הבריטון האיטלקי שנולד בשם רופו קאפיירו טיטה (Ruffo Cafiero Titta) בפיזה, עבר מסלול שהחל כבן של מנהל עבודה בבית מלאכה והגיע למעמד של תחושת אופרה בינלאומית, מה שהקנה לו את הכינוי "קול האריה" (Voce del leone). לאחר ששינה את שמו לטיטה רופו (Titta Ruffo) עבור הבמה, הוא ביסס קריירה שהוגדרה על ידי עוצמה קולית אדירה ומורשת הקלטות משמעותית המשתרעת מתקופת ההקלטות האקוסטיות ועד לתקופת ההקלטות החשמליות.
תחילת הקריירה והעלייה הבינלאומית
רופו הופיע לראשונה ב-1898 בתיאטרון קוסטאנצי (Teatro Costanzi) ברומא, בתפקיד הכרוז באופרה לוהנגרין (Lohengrin) מאת וגנר. הקריירה שלו צברה תאוצה במהלך שנות ה-900 המוקדמות, מה שהוביל להופעות בכורה במרכזים מוזיקליים חשובים, כולל בואנוס איירס ב-1902, לונדון ב-1903 ומילאנו ב-1904. הוא הופיע בהרחבה בתיאטרון קולון (Teatro Colón) בארגנטינה, שם הופיע ב-25 אופרות שונות במשך תשע עונות בין 1908 ל-1931. הופעת הבכורה שלו בארצות הברית התקיימה בפילדלפיה ב-1912, ולאחריה הגיעה תקופת כהונה ארוכה בבית האופרה המטרופוליטן בניו יורק החל מ-1922, שם שר ב-46 הופעות עד שנת 1929.
סגנון קולי וטכניקה
מבקרים השוו לעיתים קרובות את סגנון השירה העוצמתי והדקלמטי של רופו לגישת הבל קאנטו המסורתית שבה דגל מתיאה בטיסטיני (Mattia Battistini). בעוד שכמה פרשנים העדיפו בתחילה את הטון הרזה יותר של דורות קודמים, מומחים כמו וולטר לג (Walter Legge) ומבקרים מודרניים מציינים כי רופו ניחן בזריזות קולית יוצאת דופן, שליטה בנשימה, ויכולת לקיים קווי לוגאטו ארוכים. הרפרטואר שלו כלל תפקידי בריטון מרכזיים ביצירות מאת ורדי, רוסיני ותומא. ראוי לציון כי פרשנויותיו לתפקידי הכותרת באופרות המלט (Hamlet) וכריסטופורו קולומבו (Cristoforo Colombo) נותרו נדבכים מרכזיים בזהותו המקצועית.
הקלטות וחייו המאוחרים
רופו היה אמן הקלטות פורה, והפיק מעל 130 תקליטי 78 סיבובים לדקה עבור חברות תקליטים כמו פאטה פרר (Pathé Frères), לה ווצ'ה דל פאדרונה (La voce del padrone) וחברת ויקטור טוקינג משין (Victor Talking Machine Company). אף שהקלטותיו החשמליות שפורסמו לאחר 1925 שיקפו לעיתים ירידה בטווח הקולי המיטבי שלו, התקליטים האקוסטיים המוקדמים של אריות כמו ה"ברינדיזי" מתוך המלט ו-"All'erta, marinar!" מתוך האופרה "האפריקאית" (L'Africaine) נותרו דוגמאות מובהקות לתהודה ולברק שלו. לאחר פרישתו ב-1931, חי בשווייץ ובפריז לפני שחזר לאיטליה ב-1937. מאוחר יותר הוא נעצר בשל דעותיו הסוציאליסטיות והתנגדותו למשטר הפשיסטי, לאחר שנשבע בעבר לעולם לא לשיר באיטליה בעקבות רצח גיסו, ג'אקומו מאטיאוטי (Giacomo Matteotti). הוא נפטר בפירנצה ב-1953.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- לידה: 1877, פיזה, איטליה - פטירה: 1953, פירנצה, איטליה - עיסוק עיקרי: זמר אופרה - מקור שם הבמה: היפוך של השם הפרטי ושם המשפחה - הופעת בכורה במטרופוליטן אופרה: 1922 - מקום קבורה: בית הקברות המונומנטלי של מילאנו
שאלות נפוצות של קוראים
### מדוע הוא אימץ את השם טיטה רופו?
הוא נולד בשם רופו קאפיירו טיטה ופשוט הפך את שמו הפרטי ושם משפחתו עבור קריירת הבמה שלו.
### מה היה הקשר שלו עם המשטר הפשיסטי?
רופו היה מתנגד למשטר והחזיק בדעות סוציאליסטיות, מה שהוביל למעצרו לאחר שחזר לאיטליה ב-1937.