פראיוּת צ'אן-או-צ'ה (Prayut Chanocha) הוא פוליטיקאי ואיש צבא תאילנדי לשעבר, שכיהן כראש ממשלת תאילנד בשנים 2014 עד 2023. הוא מוכר בעיקר בשל הובלת ההפיכה הצבאית בשנת 2014 שבעקבותיה הוקמה המועצה הלאומית לשלום ולסדר, ובשל ניהול המדינה במשך תשע שנים. לאחר פרישתו מהפוליטיקה, מונה לחבר במועצה המלכותית של תאילנד.
פראיוּת צ'אן-או-צ'ה
פראיוּת צ'אן-או-צ'ה (תאילנדית: ประยุทธ์ จันทร์โอชา; נולד ב-21 במרץ 1954) הוא פוליטיקאי וקצין צבא תאילנדי לשעבר, אשר הפך לראש הממשלה ה-29 של תאילנד לאחר שתפס את השלטון בהפיכה הצבאית של 2014 וכיהן בתפקיד עד 2023. בד בבד, כיהן כשר ההגנה בממשלתו שלו בשנים 2019 עד 2023. פראיוּת שימש כמפקד העליון של הצבא המלכותי של תאילנד בשנים 2010 עד 2014 והוביל את ההפיכה הצבאית שהביאה להקמת המועצה הלאומית לשלום ולסדר (NCPO), החונטה הצבאית ששלטה בתאילנד בין 22 במאי 2014 ל-10 ביולי 2019.
לאחר מינויו למפקד הצבא בשנת 2010, אופיין פראיוּת כתומך המלוכה וכמתנגד לראש הממשלה לשעבר תאקסין צ'ินאוואטرا (Thaksin Shinawatra). הוא נחשב לקו-קשיח בצבא, והיה ממובילי הדיכוי הצבאי של הפגנות "החולצות האדומות" באפריל 2009 ובאפריל-מאי 2010. בהמשך ניסה למתן את תדמיתו, שוחח עם קרובי משפחה של מפגינים שנהרגו בעימותים העקובים מדם ושיתף פעולה עם ממשלתה של יינגלאק צ'ינוואטרא (Yingluck Shinawatra), שזכתה בבחירות הפרלמנטריות ביולי 2011.
במהלך המשבר הפוליטי שהחל בנובמבר 2013 וכלל הפגנות נגד ממשלת המעבר של יינגלאק, טען פראיוּת כי הצבא נייטרלי ולא יבצע הפיכה. עם זאת, במאי 2014 ביצע פראיוּת הפיכה צבאית נגד הממשלה וקיבל לידיו את השלטון כדיקטטור וכראש ה-NCPO. בהמשך הוא פרסם חוקה זמנית שהעניקה לו סמכויות נרחבות וחסינות מפני העמדה לדין בגין ביצוע ההפיכה. באוגוסט 2014 מינה אותו פרלמנט לא נבחר שנשלט בידי הצבא לראש ממשלת תאילנד.
פראיוּת הנהיג משטר אוטוריטרי בתאילנד. לאחר תפיסת השלטון, ממשלתו פיקחה על דיכוי משמעותי של מתנגדי המשטר. הוא ניסח "שנים עשר ערכים" המבוססים על ערכים תאילנדיים מסורתיים והציע לכלול אותם בשיעורי בית הספר. הוטלו הגבלות על דיונים ציבוריים בנושא דמוקרטיה ועל ביקורת נגד הממשלה, כולל הגברת הצנזורה באינטרנט ובכלי התקשורת. פראיוּת נבחר לראש הממשלה בעקבות הבחירות הכלליות השנויות במחלוקת ב-2019, לאחר ששלט כאיש חזק לא נבחר מאז 2014. בעקבות תוצאות מפלגת האומה התאילנדית המאוחדת (United Thai Nation), שהגיעה למקום השלישי בבחירות הכלליות ב-2023, הכריז פראיוּת על פרישתו מהפוליטיקה, וכיהן כראש ממשלת מעבר עד שהאספה הלאומית בחרה ראש ממשלה חדש ב-22 באוגוסט. יורשו בתפקיד היה סרטה תאוויסין (Srettha Thavisin) ממפלגת פואה תאי, וזאת לאחר תשע שנים בשלטון.
לאחר פרישתו הפוליטית, מונה פראיוּת לחבר במועצה המלכותית ב-29 בנובמבר באותה שנה.
