סבסטיאן קורץ: ה"וונדר-ווצי" (Wunderwuzzi) של אירופה
בגיל 24 הוא הופקד על מדיניות השתלבות המהגרים של אוסטריה והורה לאימאמים שעליהם להטיף בגרמנית; בגיל 27 הוא סגר גבול אירופי שאלפי פליטים ניסו לחצות, תוך שהוא מתריס כנגד האיחוד האירופי והאו"ם; בגיל 31 הוא הפך לראש הממשלה הנבחר הצעיר ביותר בעולם. האוסטרים העניקו לו את הכינוי "וונדר-ווצי" (Wunderwuzzi) — ילד פלא — ועד הגיעו לגיל 35 הוא התפטר בבושת פנים, הורשע במתן עדות שקר בפרלמנט, זוכה מאוחר יותר, ובנה את עצמו מחדש כאיש עסקים פרטי באותה מהירות שבה טיפס בעבר אל הצמרת הפוליטית.
מהנוער המפלגתי ועד לשר בממשלה
קורץ גדל במשפחה ממעמד הביניים בווינה, עם בית קיץ באזור כפרי, והחל לעבוד עבור מפלגת העם האוסטרית (ÖVP) השמרנית — אחד מעמודי התווך של הממסד שלאחר המלחמה במדינה — עוד כשהיה נער. עלייתו במפלגה הייתה מהירה עד כדי כך שביוגרף שסיקר את סיפור חייו סיים לכאורה את כתיבת הספר בפחות מחודש. בגיל 24 בלבד הוא מונה למזכיר מדינה המפקח על השתלבות מהגרים, ובתפקיד זה בנה מוניטין של עמדות נוקשות כלפי מהגרים ממוצא מוסלמי בפרט, כולל דרישה שאימאמים יישאו דרשות בגרמנית ואיסור על מימון זר לארגונים איסלאמיים — עמדות שמאליות כל כך עד שעל פי פרופיל שפורסם עליו במגזין 'טיים' (Time), כמה מעמיתיו למפלגת העם נמנעו מלהצטלם לצידו.
שר החוץ שסגר את הגבול
עד שנת 2015, בעוד מאות אלפי פליטים נעים דרך הבלקן לעבר מערב אירופה, נראו האינסטינקטים הנוקשים של קורץ בנוגע להגירה בעיני אוסטרים רבים כבעלי ראיית הנולד ולא כקיצוניים. כשר חוץ הוא ניהל משא ומתן לסגירת נתיב ההגירה של הבלקן אל האיחוד האירופי, תוך שהוא פועל בניגוד להתנגדויות של האיחוד האירופי והאו"ם ומותיר למעשה עשרות אלפי מהגרים תקועים במחנות ביוון. המהלך עורר מחלוקת בינלאומית אך הפך אותו, בלשונו של ה'טיים', ל"כוכב פוליטי באוסטריה".
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הקנצלר הצעיר ביותר בעולם
קורץ הפך ליו"ר מפלגת העם (ÖVP) במאי 2017, וכעבור חמישה חודשים הוביל את המפלגה לניצחון בבחירות הכלליות באוסטריה, והפך לקנצלר בגיל 31 — הצעיר ביותר באותו זמן שנבחר לראש ממשלה כלשהו בעולם, ולפי מספר הערכות, בן דור המילניאלס הראשון שעמד בראש מדינה אירופית. תדמיתו הציבורית טיפחה דימוי שעמד בניגוד לרקורד הנוקשה שלו: לרוב הוא הופיע ללא עניבה, עבד בעמידה ליד שולחנו, טס במחלקת תיירים, התנצל על עיכובים קטנים והציע לעזור לסחוב ציוד צילום עבור כתבים. ממשלתו הראשונה, שהוקמה בקואליציה עם מפלגת החירות (Freedom Party) הימנית-קיצונית — מפלגה שנוסדה על ידי נאצים לשעבר — עוררה ביקורת חריפה, כאשר מבקרים כינו אותו "טראמפ של האלפים" בשל מה שהגדירו כהכשרת קיצונים פוליטיים; קורץ הגן על הקואליציה כ"הכרחית דמוקרטית" בהתחשב באופן שבו האוסטרים הצביעו. הקואליציה ההיא קרסה ב-2019 לאחר ששערוריית שחיתות הקיפה את מנהיג מפלגת החירות, אך קורץ קרא לבחירות בזק, ניצח שוב והקים קואליציה חדשה עם מפלגת הירוקים.
