סונג-הה ג'ונג (Sungha Jung): הגיטריסט שמסרב למילה
הוא מתואר באופן שגרתי כעילוי בגיטריסטים, והיה מעדיף שלא תעשו זאת. סונג-הה ג'ונג (Sungha Jung) מעדיף את המילה "גיטריסט" – תיקון שהוא עשה פעמים רבות עד שהפך לחלק מהתיאור הציבורי שלו. זוהי פעולת התנגדות קטנה מצד אדם שכל הקריירה שלו נבנתה על ידי קהל שרצה להתפעל מילד. כלי הנגינה הראשון שלו היה גיטרת דיקט שעלתה פחות מששים דולר. בערוץ היוטיוב שלו יש כיום יותר משבעה מיליון מנויים.
גיטרת דיקט
ג'ונג סונג-הה (Jung Sung-ha) נולד ב-2 בספטמבר 1996 בדרום קוריאה. הוא כבר לקח שיעורי פסנתר כאשר צפה באביו מנגן בגיטרה והחליט שהגיטרה היא הצעה מעניינת יותר. אביו לימד אותו את היסודות וקנה לו את כלי הנגינה הזול הראשון בגיל תשע, ובהמשך החליף אותו ב-Cort Earth900.
המשפחה לא הייתה נלהבת באופן אחיד. אמו וסבתו התנגדו לרעש – עמדה סבירה לחלוטין בנוגע לבני תשע ולגיטרה אקוסטית – לפני שבסופו של דבר הכירו בכך ככישרון שלו.
המהפך המכריע הגיע כאשר אביו מצא את טכניקת הפิงרסטייל (Fingerstyle) באינטרנט והציג לו אותה. פינגרסטייל היא הדיסציפלינה של נגינת קו בס, אקורדים, מלודיה וכלי הקשה בו-זמנית בגיטרה אקוסטית יחידה: נגן אחד המייצר את המרקם של אנסמבל. האליל הראשון של ג'ונג בצורה זו היה הגיטריסט היפני קוטארו אושיו (Kotaro Oshio), והנגינה של אושיו היא זו שקבעה את כוונו.
למידה באמצעות צפייה
השיטה שלו, אז ומאז, חריגה בעיקר במידת היותה בלתי אמצעית. הוא לומד משמיעה או מצפייה בסרטונים, מעבד עיבודים בעצמו, ופונה לצטוטים מקוונים כאשר קטע מקשה עליו. הדרכה פורמלית הייתה שולית.
מה שמייחד אותו הוא מהירות. הוא יכול לזהות את התווים והאצבוע עבור יצירה בתוך שניות, ובדרך כלל נזקק רק לכמה שעות תרגול כדי להביא אותה למצב נגינה. זוהי העובדה הטכנית המרשימה ביותר בתיעוד שלו, וכדאי לעצור עליה: רוב הגיטריסטים המיומנים מבלים ימים במה שהוא ספג אחר צהריים אחד.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הזקנים
עבור מוזיקאי חדר לפתח את עצמו, הוא צבר מספר יוצא דופן של פטרונים מקצועיים. הגיטריסט הגרמני בפינגרסטייל אולי בוּגרשהאוזן (Ulli Bögershausen) חונך אותו והפך, בתיאורו של ג'ונג, ל"השראה המוזיקלית" שלו. הגיטריסט היפני האتا שוג'י (Hata Shuji) נתן לו שיעורים. הגיטריסט האמריקאי טרייס באנדי (Trace Bundy) יצא איתו לסיבוב הופעות בדרום קוריאה ובארצות הברית, כולל סבב אמריקאי בשנת 2011 לצד סיבוב הופעות בסקנדינביה ובפוארטו ריקו.
ובשנת 2013 הוא ניגן את "I'm Yours" עם ג'ייסון מראז (Jason Mraz), שכינה אותו "מדהים" וברגישות "הגיבור" שלו – כותב השירים נכנע למפרש.
הגרסה שלו לנושא של שודדי הקאריייבים (Pirates of the Caribbean) עברה שישים ושישה מיליון צפיות.
מגרסאות כיסוי ליצירות מקוריות
הדיסקוגרפיה פורייה ויציבה: Perfect Blue בשנת 2010, Irony בשנת 2011, The Duets בשנת 2012, Paint It Acoustic בשנת 2013, Monologue בשנת 2014, Two of Me בשנת 2015, L'Atelier בשנת 2016, Mixtape בשנת 2017, Andante בשנת 2018, לאחר מכן תשעה כרכים של Cover Compilations בין 2019 ל-2021, ו-Poetry בשנת 2022.
רצף זה מספר סיפור משל עצמו. לצד יצירה מקורית, גרסאות הכיסוי המשיכו להגיע – תשעה כרכים מהן – משום שגרסאות הכיסוי היו מה שהקהל הגיע בשבילו. הוא גם למד אנגליות במיוחד כדי שיוכל לתקשר בקונצרטים בינלאומיים, פרט קטן שאומר הרבה על האופן שבו ניהל בכוונה תחילה קריירה שהחלה במקרה.
מדוע סונג-הה מכונה גאון
הטענה כאן נשענת על אומנות ומיומנות פיזית ולא על אינטלקט, והיא כנה יותר לומר זאת בפשטות.
המיומנות מורכבת משלושה דברים. ראשית, תמלול: שמיעת עיבוד מוקלט וזיהוי כל רכיב משמיעה. שנית, צמצום: החלטה מה שורד את המעבר לשישה מיתרים ועשר אצבעות, וכיצד קו הבס, האקורדים, המלודיה וכלי הקשה יחולקו על פני כלי נגינה אחד המנוגן על ידי אדם אחד. שלישית, ביצוע: שליטת האצבע העצמאית כדי לתחזק את הכל בו-זמנית. השני הוא חשיבה קומפוזיציונית אמיתית. הראשון והשלישי הם יכולות תפיסתיות ומוטוריות, ושלו יוצאות דופן – קביעת תווים ואצבוע "בשניות", עם ביצוע מוכן להופעה בשעות, מרמז על זיכרון עבודה למבנה מוזיקלי הרחק מחוץ לטווח הרגיל.
המקרה הנגדי הוא משמעותי. המילה "עילוי" מצורפת אליו בתיאור הכללי ולא משום מבקר ששמו הוזכר, והשבח הספציפי ברשומה – "המדהים" של מראז, החונכות של בוּגרשהאוזן – הוא חם ולא אנליטי. חשוב מכך, רוב הקטלוג שלו הוא פרשנות. תשעה כרכים של גרסאות כיסוי בשלוש שנים אינם התפוקה של אמן העוסק בעיקר באמירת משהו חדש; הוא מעבד מעולה המשרת פלטפורמה המתגמלת רפרטואר מוכר.
הסירוב שלו לתווית הוא הראייה המשכנעת ביותר כאן. אדם שמתעקש על "גיטריסט" על פני "עילוי" מעלה טענה לגבי היכן טמונה הערך – בעבודה ולא באנומליה של העובד. הוא כנראה צודק.
מורשת
הוא בין המוזיקאים הראשונים שכל הקריירה שלהם נבנתה ביוטיוב ולא רק הופצה שם – התגלה, למד, חונך, הוזמן ותוחזק דרך פלטפורמה, מחדר שינה בדרום קוריאה, ללא רשות של חברת תקליטים. בכך הפך את הגיטריסטית האקוסטית פינגרסטייל, דיסציפלינה מתמחה ונסתרת ברובה, למשהו שמיליונים צופים בו להנאתם. הילד בסרטונים גדל והפך למה שביקש להיקרא: גיטריסט.