ילדות וחינוך
הוא נולד כבן בכור מתוך ארבעה ילדים לקולונל בצבא פראפאט צ'אן-או-צ'ה (Prapat Chan-o-cha), יליד בנגคוק, ולמורה לשעבר חמפץ צ'אן-או-צ'ה (Khemphet Chan-o-cha), ילידת מחוז צ'איאפום. הוא למד בבית הספר סאהקיט בלופבורי (כיום המכללה הטכנית של לופבורי), שם לימדה אמו. את שנת לימודיו בחטיבת הביניים עשה במשך שנה אחת בלבד בבית הספר פיבולוויטאיאלאי לופבורי, משום שאביו, קצין הצבא, עבר מקומות תכופות. לאחר מכן, בכיתה ח', עבר לבית הספר וט נואנוראדית בפאסי צ'ארואן, שם נבחר לאחד התלמידים המצטיינים במגזין תלמידים.
בשנת 1971 למד פראיוּת את שנת לימודיו התיכוניות בבית הספר ההכנה לאקדמיות הכוחות המזוינים (AFAPS) במחזור 12, וב-1976 הפך לצוער באקדמיה הצבאית המלכותית צ'ולאצ'ומקלאو (Chulachomklao) מחזור 23. הוא סיים לימודי תואר ראשון במדעים. בעת לימודיו באקדמיה, סיים את קורס היסוד לקציני חי"ר מחזור 51 בשנה הראשונה ואת הקורס המתקדם לקציני חי"ר מחזור 34 בשנת 1981. טרם החל את הקריירה הצבאית שלו, סיים את המכללה לפיקוד ולמטה (CGSC) מחזור 63 בשנת 1985.
קריירה צבאית
### המשמר של המלכה (1986–2010)
לאחר סיום לימודיו באקדמיה הצבאית המלכותית צ'ולאצ'ומקלאо, החל פראיוּת את דרכו הצבאית כרב-סרן. הוא שימש כקצין במשמר המלכותי תחת ראש הממשלה פרם טינסולאנונדה (Prem Tinsulanonda) ב-1987. שלוש שנים לאחר מכן, שירת פראיוּת ברגימנט החי"ר ה-21, אשר זכה למעמד של משמר מלכותי בשם "המשמר של המלכה" (תאילנדית: ทหารเสือราชินี). בשנת 2001 שימש כסגן מפקד דיוויזיית החי"ר ה-2, והפך למפקדה שנה לאחר מכן. בשנת 2005 מונה לסגן מפקד הארמייה הראשונה, שכללה את דיוויזיית החי"ר ה-2. הוא נחשב לאחד ממנהיגי הברית שעמדה מאחורי ההפיכה הצבאית בתאילנד בשנת 2006.
כמו קודמו הישיר, אנופונג פאוצ'ינדה (Anupong Paochinda), ושר ההגנה לשעבר פראוויט וונגסוואן (Prawit Wongsuwon), פראיוּת הוא חבר בפלג "הנמרים המזרחיים" של הצבא. רובם, כמו פראיוּת, החלו את הקריירה הצבאית שלהם بديוויזיית החי"ר ה-2, שבסיסה במזרח תאילנד, ובעיקר ברגימנט החי"ר ה-21 (המשמר של המלכה).
לאחר ההפיכה ב-2006, מונה פראיוּת לאספה המחוקקת הלאומית. במסגרת תפקיד זה הצטרף לוועדה לאיכות הסביבה ולמשאבי טבע. פראיוּת חבר בדירקטוריונים של מספר חברות, בהן חברת החשמל הממשלתית, הרשות לחשמל מטרופוליטני (MEA). משנת 2007 עד 2010 כיהן כדירקטור עצמאי בחברת Thai Oil Public Co, Ltd. החל מה-7 באוקטובר 2010 הוא משמש כדירקטור בבנק הצבאי התאילנדי וכיושב ראש מועדון הכדורגל Army United. פראיוּת השתתף בקורס ניהול במכללה להגנה לאומית של תאילנד (NDC) מחזור 20, בשנת 2007. הוא כיהן כראש המטה של הצבא המלכותי של תאילנד בשנים 2008 עד 2009, וב-2009 מונה לעוזר כבוד של המלך.
### מפקד הצבא (2010–2014)
בשנת 2010 הוא ירש את מקומו של אנופונג פאוצ'ינדה כמפקד העליון של הצבא. עם כניסתו לתפקיד הצהיר פראיוּת כי המנדטים שלו יהיו לשמור על ריבונותה של תאילנד ולהגן על המלוכה. קידומו הבלתי שגרני נתפס כעדות להשפעתו של המשמר של המלכה.
