סוון טומבה: האיש שאמר לא לבוסטון ברוїнς
בשנת 1957 הפך סוון טומבה (Sven Tumba) לשחקן ההוקי האירופי הראשון אי פעם שהוזמן למחנה אימונים של ליגת ההוקי הלאומית, כאשר החליק על הקרח עם הבוסטון ברוїнς (Boston Bruins) עם הצעה לחוזה על סך 50,000 דולר על השולחן. הוא דחה אותה וחזר הביתה לשוודיה כדי לשמור על מעמדו כחובבן — החלטה שבדיעבד שחררה אותו לבנות לא קריירת ספורט אגדית אחת אלא שלוש, בהוקי, בכדורגל ולבסוף בגולף, ענף ספורט שאליו אפילו לא התחיל לשחק עד שעבר את גיל שלושים.
מיוהנסון לטומבה
הוא נולד בשם סוון אולוף גונאר יוהנסון (Sven Olof Gunnar Johansson) ב-28 באוגוסט 1931 בסטוקהולם שבשוודיה, בנם של המהנדס טורסטן יוהנסון וגרטה קרוזה ילידת גרמניה. בשנות ה-50 הוא קיבל את כינוי הגולם "טומבה" על שם פרבר עיר הולדתו, ובשנת 1965 אימץ אותו באופן חוקי כשם משפחתו — הזהות שדרכה הספורט השוודי יזכור אותו.
שחקן ההוקי הגדול ביותר של שוודיה
טומבה ערך את הופעת הבכורה שלו בבוגרים של יורגורדן (Djurgårdens IF) בעונת 1950–51 ונשאר במועדון עד 1966, זכה בשמונה אליפויות שוודיה ובספירה אחת בש שלושה תוארי מלך השערים האישיים לאורך הדרך. עבור הנבחרת הלאומית של שוודיה הוא התחרה ב-14 אליפויות עולם ובארבע אולימפיאדות חורף, ובשלב מסוים החזיק בשיא ההבקעות של כל הזמנים של הנבחרת העומד על 186 שערים ב-245 משחקים. הוא נבחר לחלוץ המצטיין באליפויות העולם בשנים 1957 ו-1962, ובאולימפיאדת החורף ב-1964 הוביל את שוודיה למדליית כסף בעודו מסיים כמבקיע המוביל של הטורניר. בשנת 1997 הוא התקבל להיכל התהילה של פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית (IIHF), ובשנת 1999 נבחר לשחקן ההוקי קרח השוודי הטוב ביותר בכל הזמנים, לפני פטר פורסברג ומאטס סונדין — פסק דין מארץ שהפיקה מאגר יוצא דופן של כשרונות NHL, מה שהופך את הדירוג למשמעותי יותר ולא פחות מכך.
דחיית ההצעה מבוסטון
הרגע המכונן בקריירת ההוקי של טומבה היה, באופן פרדוקסלי, החלטה שלא לשחק בליגה הגדולה ביותר של הענף. הוא הוזמן למחנה האימונים של הבוסטון ברוїнς (Boston Bruins) ב-1957 כשחקן האירופי הראשון שקיבל הזמנה כזו, הוצע לו חוזה בסך 50,000 דולר — סכום נכבד לאותה תקופה — והוא סירב לו כדי לשמור על מעמדו כחובבן ולהישאר זכאי להשתתף באולימפיאדה ובאליפויות העולם בייצוג שוודיה. מאוחר יותר בחייו, בריאיון רדיו שוודי בקיץ 2011, הוא הרהר בפשטות: "הוקי היה כל החיים שלי, שם היה הלב שלי."
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →גם כדורגלן נבחרת לאומית
טווח הספורט של טומבה השתרע הרבה מעבר לקרח. הוא שיחק כדורגל במחלקת הכדורגל של יורגורדן (Djurgårdens IF) באמצע שנות ה-50, עזר למועדון לזכות באליפות שוודיה בכדורגל ב-1959, וזכה בהופעות בנבחרת הכדורגל הלאומית של שוודיה במהלך אותה תקופה — מקרה נדיר של ספורטאי המייצג את ארצו ברמה הבינלאומית הבכירה בשני ענפי ספורט שונים לחלוטין בתוך פרק זמן קצר.
