טמפרנס ברנן: המדענית הדוברת בשם המתים

כאשר המשטרה נתקלת בקורבן שגופתו מפורקת מדי, שרופה מדי או קבורה זמן רב מדי מכדי שמישהו אחר יוכל לזהותו, הם קוראים לד"ר טמפרנס ברנן (Temperance Brennan). היכן שאחרים רואים רק עצמות, היא רואה ביוגרפיה: משלד בלבד היא יכולה לקבוע את גילו, מינו, מוצאו, עיסוקו, פציעות עבר, תזונתו ואופן מותו המדויק של הקורבן. "אני אנתרופולוגית משפטית," היא מתעקשת, ומתקנת כל מי שקורא לה סתם רופאה. ברנן, גיבורת הסדרה ארוכת השנים בונז (Bones), היא אחד הדיוקנאות הבולטים והאהובים ביותר בטלוויזיה של אישה מדענית מבריקה – גאונה היפר-רציונלית המעניקה קול לאלו שאינם יכולים עוד לדבר בעד עצמם.

גאונות השלד

מומחיותה של ברנן מוצגת ברמת דיוק גבוהה. אנתרופולוגיה משפטית – המדע של זיהוי שרידים אנושיים וקביעת מה שאירע להם מתוך ממצאים שלדיים – היא דיסציפלינה אמיתית ותובענית, והסדרה מציגה את ברנן כאחת הטובות בעולם בתחום זה. היא קוראת את הסימנים המיקרוסקופיים על העצם, את דפוסי הריפוי והטראומה, את השחיקה הנובעת מגיל ומעבודה, ומתוך רמזים דוממים אלו היא משחזרת חיים ומוות. מסקנותיה מדויקות, מבוססות ראיות, ולעיתים קרובות מהוות את המפתח לפתרון תיק שחקירה קונבנציונלית אינה מצליחה לפצח. הדמות קיבלה השראה מאנתרופולוגית משפטית וסופרת רבי-מכר אמיתית, מה שמעניק למדע שלה בסיס של מומחיות אותנטית.

גאונותה חורגת מעבר לתחום התמחותה. ברנן מוצגת כאינטלקטואלית בעלת טווח מרשים – קוראת רבות, רב-לשונית, מיומנת באמנויות לחימה וסופרת רבי-מכר בעולם של הסדרה. היא, ללא ספק, האדם החכם ביותר כמעט בכל חדר אליו היא נכנסת, והסדרה לעולם אינה מתנצלת על האינטלקט שלה או מפחיתה ממנו. היא יודעת שהיא מבריקה, מצהירה עובדות בביטחון מלא, ומצפה שיתייחסו אליה ברצינות – תיאור מרענן ומשפיע של גאונות נשית שאינה מתנצלת.

היגיון מול אינטואיציה

התכונה המגדירה את דמותה של ברנן היא הרציונליזם המיליטנטי שלה. היא בוטחת רק במה שניתן להוכחה אמפירית, דוחה אמונה, אמונות טפלות ו'תחושות בטן' כבלתי מדעיות, ולעיתים קרובות מתקשה להבין רמזים רגשיים וחברתיים שבאים לאחרים באופן טבעי. זה הופך אותה, לעיתים, לבוטה עד כדי מבוכה – היא לוקחת הצהרות כפשוטן, מפספסת בדיחות, ונבוכה מהתנהגות לא רציונלית של האנשים סביבה. הסדרה מפיקה מכך הן קומדיה והן פאתוס, תוך שהיא מצוותת אותה לשותף ב-FBI המונע מאינסטינקטים ובעל שטף רגשי, שגישתו האינטואיטיבית מתנגשת ללא הרף עם ההיגיון הבלתי מתפשר שלה, ומשלימה אותו.

דינמיקה זו – המלחמה בין היגיון טהור לאינטואיציה אנושית – היא המנוע הפילוסופי של הסדרה, וברנן מגלמת צד אחד שלה באופן מלא. עם זאת, הסדרה מעניקה לה התפתחות ממשית: דרך עבודתה ומערכות היחסים שלה, המדענית ההיפר-לוגית לומדת לאט להעריך רגש, קשר ודברים שלא ניתן למדוד, מבלי לוותר על מחויבותה לראיות ולאמת. הצמיחה שלה טוענת שהיגיון ורגש אינם אויבים אלא שותפים, ושאפילו המוח הקפדני ביותר מועשר על ידי למידה לכבד את הלב.

מודל לחיקוי של גאונות נשית

במשך יותר מעשור ועבור קהל גלובלי, ברנן עמדה כדימוי עוצמתי של אישה שתכונתה המגדירה היא האינטלקט שלה. בנוף טלוויזיוני שלעיתים קרובות מדי הגדיר דמויות נשיות על פי מערכות היחסים או המראה שלהן, בונז הציבה אישה מבריקה, בטוחה בעצמה ומצליחה מדעית במרכזה, והפכה את גאונותה לנקודה המרכזית. היא סייעה להפוך את האנתרופולוגיה המשפטית לפופולרית, על פי הדיווחים עוררה עניין אמיתי בתחום, והעניקה לצופות רבות – במיוחד נשים ונערות שנמשכו למדע – גיבורה שהוערכה, הייתה דרושה וזכתה לכבוד בראש ובראשונה בזכות מוחה.

מדוע זה משנה

טמפרנס ברנן חשובה משום שהיא הביאה מדענית מבריקה ורציונלית ללא התנצלות למרכז של סדרה פופולרית מאוד והפכה את האינטלקט שלה להרואי. היא הדגימה שמדע משפטי – הקריאה הסבלנית והקפדנית של ראיות פיזיות – יכול להיות המנוע לדרמה משכנעת, והיא העניקה לדור של צופים מודל של גאונות נשית המוגדרת על ידי יכולת וביטחון עצמי, ולא על ידי הפחתת ערכם.

ההדהוד העמוק יותר שלה הוא הכבוד שהיא מעניקה גם למדע וגם למתים. ברנן מתעקשת שכל קבוצת שרידים הייתה פעם אדם הראוי לאמת, והיא מקדישה את מוחה הכביר למסירתה. היא הרציונליסטית שלומדת שהיגיון וחמלה יכולים להתקיים יחד, האישה המבריקה שמסרבת להתנצל על גאונותה, ותזכורת לכך שהמרדף הזהיר והמבוסס על ראיות אחר האמת הוא בעצמו צורה עמוקה של כבוד – עבור החיים ועבור המתים כאחד.