רובר דה מונטסקיו (Robert de Montesquiou) הגיע למקום השלישי בתחרות הרכיבה המשולבת בסגנון hacks and hunter במהלך אולימפיאדת הקיץ של שנת 1900 בפריז. מעבר לעיסוקיו בספורט, הוא טיפח מוניטין כדמות מרכזית בחברה הגבוהה הצרפתית, ופעל כסופר פורה, אספן אמנות ואסתטיקן שנע במעגלים תרבותיים מורכבים של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
רקע ושושלת
נולד בשנת 1855 ברובע ה-10 לשעבר של פריז, רובר דה מונטסקיו היה צאצא למשפחת מונטסקיו-פזנזאק (Montesquiou-Fézensac). אביו, תיירי (Thierry), כיהן כסגן נשיא מועדון הג'וקי (Jockey Club), בעוד סבו, אנטול (Anatole), שימש כעוזר אישי לנפוליאון (Napoleon). הוא גדל במשק בית שנהנה מהצלחה בקריירה של ברוקראז', וגדל לצד אחיו גונטרן (Gontran), אמרי (Aymery) ואליז (Élise), בטרם ביסס את עצמו כדמות חברתית וספרותית מובחנת.
תרומות ספרותיות ואמנותיות
מונטסקיו יצר יצירות שכללו את Les Chauves-Souris, Clairs obscurs ו-Le Chef des odeurs suaves. הוא נהג להבחין בין תפקידו כפרשן אמנות לזה של מבקר סטנדרטי, ופרסם קטלוגים ומאמרים על בעלי מלאכה ופסלים שונים. שיתופי הפעולה שלו חצו דיסציפלינות, ובמיוחד עבד עם אמן הזכוכית אמיל גאלה (Émile Gallé) ותרם שירים להלחנה המוזיקלית של גבריאל פורה (Gabriel Fauré), הפאוואן (Pavane).
דמות ציבורית והשפעה
השפעתו החברתית הפכה למתמשכת ביותר בזכות נוכחותו ביצירותיהם של בני דורו. הוא מתועד כהשראה העיקרית לדמותו של ז'אן דז אסנט (Jean des Esseintes) ברומן של ז'וריס-קרל הויסמנס (Joris-Karl Huysmans) משנת 1884, À rebours, וכמודל לברון דה שארלו (Baron de Charlus) ביצירתו של מרסל פרוסט (Marcel Proust), בעקבות הזמן האבוד (À la recherche du temps perdu). בנוסף, חייו הציבוריים הצטלבו עם אינטלקטואלים ואמנים שונים, בהם שרה ברנאר (Sarah Bernhardt), גבריאלה ד'אנונציו (Gabriele d'Annunzio) וג'יימס מקניל ויסלר (James McNeill Whistler), שהאחרון שבהם צייר את דיוקנו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חיים אישיים ושנים אחרונות
משנת 1885 ועד מותו ב-1905, שימש גבריאל איטורי (Gabriel Yturri) כבן לווייתו וכמזכירו. לאחר פטירתו של איטורי עקב סוכרת, הנרי פינאר (Henri Pinard) נטל על עצמו את תפקיד המזכיר. מונטסקיו המשיך בפעילותו בפריז עד למותו בשנת 1921 במנטון (Menton). הוא קבור בבית הקברות דה גונאר (Cimetière des Gonards), ונח לצד איטורי בסידור סופי המשקף את הקשר ארוך השנים ביניהם.
עובדות מהירות
- נולד: 1855, פריז - נפטר: 1921, מנטון - עיסוק: משורר, סופר, מבקר אמנות, רוכב סוסים - תוצאה באולימפיאדת 1900: מקום שלישי, אירוע ה-hacks and hunter - שותפות בולטת: גבריאל איטורי (1860–1905) - מקום קבורה: בית הקברות דה גונאר - שפת אם: צרפתית
שאלות נפוצות של קוראים
### האם רובר דה מונטסקיו היה ספורטאי מקצועי?
הוא התחרה כרוכב סוסים באולימפיאדת הקיץ של 1900 בפריז, שם השיג מקום שלישי בתחרות המשולבת של ה-hacks and hunter.
### האם מונטסקיו שימש כמודל לדמויות ספרותיות כלשהן?
כן, הוא מוכר רבות כהשראה לדמותו של ז'אן דז אסנט ב-À rebours ולברון דה שארלו ביצירתו של מרסל פרוסט, בעקבות הזמן האבוד.