתו כדי לתכנן את המבנה הארגוני שניהל במשך שארית חייו.
באקו, שריחה כריח נפט
הוא נולד בבאקו ב-1 בספטמבר 1950, הצעיר מבין חמישה ילדים, בעיר שעל פי אחד התיאורים הייתה ספוגה בנפט. אביו היה מוסלמי אזרבייג'ני שבילה את חיי עבודתו בשדות הנפט ומת בעוד ואגיט עדיין ילד; אמו הייתה נוצרייה אורתודוקסית וגידלה את הילדים לבדה, כשהיא מחנכת את בנה הצעיר להיות אדם של מעשים, לא של דיבורים. אלקפרוב תיאר את עצמו כאדם דתי מבלי להשתייך באופן בלעדי לאחת ממסורות הוריו.
הוא החל לעבוד בשדות בגיל שמונה-עשרה בעודו לומד, עבד כמפעיל קידוח עבור חברת 'קסמורנפט' (Kaspmorneft) החל מ-1972, והשלים תואר שני בהנדסה מהמכון לנפט וכימיה של אזרבייג'ן בשנת 1974. זו לא הייתה התמחות משרדית. קידוח בים הכספי באותה תקופה היה עבודה מסוכנת ומאולתרת, והפיצוץ שהרג את עמיתיו הוא האירוע שקיבע את המוניטין שלו בקרב אנשי הנפט כמי שלא היסס.
סיביר
בשנת 1979 עבר למערב סיביר, המחוז הקפוא שבו טמון היה עתיד הייצור של ברית המועצות. הוא עבד בחברת 'סורגוטנפטגז' (Surgutneftegaz) עד 1985, לאחר מכן הפך לסגן מנכ"ל ראשון ב'בשנפט' (Bashneft), וב-1987 למנכ"ל חברת 'קוגלימנפטגז' (Kogalymneftegaz) שהוקמה זה עתה. קוגלים הייתה עיירת ביצות מעבר לקו החוג הארקטי; תחת הנהגתו, שדותיה הפיקו כ-240 מיליון חביות נפט בשנה עד 1990.
סגנון הניהול שפיתח שם לא היה סובייטי ולא מערבי, אלא הכלאה שמעולם לא נטש. הוא הניע את הייצור בעוצמה תוך בניית דיור, בתי חולים ושירותים עבור כוח האדם - פטרנליזם של מנהל מפעל סובייטי המשולב במשמעת תפוקה. סיפור אחד מאותן שנים מתאר אותו שוכב בעצמו לצד צינור כדי להרגיע עובדים שחששו מפניו.
סגן השר הצעיר ביותר
בשנת 1990, בגיל ארבעים, מונה אלקפרוב לסגן שר תעשיית הנפט והגז של ברית המועצות - האדם הצעיר ביותר שהחזיק בדרגה זו. הוא הגיע עם רעיון ספציפי וכופר.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הנפט הסובייטי אורגן לפי תפקיד, לא לפי חברה. גוף משרדי אחד ביצע קידוח, אחר זיקוק, שלישי הפצה, וכל אחד מהם דיווח למעלה למוסקבה במקום לצדדים זה לזה. אלקפרוב טען כי העתיד שייך לחברות מאוחדות אנכית לפי המודל המערבי: חברות בודדות שבבעלותן כל השרשרת, מראש הבאר דרך בית הזיקוק ועד למשאבת הדלק, ובכך הן תופסות את כל שולי הרווח ויכולות לתכנן לאורך כל הדרך. בכלכלה מתוכננת שקרסה, היה זה קרוב לדרישה לביטול משרדו שלו.
לוקאויל
הוא השיג את מבוקשו. בשנת 1991 אוחדו שלוש התאגדויות ייצור ממערב סיביר - לנגפסנפטגז, אוריינפטגז וקוגלימנפטגז - לקונצרן יחיד ששמו הוא פשוט ראשי התיבות שלהם בתוספת המילה נפט. באפריל 1993 אורגנה 'לנגפסאורייקוגלימנפט' מחדש כחברת מניות 'לוקאויל' (LUKOIL), כשאלקפרוב משמש כנשיא ויושב ראש הדירקטוריון. הוא עזב את המשרד כדי לנהל אותה.
מה שבא לאחר מכן היה שלושה עשורים של התרחבות. בנובמבר 2000 קנתה לוקאויל את 'גטי פטרוליום מרקטינג' (Getty Petroleum Marketing) ואת 1,300 תחנות הדלק שלה באמריקה - הרכישה הראשונה של תאגיד אמריקאי על ידי חברה רוסית. אלקפרוב ויתר על תפקיד יו"ר הדירקטוריון בשנת 2000 אך החזיק בנשיאות עד 2022. חלקו האישי גדל עם החברה: 10.4 אחוזים ב-2002, ובמאי 2008, לאחר קניית 11.13 מיליון מניות נוספות, הגיע ל-20.4 אחוזים, מה שהפך אותו לבעל המניות הגדול ביותר בלוקאויל. פורבס העריך את הונו בכ-28.7 מיליארד דולר במרץ 2025, ההון הגדול ביותר ברוסיה והשישים וארבעה בגודלו בעולם.