על רקע המחאות הפוליטיות בתאילנד ב-2010, היה פראיוּת חלק מההנהגה של המרכז לפתרון מצבי חירום (CRES), סוכנות ממשלתית מיוחדת שהוקמה על ידי ראש הממשלה אภิสิทธิ์ เวชชาชีวะ (Abhisit Vejjajiva) וסגן ראש הממשלה סותפ תאוגסובאן (Suthep Thaugsuban). גנרל המשמר של המלכה, אנופונג פאוצ'ינדה, הוביל את הדיכוי הצבאי האלים בתאילנד ב-2010 בטרם פראיוּת התקדם והחליף אותו. תיתינן פונגסודהיראק (Thitinan Pongsudhirak), חוקר אורח במרכז לדמוקרטיה של אוניברסיטת סטנפורד, העיר כי פראיוּת נתפס כקשוח יותר מאנופונג, ובאפריל 2009, במהלך התקוממות החולצות האדומות, אנופונג היה הממונה הרשמי אך נראה כי פראיוּת פיקד על פיזור מפגיני החולצות האדומות.
פראיוּת הנהיג את ה-CRES מ-5 באוקטובר ועד 21 בדצמבר 2010, תקופה שבה השתמש בשיטות אוטוריטריות כדי לשלוט במצב הפוליטי. ה-CRES אסר מוצרים סמליים מפלגים מבחינה פוליטית, כגון פניו של ראש הממשלה אביסיט על גבי סנדל. לאחר פירוק ה-CRES, בשנת 2011, הפך פראיוּת לחלק מהאופוזיציה למפלגת פואה תאי (Pheu Thai) של יינגלאק צ'ינוואטرا בבחירות הכלליות בתאילנד ב-2011. הוא אמר לתקשורת שהוא עומד באמצע, אך דחק בתאילנדים שלא להצביע לפואה תאי, באומרו שהדבר יוביל ל"כאוס ואלימות". כוונתו הייתה לעצור את הפרת חוק איסור השמצת המלוכה מצד פעילי החולצות האדומות התומכים ביינגלאק. הוא נשבע להקריב את חייו כדי להגן על המלוכה. טרם מועד הבחירות, הוא הפציר בציבור להצביע למפלגה שתגן על המלוכה. לבסוף, מפלגת פואה תאי זכתה בבחירות בניצחון סוחף. פאווין צ'אצ'וואלפונגפון (Pavin Chachavalpongpun) קרא ליינגלאק לפטר את פראיוּת, כדי להזכיר לצבא להתרחק מהפוליטיקה.
בסוף שנת 2011, ביקר פראיוּת בחריפות את קבוצת ניטיארات (Nitirat), בראשות ווראצ'ט פאקירุต (Worachet Pakeerut) ופיאบุตร סאנגקאנוקול (Piyabutr Saengkanokkul), אשר פעלו למען רפורמה חוקתית ושינוי חוק הפגיעה בכבוד המלכות (לז מאזסטה) בתאילנד. פראיוּת הזהיר אותם כי הם יפרו את שלטון החוק בתאילנד.
ביולי 2012, במהלך שערוריית ה-GT200, מכשיר מזויף ל"גילוי חומרים מרחוק", הביע פראיוּת את דעתו כי החיילים בוטחים ביעילות הטכנולוגיה משום שהיא תפקדה היטב בשטח. עמדה זו סתרה את תוצאות הבדיקות המדעיות של המחלקה לחקירות מיוחדות (DSI). בהמשך, ב-2013, ביקש פראיוּת מהציבור להפסיק לבקר את המכשיר.
באוגוסט 2012 תבע פראיוּת את רוברט אמסטרדם (Robert Amsterdam), עורד דין המייצג את חזית האחדות הלאומית נגד דיקטטורה (UDD) ואת ראש הממשלה לשעבר הגולה תאקסין צ'ינוואטרא, וכן את המתורגמן של אמסטרדם, שנשא נאום בעצרת של החולצות האדומות בבנגקוק, באשמת הוצאת דיבה נגד הצבא התאילנדי. אמסטרדם טען כי הצבא התאילנדי הפגין אכזריות כלפי המפגינים. פראיוּת גם הורה ל-DSI להפסיק לקשר בין חיילים לבין הרג מפגיני החולצות האדומות במהלך הדיכוי הצבאי ב-2010, ולא לפרסם פומבית את התקדמות חקירותיו. פראיוּת הכחיש כל מעשה התעללות מצד הצבא, שבו נהרגו לפחות 98 בני אדם ויותר מ-2,000 נפצעו, למרות עדי ראייה וראיות מן השטח. פראיוּת טען כי חיילים לא הרגו איש במהלך העימותים. הוא טען כי חיילים שנראו בתמונות וקטעי וידאו חמושים ברובי צלפים לא היו 'צלפים', אלא השתמשו בהם להגנה עצמית בלבד. כמו כן, הוא אימץ מדיניות לפיה חיילים יכולים להיחשב כעדים בחקירות והגן עליהם מפני אישומים פליליים.
