סוסילו במבאנג יודהויונו כיהן כנשיא אינדונזיה השישי בין השנים 2004 ל-2014. גנרל צבאי לשעבר, הוא ידוע בעיקר בזכות תפקידו במשא ומתן על הסכם השלום ההיסטורי באצ'ה. נשיאותו התאפיינה בהתמקדות באסטרטגיה צבאית, כלכלה ודיפלומטיה, מה שהקנה לו הכרה על מאמציו בממשל.
סוסילו במבאנג יודהויונו: הגנרל שצייר שלום באצ'ה
תשעה חודשים לאחר שנכנס לתפקידו, סוסילו במבאנג יודהויונו עשה משהו שמעט מנהיגים אינדונזים הצליחו לעשות בשלושה עשורים: הוא סיים מלחמה. באוגוסט 2005, בהלסינקי, ממשלתו חתמה על הסכם שלום עם תנועת אצ'ה החופשית (Free Aceh Movement), ובכך סגרה התקוממות בת שלושים שנה שהרגה אלפים — הסדר שנוהל לא על ידי דיפלומט מקצועי, אלא על ידי גנרל בעל ארבעה כוכבים שבילה שנים בלחימה בהתקוממויות בעצמו לפני שהחליט, בתפקידו, שזו צריכה להיפסק. אינדונזים החלו לכנות אותו "הגנרל החושב", והכינוי דבק בו כי הוא תיאר משהו אמיתי: חייל שמשל כאילו הוא עדיין קורא את השטח.
מטראמאס לאקדמיה הצבאית
יודהויונו, הידוע בכינויו SBY, נולד ב-9 בספטמבר 1949 בטראמאס (Tremas), במחוז ארג'וסארי שבמחוז פאצ'יטאן בחוף הדרומי של ג'אווה, בנם של ראדן סוקוצ'ו (Raden Soekotjo) וסיטי חביבה (Siti Habibah). הוא סיים את לימודיו בראש כיתתו באקדמיה הצבאית האינדונזית ב-1973 ובילה את שני העשורים הבאים בצבירת השכלה צבאית בינלאומית יוצאת דופן עבור קצין אינדונזי: אימוני מוטס וסיור בפורט בנינג, קורס קציני חי"ר מתקדם, קורס נשק נגד טנקים בבלגיה ובמערב גרמניה, קורס קומנדו במלזיה, והכשרת מטה במכללת הפיקוד והמטה של צבא ארה"ב בפורט ליוונורת', שם השלים ב-1991 גם תואר שני בניהול עסקי מאוניברסיטת ובסטר (Webster University). מאוחר יותר הוא קיבל דוקטורט בכלכלה חקלאית מאוניברסיטת בוגור לחקלאות ב-2004, באותה שנה שבה הפך לנשיא.
קריירה של תפקידים ושמירת שלום
שירותו הצבאי, שנמשך מ-1973 עד 2000 והגיע לדרגת לוטננט גנרל, הוביל אותו דרך הטריטוריות הטעונות ביותר של אינדונזיה: סיורי פיקוד על מחלקות ופלוגות במזרח טימור במהלך ההתקוממות של שנות ה-70, פיקוד על חטיבות ואזורים במרכז ג'אווה ובסומטרה, ותקופה כמשקיף צבאי ראשי של כוח שמירת השלום של האו"ם בבוסניה מ-1995 עד 1996. בשנים האחרונות לפני נפילת הנשיא סוהארטו (Suharto), הוא עבר מתפקידים צבאיים טהורים לממשל, כיהן בפרלמנט ב-1997 וכראש מטה טריטוריאלי של הכוחות המזוינים האינדונזיים. לאחר נפילת סוהארטו, הוא החזיק בתפקידי קבינט תחת הנשיאים עבדורחמן וואחיד (Abdurrahman Wahid) ומגאוואטי סוקרנופוטרי (Megawati Sukarnoputri) — שר המכרות והאנרגיה, ולאחר מכן פעמיים השר המתאם לעניינים פוליטיים, חברתיים וביטחוניים — שם הפריד את הצבא מהפוליטיקה היומיומית, הוביל את תגובת הממשלה לפיגועי באלי ב-2002, וניהל משא ומתן אישי עם תנועת אצ'ה החופשית עוד לפני שהחזיק בנשיאות.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הקמת מפלגה, ניצחון בבחירות
יודהויונו התפטר מהקבינט של מגאוואטי ב-2004 והקים את המפלגה הדמוקרטית באותה שנה כדי להתמודד לנשיאות בעצמו — הבחירות הנשיאותיות הישירות הראשונות של אינדונזיה. כשהוא רץ עם ג'וסוף קאלה (Jusuf Kalla) ממפלגת גולקאר (Golkar) כמועמד לסגן נשיא, הוא ניצח בסיבוב הראשון עם 33 אחוז מהקולות ולאחר מכן הביס את מגאוואטי באופן מכריע בסיבוב השני, כשהוא גורף כמעט 61 אחוזים. הוא נבחר מחדש ב-2009 בסיבוב הראשון עם רוב מוחלט, הפעם עם הכלכלן בודונו (Boediono) כשותפו למרוץ, והפך לנשיא הראשון שנבחר בבחירות דמוקרטיות לכהן שתי קדנציות מלאות.
