סוזן סרנדון: האקטיביסטית שתמיד לוהקה
רוג'ר איברט כתב פעם על הסרט "עלי דוראן" (Bull Durham) ש"אני מפקפק אם הדמות הייתה עובדת ללא הופעתה הנפלאה של סרנדון" – שורה שיכולה לתאר את רוב הקריירה שלה. סוזן סרנדון (Susan Sarandon) בילתה חמישה עשורים בבניית פילמוגרפיה המוגדרת על ידי נשים שמסרבות להיות פשוטות, תוך בניית מוניטין מקביל כאחד הקולות הפוליטיים הכנים ביותר בהוליווד, ולעתים גם היקרים ביותר מבחינה מקצועית.
הבכורה מבין תשעה
סוזן אביגיל טומלין נולדה ב-4 באוקטובר 1946 בג'קסון הייטס, קווינס, הבכורה מבין תשעה ילדים של פיליפ לסלי טומלין, מנהל פרסום ומפיק טלוויזיה, ולינורה מארי קריסיונה. המשפחה עברה לאדיסון שבניו ג'רזי כשהייתה בת ארבע, והיא למדה בבתי ספר קתוליים לפני שסיימה את התיכון באדיסון ב-1964. היא קיבלה תואר בדרמה מהאוניברסיטה הקתולית של אמריקה, למדה אצל המאמן גילברט ו. הארטקה ומימנה את לימודיה באמצעות עבודה בבית חולים, עיצוב שיער, ניקיון בתים והפעלת מרכזיית טלפונים – התחלה ממעמד הפועלים עם מעט דמיון לבולטות הפוליטית והאמנותית שבאו לאחר מכן.
מאופרות סבון לקלאסיקות פולחן
סרנדון ערכה את הופעת הבכורה הקולנועית שלה בסרט "ג'ו" (Joe, 1970) ובילתה את תחילת שנות ה-70 בטלוויזיה בשעות היום, כשהופיעה באופרות הסבון "A World Apart" ו-"Search for Tomorrow". פריצת הדרך שלה הייתה לא צפויה: "מופע הקולנוע של רוקי" (The Rocky Horror Picture Show, 1975), סרט שנכשל מסחרית עם יציאתו לפני שהפך לאחת מתופעות הפולחן העמידות ביותר בהיסטוריה של הקולנוע. לאחר מכן מצאה קרקע ביקורתית רצינית יותר באמצעות שני שיתופי פעולה עם הבמאי לואי מאל, "יפהפייה לילה" (Pretty Baby, 1978) ו-"אטלנטיק סיטי" (Atlantic City, 1980), כשהאחרון הביא לה את מועמדותה הראשונה לפרס האוסקר וביסס אותה כשחקנית של במאים ולא רק כפרפורמרית בז'אנר מסוים.
שם מוכר בכל בית
זה היה "עלי דוראן" (1988), מול קווין קוסטנר ובן זוגה לעתיד לטווח ארוך טים רובינס, שהפך את סרנדון לכוכבת מיינסטרים בשנות הארבעים לחייה – בעצמו דפוס קריירה בולט בתעשייה שבדרך כלל מצמצמת הזדמנויות לשחקניות מעל גיל שלושים. "תלמה ולואיז" (Thelma & Louise, 1991), שבו גילמה את לואיז סוייר מול ג'ינה דייוויס בסרט שהפך לאבן דרך תרבותית בשל הצגת המרד הנשי, הביא לה מועמדות שנייה לאוסקר, ואחריה הגיעו מועמדויות על "השמן של לורנצו" (Lorenzo's Oil, 1992) ו-"הלקוח" (The Client, 1994) – ארבע מועמדויות לאורך עשור אחד ללא זכייה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →גבר מת מהלך
הזכייה הגיעה לבסוף עם "גבר מת מהלך" (Dead Man Walking, 1995), שבו גילמה סרנדון את האחות הלן פרז'ן, נזירה המייעצת לאסיר הנידון למוות. המבקרת ג'נט מסלין שיבחה אותה על הימנעות מ"סוג לא נכון של חמלה" בתפקיד שיכול היה בקלות להידרדר לסנטימנטליות, וההופעה זיכתה את סרנדון בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר. הפילמוגרפיה שלה מאז הייתה מגוונת – "המכשפות מאיסטוויק" (1987), "נשים קטנות" (1994), "אמא חורגת" (1998), סרט האנימציה "מכושפת" (Enchanted, 2007), "ענן אטלס" (Cloud Atlas, 2012) – והתרחבה לטלוויזיה, כולל הופעה מועמדת לגלובוס הזהב כבט דייוויס בסדרה "אויבות" (Feud, 2017) של רשת FX, המועמדות התשיעית שלה לגלובוס הזהב לאורך קריירה שהניבה גם שבע מועמדויות לאמי ופרס הבאפט"א.
