שרי אריסון: היורשת שהפכה בנק לתנועה
היא ירשה את השליטה בבנק הגדול ביותר בישראל, ובתוך שנים ספורות גם ייסדה יום התנדבות לאומי שצמח משבעת אלפים משתתפים לכמעט ארבע מאות אלף בכמעט מאתיים רשויות מקומיות – ולאחר מכן ייצאה את הרעיון לחמישים מדינות. מאז, חייה הציבוריים של שרי אריסון (Shari Arison) מתנהלים בשני מסלולים מקבילים שלעיתים אינם נוחים זה לזה: שליטה נחושה באחת האימפריות העסקיות הגדולות בישראל, ושליחות רוחנית מפורשת יותר ויותר, במילותיה שלה, "ליצור עולם טוב יותר". מעט מאוד מיליארדרים ניסו להחזיק בשני התפקידים הללו בעת ובעונה אחת בצורה כה גלויה כפי שעשתה היא.
ילדות אמריקאית, הון ישראלי
אריסון נולדה בניו יורק ועברה למיאמי בגיל תשע, בתם של תד אריסון (Ted Arison), יזם הספנות שייסד את תאגיד קרניבל קרוז ליין (Carnival Cruise Lines) ושבעת מותו ב-1999 נחשב לפי הדיווחים לאדם היהודי העשיר בעולם, ומינה אריסון ספיר (Mina Arison Sapir), שעלתה לישראל מרומניה כילדה דרך תוכנית עליית הנוער. אריסון ירשה כ-35 אחוזים מהונו של אביה. דרכה אל הירושה לא הייתה אקדמית באופן קונבנציונלי: היא התגייסה לצה"ל בגיל שבע-עשרה, למדה באוניברסיטת מיאמי-דייד (Miami Dade University) מבלי להשלים תואר, וציינה כי למדה את יסודות העסקים "באוסמוזה", דרך ספיגה משיחות שולחן האוכל המשפחתי ולא מהדרכה פורמלית – סיפור רקע שהיא שיתפה בו בכנות גם כאשר הגיעה לשלוט בתאגיד של מיליארדי דולרים.
בנייה ואז פירוק של אימפריה
אריסון נטלה את הנהגת אחזקותיו הישראליות של אביה לאחר מותו ב-1999, והפכה ברבות השנים לבעלת השליטה בבנק הפועלים, הבנק הגדול בישראל, וכן בשיכון ובינוי, חברה גלובלית גדולה לנדל"ן ותשתיות, ובמלח הארץ, יצרנית המלח המובילה בישראל – אימפריה תעשייתית ופיננסית מגוונת באמת שנאספה תחת המטרייה של קבוצת אריסון (Arison Group). בשנת 2008 היא ייסדה את חברת מיה (Miya), חברה לטכנולוגיית מים שביצעה פרויקטים להפחתת אובדן מים בערים באיי בהאמה, הפיליפינים, ברזיל, ובהמשך באמריקה הלטינית, אירופה ואסיה. כהונתה בבנק הפועלים לא עברה ללא מחלוקת: ב-2002 היא פיקחה על פיטוריהם של כ-900 עובדים, כעשרה אחוזים מכוח האדם, רבים מהם ותיקים, החלטה שגררה ביקורת ציבורית משמעותית בישראל. בין 2018 ל-2024, במהפך מפתיע, מכרה אריסון את אחזקותיה המרכזיות בבנק הפועלים, בשיכון ובינוי ובמלח הארץ, תוך שהיא מצהירה כי בכוונתה לחפש "הזדמנויות בעסקים בינלאומיים המביאים ערך מוסף לאנושות" – והחליפה אימפריה תאגידית קונבנציונלית בתיק נכסים המונע באופן מפורש על ידי שליחות.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →יום מעשים טובים ורשת נדבנות
מורשתה המוכרת ביותר של אריסון היא נדבנית ולא פיננסית. היא ייסדה את יום מעשים טובים בישראל ב-2007, יום אחד של התנדבות מאורגנת שהתרחב משבעת אלפים משתתפים ראשוניים לכ-370,000 איש ב-191 רשויות מקומיות בישראל בתוך שנים ספורות בלבד, לפני שהפך לבינלאומי ב-2011 ופעל בסופו של דבר בכחמישים מדינות. לצדו היא אימצה או ייסדה את עמותת רוח טובה (Ruach Tova), ארגון לחיבור בין מתנדבים לעמותות; את Goodnet.org, פלטפורמה אינטרנטית לעשייה חברתית; ויוזמות אחרות שנאספו תחת מה שהיא מכנה "מודל עשיית הטוב" (The Doing Good Model). קרן המשפחה על שם תד אריסון, שהוקמה על ידי אביה והמשיכה לפעול תחת הנהגתה, תרמה הרבה מעל 260 מיליון דולר למטרות חברתיות, חינוכיות, בריאותיות ותרבותיות בישראל ומחוצה לה.
