רוברט גייטס: האיש ששירת את שני הצדדים
ב-1 בדצמבר 2008, נשיא דמוקרטי נבחר עמד לצד מזכיר ההגנה של הממשל הרפובליקני המכהן וביקש ממנו להישאר בתפקידו. בכך הפך רוברט גייטס (Robert Gates) לראש הפנטגון היחיד בהיסטוריה ששירת תחת שני נשיאים ממפלגות יריבות — סובייטולוג מתקופת המלחמה הקרה ומרגל בקריירה, שבעידן של מפלגתיות עזה נחשב למועיל מכדי להחליפו. כאשר ברק אובמה (Barack Obama) העניק לו את מדליית החירות הנשיאותית בשנת 2011, הוא כינה את גייטס "פטריוט אמריקאי צנוע, איש של שכל ישר והגינות, ואחד מטובי משרתי הציבור של האומה".
אנליסט מקנזס
רוברט מייקל גייטס נולד ב-25 בספטמבר 1943 בוויצ'יטה, קנזס. הוא השלים תואר בהיסטוריה בקולג' ויליאם ומרי (College of William & Mary) בשנת 1965, תואר שני בהיסטוריה של מזרח אירופה מאוניברסיטת אינדיאנה ב-1966, ודוקטורט בהיסטוריה רוסית וסובייטית מאוניברסיטת ג'ורג'טאון (Georgetown) ב-1974, עם תזה בנושא סינולוגיה סובייטית. למדנותו מעולם לא הייתה קישוט; היא הייתה ארגז הכלים של אדם שיקדיש את הקריירה שלו לקריאת כוונותיהם של יריבים.
הטיפוס בסולם הדרגות בסוכנות
גייטס הצטרף ל-CIA בשנת 1966 בעודו סטודנט לתואר מתקדם, שירת לזמן קצר כקצין מודיעין בחיל האוויר בחסות ה-CIA, ולאחר מכן עלה בהתמדה כוונתן: מנהל המרכז להערכה אסטרטגית, סגן מנהל המודיעין ב-1982, וסגן ראש ה-CIA מ-1986 עד 1989. עלייתו לא הייתה נטולת חיכוך. מעורבותו בעידן איראן-קונטרא עוררה ביקורת, ומועמדותו הראשונה לעמוד בראש הסוכנות ב-1987 הוסרה בשל דחייה צפויה בסנאט. לאחר שמועמדותו הוגשה שנית ב-1991, הוא אושר ושירת כראש ה-CIA עד 1993. הוא שירת גם את הנשיא ג'ורג' ה.ו. בוש (George H. W. Bush) כסגן היועץ לביטחון לאומי תחת ברנט סקוקרופט (Brent Scowcroft).
תקופת הביניים בטקסס A&M
לאחר שעזב את קהילת המודיעין, גייטס הרצה רבות וב-2002 הפך לנשיא ה-22 של אוניברסיטת טקסס A&M. במשך ארבע שנים הוא הוסיף מאות משרות סגל, פיקח על תוכנית בנייה גדולה ופעל להגדלת שיעור הסטודנטים מקבוצות מיעוט, ועזב ב-2006 כנשיא אמריטוס — קורות חיים של מנהל אקדמי הכלואים בין שתי קריירות בתחום הביטחון הלאומי.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מזכיר הגנה בזמן מלחמה
בנובמבר 2006, כאשר מלחמת עיראק קרסה, ג'ורג' ו. בוש (George W. Bush) מינה את גייטס להחליף את דונלד רמספלד (Donald Rumsfeld). הסנאט אישר את מינויו ברוב של 95 תומכים מול 2 מתנגדים. הוא הגיע כפרגמטיסט וכפותר בעיות. הוא תמך בתגבור הכוחות בעיראק ב-2007, ולאחר מכן החל בנסיגתם. כשפרצה שערוריית ההזנחה בבית החולים וולטר ריד, הוא פיטר את מזכיר הצבא; כשנעשה טיפול רשלני בנשק גרעיני, הוא הדיח את בכירי חיל האוויר, האזרחיים והצבאיים. נכונותו להטיל אחריות על קצינים בכירים הפכה לסימן ההיכר שלו.
