היצירה "צליבת פטרוס הקדוש" (The Crucifixion of St. Peter), שנוצרה עבור קתדרלת נוטרדאם, נותרה יצירת המופת המובהקת של סבסטיאן בורדון (Sébastien Bourdon). צייר, תחריטאי ותיאורטיקן אמנות זה ניווט בשווקי האמנות האירופיים המורכבים של המאה ה-17, ונע בין מולדתו צרפת, לבין רומא ושוודיה, תוך שהוא מקיים פעילות מקצועית שגישרה בין ציור דתי, דיוקנאות וציור היסטורי.
התפתחות מוקדמת והשפעות רומאיות
בורדון נולד במונפלייה ב-1616, בנו של צייר זכוכית פרוטסטנטי, והחל את הכשרתו בפריז. בשנת 1636 נסע לרומא כדי ללמוד את עבודותיהם של אמנים כגון ניקולא פוסן (Nicolas Poussin), קלוד לורן (Claude Lorrain) וקאראווג'ו (Caravaggio). שהותו באיטליה הסתיימה בפתאומיות ב-1638 כאשר נמלט כדי להימנע מרדיפה בשל אמונתו הפרוטסטנטית הרפורמית. שנים מוקדמות אלו חשפו אותו לנושאי הז'אנר של ה"במבוצ'אנטי" (Bamboccianti) ההולנדים ולציורי ההיסטוריה המובנים שאפיינו את חוגו של פוסן.
הנהגה אקדמית בפריז
עם שובו לצרפת, התגורר בורדון בפריז בין השנים 1637 ו-1652. במהלך תקופה זו, הוא הפך לדמות יסוד באמנות הממסדית, ושימש כאחד משנים-עשר הזקנים המקוריים של האקדמיה המלכותית לציור ופיסול (Académie royale de peinture et de sculpture) לאחר הקמתה ב-1648. השפעתו כתיאורטיקן אמנות גדלה לצד תפוקתו המעשית, מה שביסס אותו כשחקן מרכזי בהתפתחות הסגנון הנאו-קלאסי המכונה "אטיציזם פריזאי" (Parisian Atticism).
שירות בחצר המלוכה ורב-גוניות סגנונית
בשנת 1652 עבר בורדון לשוודיה, שם שימש כצייר החצר הראשון של המלכה כריסטינה (Queen Christina). הקריירה שלו הוגדרה על ידי מגוון סגנוני אקלקטי, שכלל דיוקנאות בסגנונו של רובנס (Rubens), דיוקנאות אינטימיים בחצי גוף, ונופים בהשראת גספר דוגה (Gaspar Dughet). הוא יצר גם מגוון "קפריצ'י" (capricci) של חורבות. הצלחתו חייבה הפעלת אטלייה רחב היקף, שבו הדריך תלמידים, בהם ניקולא-פייר לואר (Nicolas-Pierre Loir) ופייר מונייה (Pierre Mosnier).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מורשת והערכה היסטורית מחודשת
בורדון מת בפריז ב-1671. במשך דורות, המוניטין שלו סבל מהתפיסה שהוא היה בעיקרו מחקה (pasticheur). מעמדו ההיסטורי עבר שינוי משמעותי בעקבות תערוכה מקיפה בשנת 2000 במוזיאון פאבר (Musée Fabre) במונפלייה. כיום, עבודתו, כולל דיוקנאות של דמויות כגון יוהאן לייונקרונה (Johan Leijoncrona) ורעיית אוצר החצר ברברה דורותיאה קרומביגל (Barbara Dorotea Crumbygel), מוכרת בזכות המיומנות הטכנית שבה ותפקידה בעיצוב הדיוקן של המאה ה-17.
עובדות מהירות
- נולד: 1616, מונפלייה, צרפת - נפטר: 1671, פריז, צרפת - עיסוקים עיקריים: צייר, תחריטאי, תיאורטיקן אמנות - חברות בולטת: האקדמיה המלכותית לציור ופיסול - תפקיד בחצר: צייר החצר הראשון של המלכה כריסטינה משוודיה - יצירה מרכזית: צליבת פטרוס הקדוש - דת: פרוטסטנטיות - נושאי דיוקנאות בולטים: המלכה כריסטינה, יוהאן לייונקרונה
שאלות שקוראים שואלים
### מדוע עזב בורדון את רומא ב-1638?
הוא נמלט מהעיר מחשש להעמדה לדין בשל אמונתו הפרוטסטנטית הרפורמית.
### איזה מגוון סגנוני הציג בורדון?
עבודתו השתרעה על פני דיוקנאות, נופים בסגנונו של גספר דוגה, חורבות וציורי היסטוריה מיתולוגיים.