חיים ציבוריים של אקטיביזם
המעורבות הפוליטית של סרנדון הייתה מתמשכת ולעתים בעלת השלכות מקצועיות. לאחר שמונתה לשגרירה של רצון טוב מטעם יוניסף (UNICEF) ב-1999, היא ניהלה קמפיינים נגד רעב, התנגדה למלחמת עיראק ועברה דרך סדרה של תמיכות פוליטיות משמאל למרכז – שימשה כיו"ר משותפת של קמפיין ראלף ניידר בשנת 2000, תמכה בג'ון אדוארדס ב-2008, ותמכה בברני סנדרס ב-2016 לפני שהביעה תמיכה במועמדת המפלגה הירוקה ג'יל סטיין, בחירות שעוררו ביקורת מצד דמוקרטים שהאשימו את קולות המפלגה השלישית בתוצאות הבחירות. ביוני 2018 היא נעצרה במהלך מחאה נגד מדיניות הפרדת המשפחות של ממשל טראמפ בגבול.
תמיכתה בנושאים פלסטיניים התגלתה כשנויה ביותר במחלוקת. היא פרסמה תמיכה בפלסטינים ב-2021, והערות שהשמיעה בעצרת פרו-פלסטינית בנובמבר 2023 – שפורשו באופן נרחב כמרמזות על כך שהעם היהודי חווה רדיפות רק לאחרונה – עוררו תגובות נגד מיידיות; סוכנות הכישרונות שלה, UTA, הפסיקה לייצג אותה כלקוחה, והיא פרסמה התנצלות פומבית ב-1 בדצמבר 2023, בה הכירה בכך שהניסוח "רומז שעד לאחרונה יהודים לא הכירו רדיפות, בעוד שההיפך הוא הנכון". בשנת 2025 הצטרפה לוועדת ההיגוי של ה-Global Sumud Flotilla, יוזמה המעבירה סיוע לעזה. מחלוקת נפרדת עלתה באוקטובר 2011, כאשר הערות שהשוו את האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר לנאצי עוררו נזיפות מארגונים קתוליים ומהליגה נגד השמצה, ושוב בפברואר 2022 על פוסט משותף ברשתות החברתיות הנוגע למשטרה שספג ביקורת על כך שהוא מזלזל במותם של אנשי אכיפת חוק.
חיים אישיים
סרנדון נישאה לשחקן כריס סרנדון ב-1967, התגרשה ב-1979 אך שמרה על שם משפחתו מבחינה מקצועית. היא ניהלה מערכת יחסים ארוכה עם הבמאי לואי מאל בין 1977 ל-1980, מערכת יחסים עם הקולנוען האיטלקי פרנקו אמורי שהולידה את בתה אווה אמורי, ושותפות של עשרים ואחת שנה שהחלה ב-1988 עם השחקן טים רובינס, שותפה לסרט "עלי דוראן", איתו יש לה שני בנים; בני הזוג נפרדו ב-2009. בספטמבר 2022, בהופעה בתוכנית "The Tonight Show", היא הגדירה את עצמה בפומבי כביסקסואלית באומרה: "לא אכפת לי אם זה גבר או אישה... אני פתוחה לכל גיל, לכל צבע".
מדוע סוזן מכונה גאונה
"גאונות" אינו מונח שמבקרים בדרך כלל משתמשים בו בהקשר של סרנדון, והשבח המדויק יותר – "רבגוניות ניכרת ועומק רגשי", כפי שמנסח זאת מקור רפרנס סטנדרטי אחד – מצביע על מלאכה ממושמעת ולא על הברקה ייחודית. המיומנות המגדירה שלה לאורך חמישה עשורים הייתה נכונות יוצאת דופן לגלם נשים מורכבות מבחינה מוסרית מבלי לרכך אותן עבור חביבות: האלימות של לואיז סוייר ב"תלמה ולואיז", אי-הנוחות של האחות הלן פרז'ן ב"גבר מת מהלך", ותפקידים בעשרות סרטים המתנגדים להזדהות קלה. זוהי משמעת משחקית ספציפית שהושגה בעמל רב, שנבנתה דרך מנעד רחב ולא דרך טרנספורמציה מהסוג שלעתים מתויג כגאונות.
המסגרת הכנה יותר למשמעות הציבורית של סרנדון עשויה להימצא מחוץ לפילמוגרפיה שלה לחלוטין – בהתמדה, ולעתים בעלות מקצועית ממשית, של האקטיביזם הפוליטי שלה, שנע בין עבודה הומניטרית מוערכת באמת עם יוניסף לבין הצהרות, במיוחד סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שהיא עצמה נאלצה לחזור בה מהן בפומבי. השילוב הזה – קריירת משחק ארוכה וזוכה לשבחים לצד רקורד אקטיביסטי שאינו זוכה לשבחים באופן אחיד ואינו מגונה באופן אחיד – הוא תיאור מדויק יותר של חייה הציבוריים מכל טענה לגאונות ייחודית.
מורשת
הקריירה של סרנדון הוכיחה ששחקנית רצינית יכולה להישאר רלוונטית מבחינה מסחרית וביקורתית הרבה מעבר לגיל שבו הוליווד בדרך כלל זורקת את שחקניותיה הראשיות, בעוד שהנכונות שלה לדבר – ולעתים למעוד – בנושאים פוליטיים שנויים במחלוקת הפכה אותה לאחת הדמויות הציבוריות המעורבות ביותר בתעשייה, אם כי באופן לא עקבי.