שון ווייט (Shaun White): השם היחיד המוכר בכל בית בתחום הסופרפייפ
חודשים לפני אולימפיאדת 2018, ווייט התנגש בשפת הסופרפייפ בזמן אימון בניו זילנד ונזקק ששים ושניים תפרים בפניו. בפיונגצ'אנג הוא נכנס למקצה האחרון של גמר חצי הצינור כשהוא מפגר בנקודה בודדת, וקיבל ציון של 97.75 כדי לזכות. זו הייתה מדליית הזהב האולימפית השלישית שלו באירוע שרוב העולם הצופה בו חושב עליו פעם אחת בארבע שנים, והיא הייתה האחרונה ששיגה.
שני ניתוחי לב פתוח וטנדר
שון רוג'ר ווייט (Shaun Roger White) נולד בסן דייגו ב-3 בספטמבר 1986, הצעיר מבין ארבעה ילדים של קאתי, מלצרית, ורוג'ר, שעבד במחלקת המים של סן קלמנטה וגדל בגלישת גלים. הוא נולד עם טטרלוגיה על שם פאלו, מום לב מולד, ועבר שני ניתוחי לב פתוח לפני יום הולדתו הראשון.
שנות הסנובורד של המשפחה עברו במגורים בטנדר שחנה במגרשי החניה באתרי הנופש בהרי סן ברנardino. הוא עבר מסקי לסנובורד בגיל שكس، בעקבות אחיו הגדול ג'ֶסי (Jesse), והשיג חסות בגיל שבע. מאז ועד היום יש לו תמיד חסות רציפה.
הילד שטוני הוק שם לב אליו
בגיל תשע, בססקייטפארק של YMCA באנקוניטס, ווייט הגיע תחת חסותו של טוני הוק (Tony Hawk). התיאור שלו על איך הכל התחיל אינו שגרתי בגילוי הלב שבו: "טוני היה גיבור שלי והייתי מבוعب מדי מכדי לדבר איתו, אז כל פעם שראיתי אותו בססקייטפארק ניסיתי להרשים אותו בסקייטבורד שלי בתקווה שיום אחד הוא יגיד לי משהו".
הוא הפך למקצוען בסקייטבורד בגיל שש עשרה וזכה בתואר אלוף סבב ספורט האקסטרים (Action Sports Tour Champion). הוא היה האדם הראשון שהתחרה וניצח גם במשחקי האקסטרים של הקיץ וגם של החורף, בשני ענפי ספורט שונים – עובדה שמעולם לא חזרה על עצמה ועוזרת להסביר מדוע הפך לדמות הקרוסאובר של דורו ולא לאחד מכמה גולשי סנובורד מצוינים.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →העגבנייה המעופפת
המאזן האולימפי שלו עומד על שלוש מדליות זהב ושני מקומות רביעיים בחמישה משחקים. טורינו ב-2006 הגיעה ראשונה, עם 46.8 בחצי הצינור. ונקובר ב2010 הייתה ההפגזה המוחצת: 46.8 במקצה הראשון שלו, ואז 48.4 בשני, שיא אולימפי שנקבע כאשר הזהב כבר הובטח. סוצ'י ב-2014 היה המקום הרביעי. פיונגצ'אנג ב-2018 היה הקאמבק. בייג'ינג ב-2022 היה שוב מקום רביעי, והוא הכריז עליו כתחרות האחרונה שלו; הקהל העניק לו מחיאות כפיים סוערות בעמידה במקצה האחרון שלו.
הישגי משחקי האקסטרים (X Games) צפופים יותר. הוא זכה במדליה הראשונה שלו ב-2002 ובמדליה בכל שנה עד 2013 – שמונה עשרה בסך הכל, שלוש עשרה מהן מזהב. הוא היה הגבר הראשון שניצח בסנובורד סלופסטייל ארבע פעמים ברציפות, רצף שנשבר רק ב-2007 כאשר זכה בארד. ב-2012 הוא קלע ציון מושלם של 100 בסופרפייפ במשחקי האקסטרים XVI, האדם הראשון אי פעם שעשה זאת, וב-2013 הוא זכה בתואר סופרפייפ שישי ברציפות.
כינויו נבע משערו האדום. מגזין רולינג סטון (Rolling Stone) דיווח ב-2006 שווייט "נהג לחבק זאת, ואפילו חבש סרטי ראש עם לוגו של עגבנייה מעופפת, אך הוא נמאס עליו".
הטאומהוק והאנטרפרייז
תרגיל הדגל שלו, הדאבל מקטוויסט 1260 (Double McTwist 1260) – שאותו כינה הטאומהוק (The Tomahawk) – הוא שני היפוכים ושלושה סיבובים וחצי, והוא ההמצאה שסביבה מאורגן עידן התחרות שלו. הוא גם ביצע רצפים של 1440 ורודאו בקסייד 540.