במאי 2013 מכר פראיוּת תשע חלקות קרקע בפרבר של בנגקוק לחברה בשם 69 Property תמורת 600 מיליון באט. כתבים שאלו אותו לאחר מכן על מכירת הקרקע, ועמדת ראש הממשלה הייתה שלתקשורת אין זכות לחקור אותו בעניין זה, באומרו: "הקרקע הייתה שייכת לי מאז שהייתי ילד, היא הייתה שייכת לאבי. אז מה הבעיה? אנא הפסיקו לבקר אותי כבר."
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הפיכה וכהונה ראשונה כראש ממשלה (2014–2019)
### משבר פוליטי
בשנים 2013–2014 פרץ עימות פוליטי במעורבות הוועדה העממית לרפורמה דמוקרטית (PDRC) המתנגדת ליינגלאק צ'ינוואטרא. בסוף 2013 ניסתה רשת הסטודנטים והאנשים לרפורמה בתאילנד (NSPRT), תת-קבוצה של ה-PDRC, להשתלט על מטה הצבא בדרישה שהצבא יצטרף להפגינים. בתגובה, פראיוּת הפציר בקבוצות המחאה, בראשות סותפ תאוגסובאן, שלא לערב את הצבא וקרא לצדדים היריבים לפתור את המשבר בדרכי שלום. פעולותיו של סותפ זכו לתמיכתם של שר ההגנה לשעבר פראוויט וונגסוואן ומפקד הצבא לשעבר גנרל אנופונג פאוצ'ינדה. לשני הגנרלים הללו היו קשרים הדוקים עם פראיוּת דרך יחידת המשמר של המלכה. הם יכלו לסייע בהשפעה על הצבא להתערב או אף לתפוס את השלטון במסווה של ביטחון לאומי, אם קבוצתו של סותפ תוביל לאלימות. לקראת סוף 2013 קרא פראיוּת להפסקת האלימות אך רמז על אפשרות של הפיכה צבאית.
### מנהיג ההפיכה
ב-20 במאי 2014, בעיצומו של המשבר הפוליטי בתאילנד בשנים 2013–2014, ניסה פראיוּת להביא את הצדדים היריבים של יינגלאק צ'ינוואטרא וסותפ תאוגסובאן לכדי הסכם, והכריז על ממשל צבאי (משטר צבאי). הוא התעקש שלא ביצעו הפיכה, על אף שהחזיק במוקדי הכוח המרכזיים. יינגלאק כבר הודחה מתפקידה ב-7 במאי על ידי בית המשפט החוקתי, בהעברה שנויה במחלוקת, וניוואת'מרונג בואנסונגפאיסאן (Niwatthamrong Boonsongpaisan) כיהן כראש ממשלה בפועל במקומה. פראיוּת לא יידע את ממשלת המעבר של יינגלאק על ההכרזה על משטר צבאי, והורה ל-14 ערוצי טלוויזיה להפסיק לשדר, תוך אזהרה לתאילנדים שלא להשתמש ברשתות החברתיות כדי לעורר מהומות. כאשר פגישה שנערכה כשלה, הוא ביצע את ההפיכה נגד ממשלת המעבר ב-22 במאי. פראיוּת דיכא במהירות את ההתנגדות. הוא השתלט על התקשורת, הטיל צנזורה על האינטרנט, הכריז על עצרת ארצית (עוצר), אסר על התקהלויות של חמישה בני אדם או יותר ועצר פוליטיקאים ופעילים נגד ההפיכה, שחלקם הואשמו בהמרדה ונשפטו בבתי דין צבאיים. הגבלות אלו על חופש הביטוי נומקו בצורך לקדם פיוס לאומי.
ב-26 במאי אישר המלך בומיבול אדוליאדج (Bhumibol Adulyadej) את ההפיכה, ומינה רשמית את פראיוּת "לקחת לידיו את האחריות על המנהל הציבורי" החל מה-24 במאי 2014. האישור המלכותי נתפס כמרכזי בלגיטימציה של ההפיכה. ב-30 במאי נשא פראיוּת את הנאום הראשון בסדרה של נאומי יום שישי בערב בטלוויזיה הלאומית. בהפסיקו שידורים רגילים, כולל סדרות טלוויזיה פופולריות, דיבר פראיוּת לעיתים במשך למעלה משעה, הסביר את מדיניות הממשלה, הזהיר את התקשורת לחדול מהפצת דעות מתנגדות, והתלונן על כך שהציבור אינו קשוב לו.