גולף, מתחיל מאפס בגיל שלושים
טומבה לא החל לשחק גולף ברצינות עד אחרי גיל 30, אך עד 1970 הוא הגיע לנכות אפס (scratch handicap) והפך למקצוען בשנה שלאחר מכן, ב-1971 — שליטה המושגת בבגרות בענף ספורט טכני מאוד, שהיא עצמה יוצאת דופן בקרב ספורטאי עילית רב-ענפיים. הוא המשיך לייצג את שוודיה בגביע העולם בגולף ב-1973. אבל ההשפעה הגדולה יותר שלו על הענף הייתה מבנית ולא אישית: הוא ייסד את מרכז הגולף טומבה ב-1967, טווח החבטות המקורה הראשונה בשוודיה, פתח את צינור חסויות טורנירי הגולף הראשון במדינה על ידי ייסוד מה שהפך לתוכנית הסקנדינביה אנטרפרייז אופן (Scandinavian Enterprise Open) ב-1973, וארגן משחקי ראווה בהשתתפות ארנולד פלמר ב-1968 וג'ק ניקלאוס ב-1969 כדי לפופולריזם את הענף מקומית. התוצאות היו דרמטיות: חברות במועדוני גולף בשוודיה גדלה פי חמישים בערך בתקופת הקידום הפעילה שלו, מסביבות 12,000 חברים בתחילת שנות ה-60 לכ-600,000 עד אמצע שנות ה-90. ב-1987 הוא עיצב ועזר להקים את מגרש הגולף הראשון שנבנה בברית המועצות, במוסקבה, והציג רשמית את הענף למדינה ההיא. פדרציית הגולף השוודית הפכה אותו למקבל הראשון של פרס המועדון הזהוב שלה ב-1978, והוא התקבל בהמשך להיכל התהילה של הגולף השוודי ב-2022, יותר מעשור לאחר מותו — כבוד לאחר מותו המאשר עד כמה מרכזי נחשב תפקידו בצמיחת הגולף השוודי.
מעבר לשלושה ענפי ספורט
טווח הספורט של טומבה לא נעצר שם: הוא היה גם אלוף שוודיה בסקי מים, והוא הנחה תוכנית רדיו פופולרית, "שעת טומבה", מ-1957 עד 1961, והרחיב את פרופיל הציבור שלו הרבה מעבר לספורט תחרותי אל תוך השידור השוודי.
פילנתרופיה ומשפחה
הרחק מהתחרות, טומבה יסד את מלגת טומבה (Tumba Stipendium) ב-1981 כדי לתמוך בספורטאים בעלי מוגבלויות וב-2006 שיתף פעולה עם אסטרהזенеקה (AstraZeneca) כדי ליצור את קרן החינוך של סוון טומבה שמטרתה להילחם באנאלפביתיות של ילדים באמצעות תוכניות מבוססות ספורט. הוא נישא למונה נסים באוקטובר 1960, ושניים מארבעת בניהם של בני הזוג, טומי ויוהאן, הפכו לשחקני גולף מקצוענים בעצמם, והרחיבו את מורשתו הספורטיבית ישירות לדור הבא. ב-1989 העניק לו המלך קארל גוסטב משוודיה את מדליית המלוכה, ויורגורדן (Djurgårdens IF) הפסיקה להשתמש בחולצתו מספר 5 כאות הוקרה על תרומותיו למועדון.
מדוע סוון נקרא גאון
לא התיאור של ויקיפדיה על הקריירה של טומבה ולא סיקור ההספדים העכשווי מכלי תקשורת כמו דזרט ניוז (Deseret News) משתמשים במילה "גאון" לגביו; השפה שבה נעשה שימוש היא "אגדה", "חלוץ" ו"כוכב שלושה ענפי ספורט". מסגור זה מדויק ומספיק במונחים שלו. מה שהפך את טומבה ל יוצא דופן היה יכולת ספורטיבית רחבה וניתנת להעברה באופן יוצא דופן — עילית מספיק בהוקי כדי להיבחר לטוב ביותר שהפיקה ארצו, טובה מספיק בכדורגל כדי לשחק בינלאומית, וממושמעת מספיק כדי להגיע לגולף ברמה מקצוענית החל מכלום בשנות השלושים לחייו — בשילוב עם חזון יזמי בבניית תשתית פופולרית של גולף בשוודיה מקרוב לאפס. זוהי רבגוניות גופנית בשילוב עם ראיית הנולד ארגונית ושיווקית, ולא גאונות אינטלקטואלית במובן הקונבנציונלי; התיאור הכנה הוא כשרון רב-ענפי נדיר وبונה תעשיית ספורט, טענה שרישומו תומך בה באופן יסודי מבלי להזדקק למילה גאון המצורפת.
מורשת
סוון טומבה נפטר ב-1 באוקטובר 2011 בגיל 80, בעקבות זיהום בירך, וכ-500 איש השתתפו בהלוויה שלו בכנסיית אנגלברקט (Engelbrekt Church) בסטוקהולם בזמן שזירות הוקי ברחבי שוודיה ציינו דקת דומייה לכבודו. הוא השיר מאחוריו קריירת הוקי של היכל התהילה שנבחרה לטובה ביותר בהיסטוריית ארצו, הופעת כדורגל בינלאומית נדירה, ותשתית גולף בשוודיה — מועדונים, טורנירים, ופריחת חברות פי חמישים — ששרדה אותו במשך עשורים והמשיכה להיות מוכרת רשמית יותר מעשר שנים לאחר מותו.