רולאן ביקוב (Rolan Bykov), שנולד ב-1929, ניהל חיים מקצועיים מורכבים כבמאי, שחקן ותסריטאי לאורך התקופה הסובייטית המאוחרת והתקופה הרוסית המוקדמת. הקריירה שלו, שהתמקדה באולפני מוספילם (Mosfilm), כללה למעלה מ-100 תפקידי משחק לצד עבודה בימויית ניסיונית, ובסופו של דבר הובילה אותו לעיסוק בפדגוגיה אקדמית ובפעילות פוליטית לפני מותו במוסקבה ב-1998.
יסודות תיאטרוניים ומשחק מוקדם
ביקוב החל את הכשרתו הפורמלית במכון התיאטרון על שם בוריס שצ'וקין (Boris Shchukin Theatre Institute) בשנת 1947. לאחר סיום לימודיו ב-1951, הוא בילה כמעט עשור בתיאטרון הנוער של מוסקבה, שם עבד כשחקן וכבמאי תיאטרון. בתקופה זו הוא הרחיב את פעילותו לעריכת רדיו ותוכניות טלוויזיה לילדים. הופעת הבכורה שלו על המסך הייתה בסרט "בית ספר לאומץ" (School of Courage), שסימן את תחילתה של קריירה קולנועית בת ארבעים שנה.
נוכחות על המסך וסגנון בימוי
במעבר לקולנוע, ביקוב ביסס את עצמו כשחקן אופי ורסטילי בהפקות כגון "האדרת" (The Overcoat), "נישואי בלזמינוב" (Balzaminov's Marriage) ו"אנדריי רובליוב" (Andrei Rublev). כבמאי, הוא זכה להכרה בזכות סרטי ילדים ומשפחה, כולל "שבע אומנות" (Seven Nannies), "אייבוליט-66" (Aybolit-66) ו"זהירות, צב!" (Attention, a Turtle!). האסתטיקה הבימויית שלו עשתה לעיתים קרובות שימוש בטכניקות פוסט-מודרניות, תוך שילוב ז'אנרים עם קטעים מוזיקליים תיאטרוניים ושבירת הקיר הרביעי. הסרט "דחליל" (Scarecrow) משנת 1983 נותר הפרויקט השנוי ביותר במחלוקת שלו, מה שזיכה אותו בסופו של דבר בפרס המדינה של ברית המועצות בשנת 1986.
תפקידים מנהליים ופוליטיים
מעבר ליצירתו האמנותית, החזיק ביקוב בתפקידים משמעותיים במנגנון התרבותי הסובייטי והרוסי. הוא לימד בקורסים הגבוהים לתסריטאים ובמאים ושימש כמזכיר איגוד הקולנוענים של ברית המועצות. מבחינה פוליטית, הוא כיהן כחבר בקונגרס צירי העם של ברית המועצות בין השנים 1989 ל-1991. מאוחר יותר, הוא השתתף בבחירות לפרלמנט ב-1995 כמנהיג מפלגת "המטרה המשותפת" (Common Cause).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →קריירה מאוחרת ומורשת
בשנת 1992 הקים את קרן רולאן ביקוב לתמיכה בקולנוע בינלאומי לילדים ונוער. עד שנת 1994, הוא פיקח על הפקתם של 64 סרטים, אם כי ההפצה המקומית התגלתה כמאתגרת. לאחר שזכה בעיטור ההצטיינות למען המולדת מדרגה 4 בשנת 1994, המשיך ביקוב בעבודתו עד שהתערבו בעיות בריאותיות. הוא אובחן כחולה בסרטן הריאות בשנת 1996, נפטר מפקקת ב-1998 ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'י (Novodevichy Cemetery).
עובדות מהירות
- לידה: 1929, קייב - מוות: 1998, מוסקבה - השכלה: מכון התיאטרון על שם בוריס שצ'וקין - ידוע כ: שחקן, תסריטאי, במאי קולנוע, במאי תיאטרון - אמן העם של ברית המועצות: 1990 - פרס המדינה של ברית המועצות: 1986 - מקום קבורה: בית העלמין נובודוויצ'י
שאלות נפוצות של קוראים
### מה היו הפרסים הבולטים ביותר של ביקוב?
הוא קיבל את פרס המדינה של ברית המועצות בשנת 1986, הוכרז כאמן העם של ברית המועצות בשנת 1990, וזכה בעיטור ההצטיינות למען המולדת מדרגה 4 בשנת 1994.
### האם ביקוב התמקד אך ורק בקולנוע?
לא, הקריירה שלו הייתה מגוונת וכללה משחק ובימוי בתיאטרון, עריכת רדיו, הוראה בקורסי קולנוע מיוחדים ועבודה פוליטית כציר.