לאחר ההפיכה, אמר מנהיג ה-PDRC סותפ תאוגסובאן לתומכיו כי היה במגעים עם פראיוּת מאז 2010 בנוגע לדרכים להרחקת אחיה של יינגלאק, תאקסין צ'ינוואטרא, ומשפחתו מהשלטון. הוא גם טען כי טרם הכרזת המשטר הצבאי, אמר לו פראיוּת כי "הקון סותפ והמונים של תומכי PDRC עייפים מדי. כעת חובתו של הצבא להשתלט על המשימה". כמו כן, סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה בדצמבר 2013 כי ידידיו הקרובים של פראיוּת, מפקד הצבא לשעבר אנופונג פאוצ'ינדה והגנרל פראוויט וונגסוואן, היו תומכי ה-PDRC.
### התקופה שלאחר ההפיכה
ה-NCPO קידם קמפיין להשבת "האושר" לעם התאילנדי בעקבות שישה חודשים של סערה פוליטית. פראיוּת כתב שיר שכותרתו "השבת האושר לעם". הוא יצא לאור בתחילת יוני 2014, והושמע בתחנות הרדיו והטלוויזיה הממלכתיות. משמעות השיר הייתה שהעם התאילנדי לא היה מאושר כתוצאה מהמשבר הפוליטי, ושהחונטה הגיעה כדי להשיב את האושר לעם. בשנת 2016 הוציא פראיוּת את השיר "משום שאת תאילנד". בשנת 2018 שחרר פראיוּת את השיר "לב יהלום", שובלו קורא למאהבתו, ככל הנראה תאילנד, "...לבנות את ליבנו ולחלום יחד...". באפריל 2018 פרסם פראיוּת את השיר "להילחם למען האומה". בינואר 2019, לקראת הבחירות הכלליות, הוציא פראיוּת את "לזכר", שעסק בעימותים שלפני ההפיכה. הזמר ממשיך ואומר שהפיוס היה קשה אך הוא לעולם לא ישכח את העבר שקורע את הלב. כמו כן ב-2019, הוציא פראיוּת את השיר "יום חדש", ואת שירו העשירי, "מארש תאילנדי הוא תאילנדי", האחרון שבהם בהשראת טקס ההכתרה של המלך.
ב-22 ביולי 2014 פרסם פראיוּת חוקה זמנית שהעניקה לו חסינות בגין הובלת ההפיכה וסמכויות חדשות ונרחבות. בעיקר, סעיף 44 לחוקה החדשה ספג ביקורת על כך שאפשר לו לנקוט "כל פעולה" על בסיס הרמוניה חברתית או סדר וביטחון לאומיים. ב-31 ביולי 2014 הוקמה אספה לאומית ברוב צבאי בהתאם לחוקה. המחוקקים היו ברובם קציני צבא ומשטרה בכירים, ואפילו אחיו הצעיר של פראיוּת שנבחר על ידיו בקפדנות. מחוקקי החונטה בחרו פה אחד בפראיוּת, המועמד היחיד, לראש הממשלה החדש. המינוי הרשמי בוצע ב-24 באוגוסט 2014, עת אישר המלך בומיבול אדוליאדג רשמית את פראיוּת כראש הממשלה. פראיוּת הפך למנהיג ההפיכה הראשון המכהן כראש ממשלה מזה כמעט 60 שנה, מאז סרית תאנארات (Sarit Thanarat), ומינויו לגנאי בידי יריביו. האישור המלכותי איפשר גם לפראיוּת להקים ממשלת מעבר עד למועד הבחירות בסוף 2015.
באוגוסט 2014 החזיק פראיוּת בשלושה תפקידים: מפקד הצבא, מנהיג ה-NCPO וראש הממשלה. הוא פרש מתפקיד מפקד הצבא באוקטובר 2014. הופעתו במילאנו בפסגה ה-10 של אסיה-אירופה (ASEM) ב-16 באוקטובר 2014 עוררה מחאות. למרות שפראיוּת טען כי ההפיכה נדרשה כדי להילחם בשחיתות, כמה חברים בקבינט שלו עצמו ובחברי האספה הלאומית המנויה, כולל אחיו פריชา צ'אן-או-צ'ה (Preecha Chan-o-cha) והשר במשרד ראש הממשלה מ.ל. פאנאדה דיסקุล (M.L. Panadda Diskul), הסתבכו בעצמם בפרשות שחיתות שונות. עם זאת, נציבות מניעת השחיתות במגזר הציבורי קבעה כי פאנאדה לא הייתה מעורבת במקרה הנדון. פראיוּת אסר אז על כל ביקורת כלפי ממשלתו. בפברואר 2015 הסביר: "אם אנשים רוצים לערוך סקרי דעת קהל, הם חופשיים לעשות זאת. אבל אם הסקרים מתנגדים ל-NCPO, זה אסור."