רוחניות ציבורית המושרשת בערכים יהודיים
בניגוד לרוב המיליארדרים השומרים על הפרדה בין נדבנות לאמונה אישית, אריסון הפכה את השקפת עולמה הרוחנית למפורשת ומרכזית בזהותה הציבורית, תוך שהיא מתארת את עצמה כרוחנית מאוד למרות חינוך חילוני וממסגרת את עסקיה ועבודתה הצדקה סביב מושגים יהודיים כמו תיקון עולם, צדקה וחסד. היא אמרה בבירור: "אני חושבת שהכל מחובר; לכל דבר יש רוח", מקפידה על תזונה צמחונית, ומתרגלת התבוננות פנימית יומיומית באמצעות מדיטציה, ציור, פיסול ומחול. היא מציינת את מרטין לותר קינג ג'וניור, אמא תרזה וגנדי כהשראות, וכתבה סדרת ספרים שנבנו סביב פילוסופיה זו, כולל "לידה: כשהרוחני והחומרי נפגשים" (Birth: When the Spiritual and the Material Come Together), שהיה רב-מכר בישראל ועורר גם מחלוקת סביב טענותיה על תחושות מוקדמות בנוגע לצונאמי באינדונזיה, הוריקן קתרינה וקריסה כלכלית עולמית, וכן את "להפעיל את הטוב" (Activate Your Goodness), שהפך לרב-מכר של הניו יורק טיימס בשנת 2013.
מוסדות והוקרה
אריסון הקימה את המרכז לתקשורת מודעת על שם שרי אריסון במרכז הבינתחומי בהרצליה כדי להכשיר את מה שהיא מכנה עיתונות מעוררת השראה, ועבדה עם הרווארד ומוסדות לימוד מתקדמים אחרים כדי לפתח תוכנית לימודים עסקית מבוססת ערכים. הוקרותיה כוללות את פרס שותפים לדמוקרטיה של ליגת הידידות אמריקה-ישראל (2010), דירוג חוזר ברשימות פורבס (Forbes) של הנשים החזקות בעולם, דירוג כ"מיליארדרית הירוקה" השנייה בעולם על ידי פורבס ב-2010, אשת השנה של גלובס (2007 ו-2009), אות אור של הכנסת (2016), ותארים לשם כבוד כולל דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון. נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון ונשיא ישראל לשעבר שמעון פרס העניקו שניהם שבחים פומביים להשפעתה הנדבנית.
מדוע שרי מכונה גאונה
המונח חל על אריסון, אם בכלל, כצורה יוצאת דופן של דמיון מוסדי וארגוני ולא כגאונות אינטלקטואלית או אמנותית במובן המקובל. המיומנות האמיתית והמוכחת שלה היא בהרחבת רעיון התנדבותי יחיד – יום מעשים טובים – מיוזמה מקומית ישראלית לתנועה בפריסה של חמישים מדינות בתוך פחות מעשור, ובמיזוג של השכלה עסקית שנלמדה בכוחות עצמה עם פילוסופיה עקבית ומשווקת של "עשיית טוב" שמשכה תמיכה מדמויות בולטות כמו קלינטון ופרס. זהו כישרון אמיתי לעיצוב ארגוני ובניית תנועות, לא טענה למקוריות מדעית או אמנותית. הטיעון שכנגד הוא משמעותי: הונה המרכזי היה בירושה ולא שנצבר בעמל כפיה, ספרה הרוחני המרכזי משך ספקנות ממשית סביב טענות לתחושות מוקדמות שנקראו בעיני מבקרים כזיהוי תבניות בדיעבד ולא כראיית הנולד, והשיא התאגידי שלה כולל פיטורים המוניים שנראים לא בנוח לצד המותג הציבורי שלה של חמלה. מעריציה של אריסון נותנים לה קרדיט על תרגום הון אישי לתשתית התנדבות רחבת היקף באמת; מבקריה רואים מיליארדרית שהשיווק הרוחני שלה לעיתים עוקף את מהותו. שני הדברים יכולים להיות נכונים לגבי אותה קריירה.
מורשת
כעת, כשהיא בשנות השישים המאוחרות לחייה, לאחר שיצאה במידה רבה מהאחזקות התאגידיות הקונבנציונליות שבנו את הפרופיל הציבורי שלה, חותמה העמיד ביותר של אריסון על החיים האזרחיים בישראל הוא ככל הנראה יום מעשים טובים עצמו – מוסד שצמח מעבר למותג האישי שלה ופועל כיום כאירוע שנתי בעשרות מדינות, עדות עצמאית לכך שמה שלא יהיה שנוי במחלוקת באישיותה הציבורית, תשתית ההתנדבות שהקימה הוכחה כעמידה באמת.