טיכון חרניקוב (Tikhon Khrennikov) כיהן בתפקיד המזכיר הכללי של איגוד המלחינים הסובייטים מ-1948 ועד פירוק ברית המועצות ב-1991. הוא נולד ביילץ (Yelets) ב-1913 והפך לדמות מרכזית במדיניות המוזיקלית הסובייטית, תוך שהוא משלב קריירה כמלחין פורה, פסנתרן, מוזיקולוג וציר בסובייט העליון.
הכשרה מוזיקלית מוקדמת
חרניקוב, שגדל ביילץ כבן הצעיר מבין עשרה ילדים, החל את השכלתו המוזיקלית בלימוד גיטרה ומנדולינה לפני שעבר לפסנתר. מאוחר יותר עבר למוסקבה כדי ללמוד לימודים פורמליים. בין השנים 1929–1932 למד במכללה הממלכתית למוזיקה על שם גנסין (Gnessin State Musical College) אצל מיכאיל גנסין ואפרים גלמן. הוא המשיך את לימודיו בקונסרבטוריון של מוסקבה מ-1932 עד 1936, שם למד הלחנה אצל ויסריון שבלין ופסנתר אצל היינריך נויהאוס. הסימפוניה הראשונה שלו, בניצוחו של ליאופולד סטוקובסקי, שימשה כעבודת הגמר שלו.
עלייה לגדולה
חרניקוב זכה להכרה מוקדמת בשנות ה-30 כמלחין סובייטי עולה. הפופולריות שלו גדלה בזכות המוזיקה המלווה שכתב להצגת תיאטרון וכטנגוב (Vakhtangov Theatre) משנת 1936, "מהומה רבה על לא דבר". בשנת 1941 הלחין את הפסקול לסרט "נפגשו במוסקבה", שכלל את השיר "רועה חזירים ורועה צאן". יצירה זו זיכתה אותו בפרס סטלין והובילה למינויו למנהל מוזיקלי של התיאטרון המרכזי של הצבא האדום, תפקיד בו החזיק במשך 25 שנה. במהלך שנות ה-40 הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (CPSU) ונשלח רשמית לחזית הבלארוסית הראשונה.
הנהגה והשפעה פוליטית
בשנת 1948 מינה אנדריי ז'דאנוב את חרניקוב למזכיר איגוד המלחינים הסובייטים. בתפקיד זה הפך חרניקוב למבקר קולני של עמיתיו, בהם דמיטרי שוסטקוביץ', סרגיי פרוקופייב ואראם חצ'טוריאן. לאורך תקופת כהונתו, הוא התאים את החלטותיו המנהליות לאידיאולוגיה הממלכתית, כולל גינוי פומבי של אלכסנדר לוקשין. למרות טענתו בשנת 2004 כי סיפק הגנה לעמיתים מסוימים, הוא עמד בפני ביקורת מצד אישים כגון מיכאיל גנסין על פעולותיו המנהליות במהלך מסעות אידיאולוגיים אלו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מורשת מוזיקלית וכיבודים
חרניקוב הותיר מורשת יצירתית שכללה שלוש סימפוניות, ארבעה קונצ'רטי לפסנתר, שני קונצ'רטי לכינור ושני קונצ'רטי לצ'לו. יצירותיו כללו גם אופרות, אופרטות, בלט ומוזיקה קאמרית. תרומותיו זכו להכרה באמצעות עיטורי מדינה שונים, בהם התואר גיבור העמל הסוציאליסטי ב-1973, פרס לנין ב-1974 ותואר אמן העם של ברית המועצות ב-1963. הוא נותר אקדמאי ומוזיקולוג פעיל, ולימד בקונסרבטוריון של מוסקבה עד מותו במוסקבה ב-2007.
עובדות מהירות
- נולד: 1913, ייילץ - נפטר: 2007, מוסקבה - המזכיר הכללי של איגוד המלחינים הסובייטים: 1948–1991 - השכלה: הקונסרבטוריון של מוסקבה, המכללה הממלכתית למוזיקה ע"ש גנסין - אמן העם של ברית המועצות: 1963 - חתן פרס לנין: 1974 - גיבור העמל הסוציאליסטי: 1973
שאלות שקוראים שואלים
### כמה זמן עמד חרניקוב בראש איגוד המלחינים הסובייטים?
הוא כיהן כמזכיר כללי משנת 1948 ועד קריסת ברית המועצות בשנת 1991.
### באילו כלים ניגן חרניקוב?
הוא היה פסנתרן מיומן ולמד גם לנגן בגיטרה ובמנדולינה במהלך נעוריו.