הוא נשאר בתפקידו תחת אובמה, ניהל תגבור כוחות מוגבל באפגניסטן בשנת 2009, החליף מפקדים וישב בחדר המצב במהלך הפשיטה שבה נהרג אוסמה בן לאדן. הוא הפנה את הפנטגון מחדש לעבר לוחמה נגד התקוממות, סיים את ייצור מטוסי ה-F-22 ואת תוכנית מערכות הלחימה העתידיות, ורדף אחרי מה שכינה "תרבות של חיסכון וריסון", תוך שאיפה לחיסכון של 100 מיליארד דולר וקיצוץ עשרות תקני גנרלים ואדמירלים. הוא ביטל את האיסור על שירות נשים בצוללות וסייע להכין את הצבא לביטול מדיניות "אל תשאל, אל תספר".
הכותב הגלוי לב
גייטס כתב בצורה ברורה. ספרו מ-1996, "מן הצללים" (From the Shadows), תיעד חמישה נשיאים ואת המלחמה הקרה; ספר זיכרונותיו מ-2014, "חובה" (Duty), שיבח את החלטתו של אובמה בנוגע לבן לאדן, אך הביע ספקנות עמוקה לגבי האסטרטגיה באפגניסטן וסיפק קביעה בוטה ומפורסמת שג'ו ביידן (Joe Biden) "טעה כמעט בכל סוגיה מרכזית של מדיניות חוץ וביטחון לאומי בארבעת העשורים האחרונים". הכנות פעלה לשני הכיוונים והפכה את הספר לאירוע פוליטי בוושינגטון.
מדוע רוברט מכונה גאון
גייטס אינו מכונה גאון במובן של מקוריות אינטלקטואלית גולמית, ויהיה זה לא ישר לנפח אותו לכדי אחד כזה. האיכות הספציפית שהתיעוד תומך בה היא שיקול דעת ניהולי ואנליטי: יכולת יוצאת דופן לקרוא בירוקרטיות ויריבים מורכבים, לקבל החלטות כוח אדם קשות, ולהיות מוחזק כראוי לאמון מעבר למחלוקת מפלגתית מרה. השבח של אובמה — "שכל ישר והגינות" — הוא משמעותי דווקא משום שזו אינה שפה של גאונות מסנוורת אלא של אמינות. המקורות מייחסים לו פרגמטיות, אחריות ויציבות ולא גאונות חזונית; הישגו הייחודי, שירות כמזכיר הגנה תחת שני נשיאים ממפלגות מנוגדות, נשען על כך שהוא נתפס ככשיר ולא-אידיאולוגי. טיעון הנגד הכן הוא משמעותי. מבקרים מתוך ה-CIA, כולל ג'ורג' שולץ (George Shultz) והאנליסט מלווין גודמן (Melvin Goodman), האשימו אותו בפוליטיזציה של המודיעין ובניפוח הערכות האיום הסובייטי, כאשר גודמן טען שהוא "השחית את התהליך ואת האתיקה של המודיעין". הכישרון של גייטס, אם כן, מתואר בצורה הטובה ביותר כמיומנות ממושמעת של מנהל ציבורי מעולה — אמיתית ונדירה, אך כזו המעוגנת בקרקע המציאות. הוא גאון של ממשל, לא של המצאה, והפרקים השנויים במחלוקת בקריירת המודיעין שלו שומרים גם על טענה זו כנה.
חיים מוסדיים
לאחר פרישתו ב-2011, גייטס הפך לקנצלר ויליאם ומרי ושירת כנשיא הלאומי של תנועת הצופים של אמריקה (Boy Scouts of America), שם דחף לביטול האיסור על מנהיגים בוגרים להט"בים. הוא מחזיק במדליית החירות הנשיאותית, במדליית הביטחון הלאומי, ובעיטורי מודיעין ותוארי דוקטור לשם כבוד רבים. מורשתו היא של המקורב האולטימטיבי — מרגל-מלומד שבילה חצי מאה במנגנוני הכוח האמריקאיים והותיר אחריו מוניטין, שנוי במחלוקת בשוליו, של מי שמציב כשירות מעל למפלגה.