בספטמבר 2014, בעקבות רצח התיירים הבריטים דייוויד מילר (David Miller) וחנה ויטרידג' (Hannah Witheridge), תהה פראיוּת מה הם, ותיירים אחרים שנרצחו בקו טאו לאחרונה, לבשו באותה עת. פראיוּת הגיב: "הם חושבים שהמדינה שלנו יפה ובטוחה ושהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ללבוש ביקיני איפה שהם רוצים. אני שואל, אם הם לובשים ביקיני בתאילנד, האם הם יהיו בטוחים? רק אם הם לא יפים." בהמשך הוא התנצל.
בדיווח חובה על נכסיו לנציבות הלאומית למלחמה בשחיתות, ציין פראיוּת נכסים בשווי 128.6 מיליון באט (3.9 מיליון דולר ארה"ב) והתחייבויות בסך 654,745 באט (20,000 דולר ארה"ב). נכסיו כללו מכונית מרצדס בנץ S600L, סדאן מסדרת BMW 740Li, שלושה כלי רכב נוספים, תשעה שעוני יוקרה בשווי שלושה מיליון באט, תכשיטים בשווי 200,000 דולר ארה"ב וכמה אקדחים. הוא גם דיווח על העברת 466.5 מיליון באט (14.3 מיליון דולר ארה"ב) לבני משפחה אחרים. כמפקד הצבא, טרם פרישתו בסוף ספטמבר, קיבל הגנרל משכורת שנתית של 1.4 מיליון באט (43,000 דולר ארה"ב).
### זכויות אדם
לדוח של ארגון Human Rights Watch משנת 2015, החונטה הצבאית הידרדרה את מצב זכויות האדם ל"נפילה חופשית". ה-NCPO דיכא בחומרה את חופש הביטוי, ההתאגדות וההתקהלות השלווה, עצר מאות אנשים לרוב ללא הגשת כתב אישום, ושפט אזרחים בבתי דין צבאיים ללא זכות ערעור.
פראיוּת ידוע בכך שהוא נוהג לעיתים קרובות ללעוג לתקשורת. בסוף ספטמבר לגלג פראיוּת על עיתונאי במהלך מסיבת עיתונאים עם משפטו הידוע לשמצה "אני אתן לך סטפה עם הפודיום" לאחר שנשאל האם בכוונתו להיות ראש ממשלה מהפיכה צבאית בלבד, ולא מתוך בחירות. בנובמבר, משך פראיוּת באוזניו של כתב ושיחק בשערו בזמן שהכתב הושיט אליו את המיקרופון. בדצמבר תועד פראיוּת במצלמה כשהוא משליך קליפת בנצל לעבר ראשו של צלם לאחר שעיתונאים הכעיסו אותו.
כאשר פראיוּת נאם באירוע בקון קאен (Khon Kaen) ב-11 בנובמבר 2014, חמישה סטודנטים שנקראו "קבוצת דאו דין" (Dao Din group) מאוניברסיטת קון קаен שישבו סמוך לפודיום קמו והציגו הצדעה שנתפסה כסימן להתנגדות שקטה למדינה אוטוריטרית אכזרית, בהשראת סדרת סרטי הוליווד "משחקי הרעב". הצדעת שלוש האצבעות שימשה רבות את המפגינים מאז מאי 2014. גורמי צבא לקחו אותם מאוחר יותר למחנה צבאי והם נעצרו בגין "התאמת עמדות". אחד מחמשת הסטודנטים, פאי דאו דין, הוא מנהל-שותף של תנועת הרפורמה במלוכה.
בפברואר 2015 הצהיר פראיוּת כי יש בידיו את הסמכות לסגור בכוח כלי תקשורת. במרץ, כשנשאל כיצד תתמודד הממשלה עם עיתונאים שאינם צומדים לחוקי הממשלה, השיב בבדיחות דעת: "כנראה פשוט נוציא אותם להורג". דבריו גונו על ידי הפדרציה הבינלאומית של עיתונאים (IFJ).