עשור של בנייה
עשר שנות כהונתו של יודהויונו, מ-2004 עד 2014, הוגדרו על ידי יציבות לאחר עשור סוער שלאחר סוהארטו. מעבר להסדר באצ'ה — שעבורו כונה "אבי השלום" — ממשלתו פיקחה על מאמצי הסיוע לצונאמי באצ'ה לאחר אסון האוקיינוס ההודי ב-2004, הפחיתה את יחס החוב לתוצר של אינדונזיה מ-56.6 אחוזים ל-23 אחוזים, שילשה את הייצוא של המדינה, ופרעה את חוב ה-IMF שלה ארבע שנים לפני המועד. ההכנסה לנפש כמעט שילשה את עצמה במהלך כהונתו, מכ-1,188 דולר ל-3,490 דולר. הוא רדף אחרי מקרי שחיתות באגרסיביות מספקת עד שאבי אשתו, אוליה פוהאן (Aulia Pohan), סגן נגיד בנק אינדונזיה לשעבר, נעצר והורשע ב-2005 — מקרה נדיר של מנהיג אינדונזי מכהן המאפשר לתובעים להגיע למשפחתו שלו. הוא השיק את תוכנית הסיוע התפעולי לבתי ספר, רפורמה לאומית בביטוח בריאות ותעסוקה, ותוכניות חברתיות המכוונות לעניים באזורים הכפריים, תוך מיצובה של אינדונזיה בעולם: הוא הסיר את אמברגו הנשק האמריקאי על ג'קרטה, אירח את ועידת האקלים של האו"ם ב-2007 בבאלי, עמד בראש פסגות ASEAN ב-2011, ונכלל ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם של מגזין טיים ב-2009. הוא סירב לשנות את החוקה כדי להאריך את שלטונו ו, באופן בולט, בחר שלא לטפח יורש משפחתי, והעביר את השלטון בשלווה ב-2014.
אחרי הארמון
מאז שעזב את תפקידו, יודהויונו נותר פעיל במפלגה הדמוקרטית, שבראשה עמד שוב מ-2013 עד 2020, ובדיפלומטיה אזורית, כשהוא מכהן כנשיא האספה של המכון העולמי לצמיחה ירוקה (Global Green Growth Institute). הוא תמך במועמדים שונים בבחירות הבאות של אינדונזיה — תמך בפראבובו סוביאנטו (Prabowo Subianto) ב-2019, בתחילה העדיף את אניס באסוודאן (Anies Baswedan) ב-2024 לפני שחזר לתמוך בפראבובו. אשתו מזה יותר מארבעה עשורים, קריסטיאני "אני" הראוואטי (Kristiani "Ani" Herrawati), מתה ב-2019; מאוחר יותר הוא החל לצייר, פתח סטודיו לאמנות וב-2023 מוזיאון בפאצ'יטאן המוקדש לחייהם המשותפים, לצד עיסוק מתמשך בהלחנת מוזיקה ושירה. בשנת 2021 הוא אובחן כחולה בסרטן הערמונית בשלב מוקדם וטופל במאיו קליניק (Mayo Clinic) במינסוטה.
מדוע סוסילו מכונה גאון
התווית "הגנרל החושב" לוכדת משהו ספציפי וניתן להגנה: יכולת יוצאת דופן, עבור חייל מקצועי, להתייחס לממשל כאל בעיה שיש ללמוד ולא להכתיב — גלוי בגישתו המתודית רבת השנים לסיום הסכסוך באצ'ה באמצעות משא ומתן סבלני ולא באמצעות לחץ צבאי מתמשך, ובניהול הטכנוקרטי של הצוות הכלכלי שלו במהלך המשבר הפיננסי העולמי ב-2008 מבלי לדרדר את הצמיחה. זוהי מיומנות אמיתית ונדירה יחסית בקרב מנהיגים בעלי רקע צבאי, שרבים מהם מושלים על ידי פקודה ולא על ידי התייעצות. אבל טיעון הנגד הכנה הוא ש"גאון" מפריז בתיאור רקורד שנבנה יותר על זהירות, ניהול קואליציות וטכנוקרטיה מוכשרת מאשר על פריצת דרך אינטלקטואלית כלשהי; ההישגים הכלכליים שלו חפפו לתנופת סחורות עולמית שהרימה מדינות רבות מייצאות משאבים, ומבקרים מציינים שנשיאותו הייתה גם זהירה מדי, ונמנעה מרפורמות נועזות יותר בנושאי זכויות אדם ואחריות צבאית על התעללויות עבר במזרח טימור ובאצ'ה שבהן הוא עצמו שירת פעם. התיאור המדויק יותר הוא מנהל ממושמע ושקול שחשב על פתרונות למשבריו ולא חזון שעיצב מחדש את הכיוון הבסיסי של ארצו.
מורשת
עשור כהונתו של יודהויונו נזכר כעת בעיקר כגשר: התקופה שבה הדמוקרטיה הישירה הצעירה של אינדונזיה הוכיחה שהיא יכולה לייצר יציבות, צמיחה כלכלית והעברת שלטון שלווה, הכל ללא חזרה על הסמכותנות או חוסר השקט שאפיינו את המעבר של המדינה מעידן סוהארטו. העובדה שהמנגנון הדמוקרטי של המדינה עדיין פועל במידה רבה כפי שהשאיר אותו היא, עבור גנרל לשעבר, סוג של אנדרטה בפני עצמה.