הוא גם בנה בסיס מלומד למה שעשה, כשקיבל תואר דוקטור למדעי הכלכלה ב-1998 עם עבודת גמר על חברות נפט מאוחדות אנכית ופרסם שני ספרים על אסטרטגיית תעשייה באותה שנה. הוא חבר מלא באקדמיה הרוסית למדעי הטבע ופרופסור כבוד של אוניברסיטת וולגוגרד.
האספן
חייו הפרטיים של אלקפרוב כוללים נומיסמטיקה. אוסף המטבעות שלו הוא בין שלושת הגדולים ברוסיה, ובשנת 2015 הוא פתח מוזיאון פרטי לנומיסמטיקה במוסקבה בחדרי זינובייב-יוסופוב, המציג יותר משבע מאות מטבעות ממתכות יקרות מהעת העתיקה ועד התקופה הסובייטית. הוא החזיק במניות במועדון הכדורגל ספרטק מוסקבה, בבנאית היאכטות ההולנדית 'הסן' (Heesen), ובקבוצת הבנקאות והתקשורת IFD Kapital. הוא נשוי ללריסה אלקפרובה; בנם יוסוף נולד בשנת 1990.
הפילנתרופיה שלו מאורגנת דרך קרן 'העתיד שלנו' (Our Future Foundation), שהוקמה בשנת 2007 למימון יזמות חברתית. במהלך מגפת 2020 תרמה לוקאויל יותר מ-652 מיליון רובלים ב-22 מחוזות רוסיים וכ-900,000 דולר בחו"ל, ואלקפרוב תרם אישית 50 מיליון רובלים לסיוע ברפובליקת קומי. הוא הצהיר בפומבי כי אחזקותיו בלוקאויל יעברו לקרן צדקה לאחר מותו.
מדוע ואגיט מכונה גאון
הטענה נשענת על דבר אחד, והוא אמיתי: ראיית נולד מוסדית. בשנת 1990, בתוך משרד שעמד לחדול מלהתקיים, זיהה אלקפרוב את המבנה התאגידי שישרוד את סוף ברית המועצות ואז בנה אותו לפני שהגעת הקריסה. אינטגרציה אנכית לא הייתה המצאתו - כך היו מאורגנות חברות כמו 'סטנדרד אויל' (Standard Oil) ו'שבע האחיות' (Seven Sisters) - אך ההכרה בכך שזה הפתרון להתפרקות תעשיית הנפט הסובייטית, והחזקה הן באמינות הטכנית של איש נפט עובד והן בסמכות המיניסטריאלית לכפות את המיזוג, היו שילוב שאף אחד אחר לא החזיק בו. שלושים השנים הבאות של לוקאויל, כולל הרכישה הרוסית הראשונה של חברה אמריקאית, היו ביצוע של תוכנית ששרטט בעודו עובד מדינה.
טיעון הנגד רציני ויש להציגו. אלקפרוב לא גילה, המציא או תכנן דבר במובן המדעי; הישגו הוא ארגוני ופוליטי. באופן בולט יותר, הוא היה פקיד שעזר לעצב את כללי ההפרטה שעל פיהם רכש לאחר מכן חלק עצום מנכס שהיה שייך למדינה - סכסוך שנמצא בלב כל מעמד האוליגרכים הרוסים, והסיבה שמשקיפים רבים רואים במילה גאון לשון נקייה למיצוב מועיל. הונו אינו נפרד מחסדי המדינה: הוא מחזיק במסדר 'על הצטיינות למען המולדת' מדרגה ראשונה, שהוענק לו במאי 2022, והוטלו עליו סנקציות על ידי בריטניה ואוסטרליה באפריל 2022, קנדה במאי וניו זילנד באוקטובר, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. לא ניתן להפריד בין השיפוט על האיש לבין השיפוט על אותה מערכת.
לאחר מכן
ב-21 באפריל 2022, לאחר עשרים ותשע שנים, הודיעה לוקאויל על התפטרותו של אלקפרוב מתפקיד הנשיא, עזיבה שפורשה באופן נרחב כניסיון להגן על החברה מהסנקציות המוטלות על מייסדה. הוא נותר בעל מניות גדול ובשנת 2023 הקים את WellTech, עסק לשירותי בארות העובד בשדות לוקאויל. בין תאריו המוקדמים ניתן למנות את פרס וודרו וילסון לאזרחות תאגידית בשנת 2005, הראשון שניתן לאזרח רוסי, ואת 'מסדר הידידות' (Dostlug) של אזרבייג'ן, שהוענק לו על ידי הנשיא אילהם אלייב בשנת 2020. החברה שהרכיב משלוש התאגדויות ייצור סיביריות נותרה יצרנית הנפט הפרטית הגדולה ביותר שהייתה לרוסיה אי פעם.