המונח "היפר-אובייקטים" (Hyperobjects) מקורו בשיר "Hyperballad" של ביורק (Björk) משנת 1996, והוא משמש עבור טימותי מורטון כמסגרת לתיאור ישויות המפוזרות לאורך זמן ומרחב ושאינן ניתנות למיקום מוגדר. מורטון, פילוסוף וחוקר ספרות שנולד בלונדון ב-1968, משלב אונטולוגיה מוכוונת-אובייקטים עם מחקרים אקולוגיים כדי לאתגר את תפיסות האדם לגבי הטבע ובעלי חיים שאינם אנושיים.
חינוך וקריירה אקדמית
טימותי בלוקסם מורטון (Timothy Bloxam Morton) השלים תואר ראשון ודוקטורט (D.Phil.) באנגלית ממכללת מגדלן (Magdalen College), אוקספורד. מחקר הדוקטורט שלהם, שכותרתו "Re-Imagining the Body: Shelley and the Languages of Diet", התמקד באופן שבו צריכת מזון ומתינות הופיעו ביצירותיו של פרסי ביש שלי (Percy Bysshe Shelley). לפני שקיבלו משרת פרופסור באוניברסיטת רייס (Rice University) בשנת 2012, כיהן מורטון במשרות הוראה באוניברסיטת קולורדו בולדר, אוניברסיטת ניו יורק ואוניברסיטת קליפורניה, דייוויס. כיום, מורטון הוא גם חבר סגל בתוכנית לתארים מתקדמים בנושא נופים סינתטיים במכון האדריכלות של דרום קליפורניה (SCI-Arc).
רומנטיקה ותיאוריה תזונתית
מורטון ניתח בהרחבה את הספרות הרומנטית, ובמיוחד את כתביהם של פרסי ביש שלי ומרי שלי (Mary Shelley). בפרסום משנת 1995, "Shelley and the Revolution in Taste", חקר מורטון את הקשרים האידיאולוגיים בין מזון, גוף ותנאים סביבתיים. הם טענו כי צמחונות ובחירות תזונתיות בטקסטים רומנטיים לא היו רק מטאפורות אלא צווים מכוונים הנוגעים לרפורמה חברתית ולהיגיון תעשייתי. מעבר למחברים בודדים, מורטון ערך את "The Cambridge Companion to Shelley" בשנת 2006 והפיק מדריכים ביקורתיים ליצירה "פרנקנשטיין" של מרי שלי.
לימודי תרבות וצרכנות
בין השנים 2000 ל-2004, פרסם מורטון שלוש עבודות משמעותיות בנוגע להצטלבות שבין מזון לתרבות. הספר "The Poetics of Spice" ניתח כיצד סחר התבלינים הרומנטי השפיע על ההיסטוריה הצרכנית האירופית, תוך התייחסות לתבלין כמטאפורה לתשוקה ולהון. מורטון המשיך בחקירה זו בעריכת הספרים "Radical Food" ו-"Cultures of Taste/Theories of Appetite", אשר בחנו כיצד מבנים חברתיים מאורגנים סביב היגיון מתחרה של צריכה, שיכרון וגבולות טריטוריאליים.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פילוסופיה אקולוגית
מאז 2009, התמקד מורטון בביקורת אקולוגית. בספרים כגון "Ecology Without Nature" ו-"The Ecological Thought", הם דוגלים בהסרת ההפרדה המסורתית בין הציוויליזציה האנושית לעולם הטבע. המושג של מורטון לגבי היפר-אובייקטים, הכולל תופעות כגון שינויי אקלים וקלקר, מציע כי על בני האדם לשקול מחדש באופן רדיקלי את מערכת היחסים שלהם עם ישויות שאינן אנושיות. עבודתם, כולל "Humankind: Solidarity with Non-Human People", בוחנת את ההשלכות הפוליטיות של שינויים אונטולוגיים אלו.
עובדות מהירות
- לידה: 1968, לונדון - אזרחות: ארצות הברית - השכלה: מכללת מגדלן, אוקספורד - שיוך עיקרי: אוניברסיטת רייס - מושג מפתח: היפר-אובייקטים - תחומי מחקר: פילוסופיה, אקולוגיה, ספרות רומנטית
שאלות שקוראים שואלים
### למה מתכוון מורטון במושג היפר-אובייקטים?
המונח מתאר דברים המפוזרים באופן כה נרחב במרחב ובזמן עד שלא ניתן למקם אותם באופן מלא, כגון שינויי אקלים.
### איפה מורטון מלמד כיום?
מורטון הוא פרופסור ומחזיק בקתדרת ריטה שי גאפי (Rita Shea Guffey) לאנגלית באוניברסיטת רייס.