סטיב ווזניאק: מהנדס שנתן את המחשוב במתנה
בשנת 1976 נכנס מהנדס של היולט-פָּקַרְד (Hewlett-Packard) למשרדי מעסיקו עם תכנון של מחשב אישי שלם והציע אותו להם בחינם. HP דחו אותו חמש פעמים. אותו מהנדס היה סטיב ווזניאק (Steve Wozniak), והמכונה שבנה לבדו – חומרה, מעגל מודפס ותוכנת הפעלה – הפכה לאפל I. הוא תמחר אותה ב-666.66 דולר, מספר שלטענתו בחר רק משום שאהב ספרות חוזרות. בתוך שמונה עשר חודשים היה יורשה מגדיר מהו מחשב ביתי.
בנו של מהנדס לוקהיד
ווזניאק נולד ב-11 באוגוסט 1950 בסן חוזה שבדרום קליפורניה, אל תוך עמק שטרם קיבל את שמו מהסיליקון. אביו, פרנסיס יעקב "ג'רי" ווזניאק, היה מהנדס בלוקהיד (Lockheed); אמו, מרגרט לואיז קרן, הגיעה ממדינת וושינגטון. שורשי המשפחה היו פולניים וגרמניים. ההנדסה הגיעה מהבית ולא מבית הספר: עד שסיים את לימודיו בתיכון הוסטד (Homestead High School) בקופרטינו ב-1968, אלקטרוניקה הייתה פחות מקצוע ויותר שפת אם.
הששכתו הרשמית נודעה כתנודתית במיוחד. הוא בילה שנה באוניברסיטת קולורדו בולדר וסולק ב-1969 בשל פריצה למערכת המחשב של האוניברסיטה. הוא נרשם מחדש למכללת דה אנזה (De Anza College), ולאחר מכן עבר ל-UC ברקלי ב-1971. הוא לא סיים את לימודיו. התואר בהנדסת חשמל ומדעי המחשב הגיע רק ב-1986 – והוענק רשמית ב-1987 – לאחר שחזר לברקלי תחת שם בדוי "רוקי ראקון קלארק" (Rocky Raccoon Clark).
סודה שמנת וקופסאות כחולות
ב-1971 בנה ווזניאק את המכונה הראשונה שלו עם חברו ביל פרננדז (Bill Fernandez), תכנון TTL בן עשרים שבבים שאותו כינו מחשב הסודה שמנת. באותה שנה הפגיש אותו פרננדז עם תלמיד תיכון שחיבב אלקטרוניקה ומעשי קונדס במידה שווה. "חבר אמר, 'אתה צריך לפגוש את סטיב ג'ובס כי הוא אוהב אלקטרוניקה, והוא גם עושה מתיחות'", נזכר ווזניאק.
המיזם המסחרי הראשון שלהם לא היה מחשב אלא עבירה על החוק. לאחר שקרא מאמר במגזין "אסקווייר" (Esquire) על פריקת טלפונים, עיצב ווזניאק "קופסה כחולה" שיצרה את הצלילים הדרושים להשתלטות על רשת השיחות הבין-עירוניות. ג'ובס מכר כ-200 מהן תמורת 150 דולר האחת. דפוס השותפות נקבע באותה עסקה: ווזניאק גרם לדבר לעבוד, וג'ובס גרם לדבר להימכר.
הצד האפל יותר של הדפוס התגלה ב-1973, כאשר ג'ובס שכר את ווזניאק לעצב את המעגלים למשחק בריקהאוט (Breakout) של חברת אטארי (Atari). ג'ובס אמר לו שהשכר הוא 700 דולר וחילק אותו עמו; הבונוס בפועל היה 5,000 דולר. ווזניאק למד את האמת עשור לאחר מכן. הוא אמר שאם ג'ובס פשוט היה אומר לו שהוא זקוק לכסף, הוא היה נותן לו אותו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →אפל I ואפל II
ווזניאק הצטרף ל-HP ב-1971 כדי לעצב מחשבונים, ושם פיתח את האפל I. הוא השים את התכנון הבסיסי עד ה-1 במרץ 1976. ב-1 באותה שנה נוסדה חברת אפל קומפיוטר על ידי ווזניאק, ג'ובס ורונלד וויין. חמישה מחשבים הגיעו לחנות "בייט שופ" (Byte Shop). מה שהפך את אפל I לראוי לציון לא היה היקף מסחרי אלא הארכיטקטורה: בנוי סביב מעבד MOS 6502 הזול בעלות של 25 דולר, הוא היה מחשב שלם עם צג וידאו, שעוצב מקצה לקצה על ידי אדם אחד.
אפל II, שהוצג ביריד המחשבים של החוף המערבי באפריל 1977, היה המכונה החשובה באמת. זה היה המחשב האישי הראשון בייצור הממוני שכלל גרפיקת צבע מובנית ושפת BASIC בזיכרון ROM. ווזניאק הגיע לצבעי NTSC באמצעות שבב בעלות של כדולר אחד תוך שימוש בטכניקה שהושאלה מאטארי; צבעי PAL, לדבריו, פעלו בעצם באקראי. הוא גם נאבק בג'ובס על חריצי ההרחבה – ג'ובס רצה שניים, ווזניאק התעקש על שמונה – וניצח. אותם שמונה חריצים הפכו את אפל II לפלטפורמה ולא למכשיר בלבד. ב-1978 הוא המשיך עם בקר הדיסקטים Disk II, תרגיל באלגנטיות מינימלית של רכיבים שהחליף את קלטת השמע באחסון אמיתי והפך תוכנות עסקיות במחשב ביתי לאפשריות.