התפטרות ומשפט
כהונתו השנייה של קורץ כקנצלר הסתיימה באוקטובר 2021, כאשר שותפיו הקואליציוניים מהירוקים אילצו אותו לעזוב את תפקידו לאחר שנפתחה נגדו חקירת שחיתות, שהתמקדה בחשד לשימוש לרעה בכספי ציבור לצורך מניפולציה על סקרי דעת קהל וסיקור תקשורתי אוהד שתוכננו במהלך עלייתו להנהגת מפלגת העם. בנפרד, פרקליטים האשימו אותו בעדות שקר בעקבות עדות שמסר לחקירה פרלמנטרית ב-2020 על תפקידו במינוי מנהלים לחברת האחזקות הממשלתית ÖBAG; הוא אמר לפרלמנט כי הוא רק "עודכן" על החלטות המינוי, בעוד הפרקליטים, מגובים בהודעות טקסט שהודלפו ובעדותו של ראש ÖBAG לשעבר שהפך לעד מדינה תומאס שמיד, טענו כי הוא היה מקבל ההחלטות הסופי. בפברואר 2024 הרשיע אותו בית משפט בווינה בעדות שקר וגזר עליו מאסר על תנאי של שמונה חודשים; קורץ כינה את פסק הדין "לא הוגן בעליל" וערער. ב-26 במאי 2025 הפך בית המשפט המחוזי של וינה את ההרשעה בערעור, וקבע כי "העבירה האובייקטיבית של מתן עדות שקר לא התקיימה" — אם כי הרשעתו הקשורה של ראש סגל לשעבר שלו, ברנהרד בונלי, נותרה על כנה. חקירה נפרדת וחמורה יותר בנוגע לחשד לשוחד והפרת אמונים הקשורה לאותה פרשה נותרה בלתי פתורה.
חיים לאחר הפוליטיקה
מאז שעזב את תפקידו פנה קורץ לעסקים, ותיאר את עצמו כשבע רצון בקריירה החדשה שלו, בעוד סקרים הראו בעקביות שרוב האוסטרים אינם מעוניינים לראות אותו חוזר לפוליטיקה למרות ספקולציות תקופתיות מצד תומכיו על קאמבק. מפלגתו, ÖVP, המשיכה לשלוט תחת יורשו כקנצלר, קארל נהאמר (Karl Nehammer).
מדוע סבסטיאן מכונה גאון
המילה שדבקה בקורץ על ידי בני עמו מעולם לא הייתה בדיוק "גאון" אלא "וונדר-ווצי" — ילד פלא — מונח שתופס מהירות ובשלות מוקדמת ולא עומק אינטלקטואלי: הוא החזיק בתפקיד ממשלתי בכיר בגיל 24, ניהל את משרד החוץ בגיל 27 והוביל את מדינתו בגיל 31, מסלול קריירה דחוס כמעט ללא תחרות בקרב מנהיגי אוסטריה שלאחר המלחמה. מה שתומכים מצביעים עליו כראיה לכישרון פוליטי יוצא דופן הוא קריאת המפה האלקטורלית לפני שהיא ביטאה במלואה את חרדותיה שלה — סגירת נתיב הבלקן בהתרסה נגד בריסל בעוד ההגירה עדיין הייתה במגמת עלייה, ואז בניית קואליציה שלטת סביב האינסטינקט הזה ולא סביב אידיאולוגיה. מבקרים מציעים הסבר שונה בתכלית לאותן עובדות: שמה שנראה כראיית הנולד היה אופורטוניזם עטוף במדיניות, שהדיכוי שלו בנושא ההשתלבות כוון לקהילה דתית אחת באופן ספציפי, ושאותה מיומנות טקטית שבנתה את הקריירה שלו גם יצרה את שערוריית המניפולציה בסקרים ובסיקור התקשורתי שהביאה לקצה, יחד עם הרשעה בעדות שקר שבוטלה מאוחר יותר על סמך תקן משפטי טכני ולא על קביעה שהוא אמר את האמת. אין בתיעוד עדות להישגים אקדמיים, מדעיים או יצירתיים מאחורי תווית "ילד הפלא" — היא מתארת כישרון לקריאת ציבור והנעה שלו במהירות, לא גוף עבודה אינטלקטואלי, ואפילו הכישרון הזה הוא בלתי נפרד, בחשבון ישר, מקיצורי הדרך האתיים שהפילו את כהונתו הראשונה כקנצלר.
מורשת
קורץ נותר מקרה בוחן מכונן, עבור סוג מסוים של שמרנים אירופאים, של המהירות שבה מסר הגירה נוקשה המשולב בסגנון פוליטי מודרני יכול לטפס לשלטון — ושל המהירות שבה המנגנון שנבנה כדי לקיים את העלייה הזו יכול לקרוס תחת בדיקה משפטית. האם אוסטריה או אירופה יראו אותו שוב בתפקיד ציבורי נותר, לעת עתה, שאלה פתוחה שסקרים מראים כי רוב האוסטרים יעדיפו לא לענות עליה.