סטפני מריה גראף (Stefanie Maria Graf): הגראנד סלאם המוזהב היחיד שהיה אי פעם
בשנת 1988 עשתה שטפי גראף (Steffi Graf) דבר שאף שחקן טניס לפני או אחרי לא הצליח לעשות: היא זכתה בכל ארבעת תוארי היחידים של הגראנד סלאם ובמדליית זהב אולימפית באותה שנה קלנדרית, הישג שקיבל שם משלו – "הגראנד סלאם המוזהב" (Golden Slam) – משום שמעולם לא קרה קודם לכן וגם לא קרה מאז. בדרך לשם, בגמר אליפות צרפת הפתוחה, היא ניצחה את נטשה זברבה (Natasha Zvereva) בתוצאה 6–0, 6–0 בתוך 34 דקות בלבד, גמר הגראנד סלאם הקצר והחד-צדדי ביותר שנוהל אי פעם.
סלון במנהיים
גראף נולדה בשם סטפני מריה גראף (Stefanie Maria Graf) ב-14 ביוני 1969 במנהיים (Mannheim) שבגרמניה המערבית, להיידי שאלק (Heidi Schalk) ולפטר גראף (Peter Graf), איש מכירות של מכוניות וביטוח שהפך למאמנה. אביה הציג בפניה את הטניס בגיל שלוש בסלון ביתם באמצעות מחבט שקוצץ, דאג שתעלה למגרש בגיל ארבע, ורשם אותה לטורניר הראשון שלה בגיל חמש. היא הפכה למקצוענית בגיל שלוש עשרה בשנת 1982, הייתה השחקנית הצעירה ביותר בהגרלה הראשית של אליפות צרפת הפתוחה בגיל שלוש עשרה בשנת 1983, והגיעה למקום הראשון בעולם לראשונה ב-17 באוגוסט 1987 בגיל שמונה עשרה – עלייה שנבנתה כמעט כולה סביב נשק אחד שאומן בקפדנות אינסופית.
פרוילין פוראהנד (Fräulein Forehand)
משחקה של גראף התרכז סביב חבטת כף יד (פוראהנד) פנימית-חיצונית (inside-out) כל כך עוצמתית ומدויקת שהיא זיכתה אותה בכינוי "פרוילין פוראהנד" (Fräulein Forehand). היא הפיקה מהירות ראש מחבט יוצאת דופן על ידי חבטת הכדור בשלב מוקדם, לעיתים קרובות בעלייתו, והעניקה ליריבות פחות זמן להתאוששות בין מכות מכל שחקנית אחרת בתקופתה. היא שילבה את חבטת כף היד הזו עם הגשה שהגיעה בסופו של דבר למהירות של 114 מייל בשעה, מהירות מהירה במיוחד במשחק הנשים, ועם רגליים ויכולת אתלטית שאפשרו לה לשחק ביעילות בכל משטח – רב-גוניות נדירה מספיק עד שכריס אוורט (Chris Evert), אחת השחקניות שגראף דחקה בסופו של דבר מפסגת הענף, זיכתה אותה במפורש בזכייה בתוארי מייור הן על חימר והן על מגרשים קשים באופן שמעטים הצליחו לעשות.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עשרים ושניים מייג'ורים, 377 שבועות במקום הראשון
לאורך קריירת המשחק שלה, גראף זכתה ב-22 תוארי יחידות בגראנד סלאם – ארבע פעמים באליפות אוסטרליה הפתוחה, שש פעמים באליפות צרפת הפתוחה, שבע פעמים בווימבלדון וחמש פעמים באליפות ארצות הברית הפתוחה – המספר השני בגובהו בעידן הפתוח. היא בילתה שיא של 377 שבועות מצטברים בדירוג במקום הראשון בעולם, כולל 186 שבועות רצופים בין השנים 1987 ו-1991, וסיימה שיא של שמונה עונות בדירוג המקום הראשון בעולם. מאזן היחידות הכולל שלה בטורנירי הגראנד סלאם עמד על 278 ניצחונות מול 32 הפסדים, אחוז ניצחונות העולה על 90 אחוזים, ומאזן היחידות בקריירה שלה בכל הטורנירים הסתיים ב-900 ניצחונות מול 115 הפסדים. היא השחקנית היחידה, גבר או אישה, שהשלימה "גראנד סלאם קריירה מרובע" (quadruple career Grand Slam), כשזכתה בכל טורניר מייור לפחות ארבע פעמים.