פראיוּת אמר במרץ שממשלתו העלתה את המאבק בסחר בבני אדם לראש סדר העדיפויות הלאומי, לצד דיכוי הסמים. הוא האשים את הדיג הבלתי חוקי, הבלתי מדווח והבלתי מוסדר בחוסר מעש ובבורות מצד הקבינט של יינגלאק. הוא נשבע לאסור על מפעילי דיג אם יימצא שהם מפרים חוקים ומנצלים עובדים, צעד שעשוי להיות מורחב ליצוא תאילנדי אחר כמו אורז או גומי. הוא הזהיר את התקשורת כי דיווחים על עבודת כפייה בתעשיית הדיג התאילנדית עלולים לפגוע בביטחון הלאומי. פראיוּת תמך גם במתן סיוע נוסף לחקלאים, בהגדלת מכירת הגומי התאילנדי לסין, ובהשלמת פרויקט כריית אשלג כדי לצמצם את עלויות הדשן של החקלאים. הוא גם עודד יצרנים לצמצם את עלויות האריזה, בעיקר "אריזות יפות".
### הפעלת סעיף 44
בסוף מרץ הודיע פראיוּת כי ביקש רשות מהמלך לבטל את המשטר הצבאי, שהיה בתוקף מאז ההפיכה, ולהחליפו בסעיף 44 לחוקה הזמנית. סעיף זה מסמיך את פראיוּת להוציא "כל צו כדי לדכא" כל מעשה ש"פוגע בשלום הציבור ובסדר או בביטחון הלאומי, במלוכה, בכלכלה הלאומית, או בניהול ענייני המדינה, בין אם מעשה זה מתרחש בתוך הממלכה או מחוצה לה". פראיוּת אמר לכתבים כי לא יעשה שימוש בסעיף 44 כדי להפר את זכויותיהם האזרחיות של אנשים חפים מפשע. פראיוּת לא נדרש ליידע את הממשלה טרם הוצאת צו, אך היה עליו להודיע לפרלמנט הזמני "ללא דיחוי". הוא התחייב להשתמש בסמכויות סעיף 44 כדי לטפל בכישלון המדינה לעמוד בתקני בטיחות הטיסה של ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי (ICAO). הוא האשים בכך בעיות כוח אדם, וציין שלמחלקת התעופה האזרחית (DCA) ישנם רק 13 פקחי בטיחות תעופה, בעוד שב-DCA הועסקו 1,514 עובדים. פראיוּת הודה בהמשך כי סעיף 44 לא יספיק כדי לפתור את בעיות הדיג הבלתי חוקי בתוך תקופת ששת החודשים שהוגדרה על ידי האיחוד האירופי. הוא ציין כי מדובר בבעיה ארוכת שנים. הוא דיווח על התקדמות בהתמודדות עם הפלישה ליערות, ואמר שהממשלה השיבה לעצמה יותר מ-35 מיליון ראי (56,000 קמ"ר) של יערות ציבוריים תפוסים שלא כדין. ביוני נשבע פראיוּת לחסל את השחיתות ולתקן את תדמיתה הבינלאומית המוכתמת של תאילנד.
בנוגע לפיגוע בבנגקוק ב-2015, פראיוּת הציע שכוחות משטרה בכירים ילמדו כיצד לחקור על ידי צפייה בסדרה "שוטרים בדם" (Blue Bloods), סדרת פשע בדיונית של משטרת ניו יורק.
בכוכזו על חוק האספה הציבורית, שנכנס לתוקף ב-13 באוגוסט 2015, אמר פראיוּת כי החוק דורש ממפגינים להגיש בקשה לאישור מהמשטרה לקיומן של הפגנות לפחות 24 שעות מראש. הוא אוסר על כל הפגנה בטווח של 150 מטרים מבית הממשלה, מהפרלמנט, מארמונות המלכות ומבתי המשפט, אלא אם כן אושר הדבר על ידי הרשויות. הוא גם מונע ממפגינים לחסום כניסות או ליצור הפרעות במשרדי ממשלה, שדות תעופה, נמלים ימים, תחנות רכבת ואוטובוסים, בתי חולים, בתי ספר ושגרירויות. פראיוּת הוסיף כי לפוליטיקאים אין זכות לבקר את טיוטת החוקה. פוליטיקאים מתחרים קוראים למועצת הרפורמה הלאומית לדחות את החוקה החדשה, תוך ציון פגמים רבים בה.
על הפעלת סעיף 44, העיר בנגקוק פוסט (Bangkok Post): "לסעיף 44 אין מגבלות, אין פיקוח, אין איזונים ובלמים, ואין ענישה. הוא קובע בגלוי שכל דבר שנעשה על ידי ראש ה-NCPO הוא 'חוקי, חוקתי וסופי'". פראוויט רוג'אנאพрук (Pravit Rojanaphruk) העיר: "סעיף 44 משמעותו בעיקרו שפראיוּת הוא החוק... יש להוסיף שמנהיג החונטה יכול גם להתעקש להישאר בשלטון מוחלט ללא הגבלת זמן". דאג באנדו (Doug Bandow) ממכון קאטו כינה את פראיוּת דיקטטור קריקטוריסטי, היישר מאופרה קומית של גילברט וסאליבן, וסיכם את שנתה הראשונה של החונטה הצבאית בכך שפראיוּת נכשל בהשגת הבטחותיו, כולל אספקת אושר, שגשוג וביטחון לעם התאילנדי.