הפטנטים שלו מתעדים את הטווח: מיקרו-מחשב לשימוש עם תצוגת וידאו, בקר עבור דיסק מגנטי, ושניים על יצור אותות צבע מבוקרים דיגיטלית.
התרסקות, עזיבה, תוצאות
אפל הונפקה לציבור ב-1980 והעשירה את שני המייסדים. ווזניאק הציע כ-10 מיליון דולר ממניותיו שלו לעובדים מוקדמים שנשארו בחוץ; ג'ובס סירב לעשות את אותו הדבר. ב-7 בפברואר 1981, התרסק ווזניאק במטוס ביצ'קראפט בונאנזה (Beechcraft Bonanza) שאותו הטיס ליד סקוטס ואלי שבקליפורניה, וסבל מפגיעות ראש קשות ומאמנזיה אנטרוגרדית. הוא החלים, בחלקו, באמצעות משחקי אפל II. הוא עזב את אפל לזמן קצר, חזר לברקלי, וב-1982 ייסד יחד עם המקדם ביל גרהם (Bill Graham) את יוניזון (Unuson) כדי להפיק את פסטיבלי ארה"ב – חגיגות של מוזיקה וטכנולוגיה שעליהן הפסיד כמה מיליוני דולרים.
עד תחילת 1985 הוא עזב לצמיתות. חטיבת אפל II סיפקה משהו כמו 85 אחוזים ממכירות החברה ונכללה מחוץ להשקת המקינטוש לחלוטין; באסיפה השנתית בינואר 1985 לא הוזכרו המכונה ואנשיה כלל. ווזניאק נראה בועט בעפר בחניה. הוא מכר את רוב מניותיו, ייסד את CL 9, וב-1987 הוציא לשוק את ה-CORE, שלט רחוק אוניברסלי לתכנות הראשון.
מדוע סטיב מכונה גאון
המילה נקשרת לווזניאק מסיבה ספציפית ויוצאת דופן הניתנת לאימות: הוא פתר שוב ושוב בעיות חומרה עם חלק שברירי מהרכיבים שכל השאר נזקקו לו. בקר הDisk II ותעלול צבע ה-NTSC בעלות של כדולר אחד הם המוצגים הרגילים – לא פריצות דרך מושגיות אלא מעשי דחיסה, מציאת הסידור המינימלי של רכיבים שיפיק את ההתנהגות הנדרשת. זוהי חכמת מלאכה, הקרובה יותר לראיית הלוח של שחקן שחמט מאשר להמצאה תיאורטית, ומעמדו של אפל I כמחשב שלם שתוכנן על ידי אדם אחד – לוגיקה, לוח ותוכנה – הוא הראיה החזקה לכך שהמלאכה פעלה ברמה יוצאת דופן.
המוסדות אמרו זאת בבירור. הוא זכה בפרס ACM גרייס מוריי הופר ב-1979, במדליית הטכנולוגיה הלאומית מהנשיא רייגן ב-1985, בהכנסה להיכל התהילה הלאומי של הממציאים ב-2000, בפרס היינץ ב-2001, ובפרס IEEE מסארו איבוקה ב-2021 "על חלוציות בעיצוב מחשבים אישיים ידידותיים לצרכן". מוזיאון היסטוריית המחשבים מינה אותו לעמית ב-1998 על המצאת אפל I.
טיעון הנגד הכן הוא שהגאונות של ווזניאק הייתה צרה ומוגבלת בזמן. הערכתו של עובד אפל דניאל קוטקי (Daniel Kottke) היא המקובלת: "בין ווז לג'ובס, ווז היה החדשן, הממציא. סטיב ג'ובס היה איש השיווק". שום דבר שווזניאק בנה לאחר עזיבתו את אפל ב-1985 – CL 9, ווילס אוף זאוס (Wheels of Zeus), אקווيكור (Acquicor), ווז יו (Woz U) – לא התקרב לחשיבות של מה שבנה לפני כן. ההסבר שלו עצמו מנטרל חשדות וכנראה מדויק. "כל מה שעשיתי באפל שהיה עבודה בציון +A ושלקח אותנו מקומות", אמר ל-CNBC ב-2010, "היו לי שני דברים לטובתי... לא היה לי כסף [ולא] הייתה לי הכשרה". המחסור היווה את המשמעת. כאשר הוא הוסר, כך גם התפוגגה החדודת.
אחרית דבר
מטרת חייו השנייה המוצהרת של ווזניאק הייתה הוראה בבית ספר יסודי, והוא הגשים זאת, והפעיל שיעורי מחשב לכיתות ה' עד ט' ולמוריהם. ב-1990 הוא סייע בייסוד ובמימון קרן החזית האלקטרונית (Electronic Frontier Foundation). הוא היה נותן חסות מייסד של מוזיאון הטכנולוגיה ומוזיאון הגילוי לילדים של סן חוזה, ותומך קולני בתנועת הזכות לתיקון, שאותה כינה דבר שמשפיע עליו רגשית – הצלחה שלו עצמו, הוא מציין, נבנתה על טכנולוגיה פתוחה של שנות השבעים. הוא אמר למגזין "פורצ'ן" (Fortune) ב-2017: "לא רציתי להיות קרוב לכסף, כי הוא יכול להשחית את הערכים שלך". הוא נשאר עובד טקסי של אפל. סן חוזה קראה לרחוב על שמו – ווז ויי (Woz Way).