יריבויות וצל המרחף מעל הענף
עלייתה של גראף שמה קץ לעידן של כריס אוורט (Chris Evert) ומרטינה נברטילובה (Martina Navratilova) בפפסגת משחק הנשים, ולאורך תחילת שנות ה-90 היא התמודדה עם התחרות הקשה ביותר מצד מוניקה סלες (Monica Seles), שלקחה ממנה לזמן קצר את דירוג המקום הראשון בעולם בשנת 1991. יריבות זו הסתיימה בפתאומיות ובאלימות באפריל 1993, כאשר אוהד של גראף דקר את סלες במהלך הפסקה בין משחקונים בטורניר בהמבורג בניסיון להחזיר את גראף לדירוג הפסגה. גראף המשיכה וניצחה ב-65 מתוך 67 משחקיה הבאים במהלך היעדרותה הארוכה של סלες מהסבב, תקופה שהותירה את שיאיה מאותה תקופה קשורים לצמיתות לתקיפה שאין לו חלק בה ושלא ביקשה אותה.
פרישה וחיים לאחריה
גראף פרשה ב-13 באוגוסט 1999 בגיל 30 כשהיא מדורגת במקום השלישי בעולם, לאחר שמתחה שריר ירך אחורי; הופעת הגראנד סלאם האחרונה שלה התקיימה שבועות קודם לכן באליפות צרפת הפתוחה, שבה זכתה בתוארה השישי והאחרון בקריירה. היא אמרה בפשטות שהיא "עשתה כל מה שרצתה לעשות בטניס" וש"לא נשאר לו מה להשיג". היא נישאה לאלוף הטניס העמית אנדרה אגاسي (Andre Agassi) באוקטובר 2001 בטקס פרטי שבו נכחו רק אימותיהם, ולבני הזוג יש שני ילדים. בשנת 1998 היא ייסדה את הארגון "ילדים למען המחר" (Children for Tomorrow), עמותה התומכת בילדים שנפגעו ממלחמות וממשברים, מחויבות שאותה שמרה מאז פרישתה מתחרויות.
מדוע שטפי מכונה גאון
המילה המיושמת לגראף אינה קשורה לגודל פיזי או לכוח, שכן היא לא הייתה השחקנית בעלת מבנה הגוף החזק ביותר בדורה, אלא לצורה של תזמון ובחירת חבטות עקבית כל כך עד שפעלה כמערכת: פגיעה בכדור בשלב מוקדם, בעלייתו, טרם התאוששות היריבות במיקומן במגרש, והכוונת חבטת כף היד שלה בדיוק שאפשר לה להכתיב מהלכים מקו הבסיס כמעט כרצונה. עקביות זו התבטאה באופן החריף ביותר בשנת 1988, שבה זכתה בכל טורניר מייור ובמדליית זהב אולימפית על פני שלושה משטחים שונים – דשא, חימר ומגרש קשיח – בעונה אחת, מגוון שליטה במשטחים שרוב המומחים של תקופתה, שהוכשרו להצטיין בסוג משטח אחד או שניים בלבד, לא יכלו להתקרב אליו. התיאור של היכל התהילה הבין-לאומי של הטניס על אודותיה מייחס בדיוק את אותה רב-גוניות משטחים ו"תזמון ללא דופי" כתכונות המאפיינות אותה, הבדל מובהק מכוח גולמי. הטיעון הנגדי ההגון הוא שהדומיננטיות של גראף עלתה בקנה אחד עם תקופת מעבר בטניס הנשים שבין עידן אוורט-נברטילובה לבין משחק כוח-קו הבסיס שבא לאחר מכן, ושדקירתה של מוניקה סלες ב-1993 הרחיקה את יריבתה האמינה ביותר ברגע מכונן, עובדה המקשה על קריאה נקייה של האופן שבו התחרות שלה הייתה מתנהלת ללא הפרעות. אף על פי כן, 22 המייג'ורים והגראנד סלאם המוזהב שטרם חזר על עצמו נבנו במלואם על המגרש, מול לוח זמנים שלא הייתה לו שליטה עליו, ועומדים כהישג לפיו נמדדת המילה "גאון".
מורשת
גראף הוכנסה להיכל התהילה הבין-לאומי של הטניס בשנת 2004 ולהיכל התהילה הספורטיבי של גרמניה בשנת 2008. סוכנות הידיעות אי-אס-או-פי (Associated Press) מינתה אותה לשחקנית הטניס הגדולה ביותר של המאה ה-20 בשנת 1999, ובסקר שנערך בשנת 2020 על ידי הגארדיאן (The Guardian) היא התגלתה כפייבוריטית הברורה לשחקנית הנשים הגדולה ביותר של חמישים השנים הקודמות. סרינה ויליאמס (Serena Williams), כשנשאבה לציין את השחקנים הגדולים ביותר בכל הזמנים, השיבה בפשטות: "גראף ורוג'ר פדרר". יותר משני עשורים לאחר משחקה האחרון, הגראנד סלאם המוזהב שהשלימה ב-1988 נותר שיא ששום שם שני אינו קשור אליו.