מחוץ לשלג הוא בנה עסק מוקדם יותר ובצורה מכוונת יותר מעמיתיו. חברת שון ווייט אנטרפרייזס (Shaun White Enterprises) איחדה את עסקאותיו ב-2010; הוא רכש את פסטיבל אייר + סטייל (Air + Style) ב-2014 והעביר אותו מאוסטריה ללוס אנג'לס; הוא רכש נתח מיעוט במתחמי מאמות' (Mammoth Resorts) ב-2016; והשיק את מותג הביגוד והציוד ווייטספייס (Whitespace) בינואר 2022. ב-2024 הוא הכריז על ליגת השלג (The Snow League), סבב סנובורד מקצועני, שהושק באספן ב-7 במרץ 2025 עם עסקת מדיה של NBC ופיקוק (Peacock), מימון ראשוני של 4.5 מיליון דולר וגיוס של 30 מיליון דולר נוספים עד נובמבר 2025. הוא גם מנגן בגיטרה בלהקת באד טינגס (Bad Things), שהופיעה כמופע מרכזי במשבצת של יום שבת בלולהפלוזה (Lollapalooza) ב-2013 כתחליף רגע אחרון ל-דת' גריפס (Death Grips) – הגיטרה הראשונה שלו הייתה הפרס הראשון בתחרות סנובורד.
מדוע שון מכונה גאון
הגרסה הניתנת להגנה של הטענה עוסקת בתזמון, ולא באינטלקט. הניקוד בחצי הצינור מתגמל אמפליטודה, קושי ועקביות לאורך מקצה של חמישה או שישה תרגילים במשך כארבעים שניות; הבעיה האמיתית של הספורטאי היא תכנון מקצה שבו האלמנט הקשה ביותר ממוקם במקום שבו הגוף עדיין יכול לספק אותו, ואז ביצוע אותו מקצה בשתי ההזדמנויות שגמר אולימפי מאפשר. ווייט זכה בזהב ב-2006, 2010 ו-2018 – בהפרש של שתים עשרה שנים, על פני שלושה דורות של יריבים ואוצר תרגילי קשה משמעותית בכל פעם. ב-2018 הוא עשה זאת כשהוא אחרון בדירוג ונותר לו מקצה אחד. היכולת להוציא לפועל תוצאה בטובת הקריירה בתנאים אלו, שוב ושוב, היא תכונה מנטלית יוצאת דופן באמת, גם אם זו אינה אינטלקט בשום מובן אקדמי.
הטענה המקורית צרה יותר. הדאבל מקטוויסט 1260 היה תרומה אמיתית ודחף את הענף כלפי מעלה, אך ההתקדמות בחצי הצינור היא הדרגתית – חצי סיבוב שנוסף למשהו שכבר היה קיים – והגרסה של ווייט אליו נבעה מאומץ וממודעות סיבובית ולא מחידוש מושגי. ישנה גם אינטלקט מסחרי שבני דורו חסרו בבירור: הוא הבין שני עשורים לפני השוק שספורטאי ספורט אקסטרים יכול להיות תאגיד, וליגת השלג היא התזה הזו המובאת למסקנתה הסופית.
טענת הנגד היא בלתי נמנעת. השליטה שלו החלה בספורט קטן וצעיר עם שדה רדוד; הוא סיים רביעי פעמיים, ב-2014 וב-2022, כאשר הוא כבר לא היה רדוד. וב-2018, כשנשאל במסיבת העיתונאים של מדליית הזהב שלו על תביעת הטרדה מינית שהוגשה נגדו על ידי חברתו לשעבר ללהקה לנה זאווידה (Lena Zawaideh) – שהושגה בפשרה מחוץ לבית המשפט במאי 2017 בתנאים שלא פורסמו – הוא כינה את העניין "רכילות". ההערה לגנתו גונתה באופן נרחב והוא התנצל עליה מאוחר יותר. יהיה שיפוטו של ווייט יוצא דופן באשר יהיה, הוא אינו הכל.
מורשת
הוא מחזיק בשיאים של מרבית מדליות הזהב במשחקי האקסטרים ומרבית מדליות הזהב האולימפיות לגולש סנובורד, זכה בעשרה פרסי ESPY, לקח את פרס ספורטאי האקסטרים של השנה של לאורֶאוס (Laureus) ב-2008, ונכנס להיכל התהילה של ספורט חוצות קליפורניה ב-2021. מאז 2008 הוא הגשים שבע עשרה משאלות של עמותת מייק-א-וויש (Make-A-Wish) – אדם שעבר שני ניתוחי לב לפני שיכול היה ללכת. בפרישתו הוא החל לעסוק בגלישת גלים, שם החל אביו.