### הכחשת חששות בנושא זכויות אדם
בשנת 2015 תמך פראיוּת בחוק איסור השמצת המלוכה. תפיסתו לגבי "תאילנדיות" היא יצירת שלום וסדר. בסוף 2015 הוא הזהיר אקדמאים שמבקרים אותו, ואמר שהבחירה בידם אם אינם פוחדים מהחוקים, והכחיש שממשלתו ביצעה הפרות של זכויות אדם נגד מבקריה. לדבריו, מעצרי פעילים היו באשמת יריביו שהפגינו נגד שלטונו. פראיוּת אמר כי לא יסבול עוד ביקורת מצד "בעלי טור עיתונאי חסרי אחריות" והורה לפקידים להזמינם ל"שיחות". בנובמבר, בפסגת APEC במנילה, אמר פראיוּת לנשיא ברק אובמה כי החששות בנושא זכויות אדם בתאילנד מבוססים על חדשות כזב שבויימו בידי אנשים בעלי כוונות רעות.
בינואר 2016 קרא פראיוּת תיגר על הציבור להתנגד ל-NCPO, ואמר שאינו מתעניין במה שהקהילה הבינלאומית חושבת על כך. פראיוּת גם השמיע הערות הקוראות לנשים לדאוג לביתן. הערות אלו גונו כשובניסטיות.
פראיוּת הבטיח בחירות כלליות בשנת 2015, אך אמר בפברואר 2016 שהן יתקיימו ב-2017, על רקע עיכובים בניסוח החוקה. הטיוטה הראשונה צפויה הייתה להתפרסם בינואר 2016. בפגישת פסגה עם מנהיגי דרום-מזרח אסיה בקליפורניה, הוזמן פראיוּת על ידי נשיא ארה"ב ברק אובמה, הזמנה שספגה ביקורת מצד פעילי זכויות אדם, מנהיגי מפלגות אופוזיציה וחוקרים, שהזהירו כי ההזמנה תאותת על תמיכת וושינגטון בדיקטטורה הצבאית.
במרץ, בעת שפראיוּת השתתף בפסגת הביטחון הגרעיני בוושינגטון די.סי., הוא העניק ראיון לקול אמריקה (Voice of America), שבו טען כי פוליטיקאים מורמרים, שנמלטו מתאילנד בעקבות הפיכת 2014, שכרו לוביסטים בארה"ב כדי להפיץ תעמולה המכפישה את ממשלתו. הוא ציטט דיווחים לפיהם ממשלתו רצחה 400–500 עיתונאים וכלאה אלפי אזרחים תאילנדים, על אף העובדה שאין דיווחים על סיפורים כאלה. באפריל תהה פראיוּת מדוע אנשים דורשים דמוקרטיה וזכויות אדם. ביולי אמר פראיוּת שאם משאל העם על טיוטת החוקה באוגוסט יידחה, הוא ינסח טיוטה משל עצמו, והוסיף שהוא מסוגל לעשות הכול מכיוון ששרד אימון צניחה צבאי. ביום שלמחרת חזר בו פראיוּת מדבריו והאשים את התקשורת בהדגשת מילותיו חסרות החשיבה ובגרימת מצב רוח רע עבורו.
באוגוסט אמר פראיוּת כי תוצאות משאל העם על החוקה ב-2016 היו צעד לקראת "דמוקרטיה אמיתית" ונקייה משחיתות, על אף שה-NCPO אסר על קיום דיונים ותעמולה מצד האופוזיציה. ארצות הברית, האיחוד האירופי והאו"ם גינו כולם את האיסור.
### שליטת המדינה בבודהיזם
הבודהיזם בתאילנד נתון לשליטה ממשלתית גבוהה משמעותית במהלך כהונתו של פראיוּת כראש ממשלה. בשנת 2016 עיכב פראיוּת החלטה של מועצת הסאנגה העליונה בכך שסירב להגיש את המינוי לפטריארך העליון של סומדט צ'ואנג (Somdet Chuang), נזיר מזרם מהא ניקאיה (Maha Nikaya) שהיה הבא בתור לתפקיד. המינוי עוכב עד שנחקק חוק שאפשר לממשלת תאילנד לעקוף את מועצת הסאנגה העליונה ולמנות את הפטריארך העליון ישירות. הדבר הוביל למינויו של נזיר מזרם דהמאיוטיקה ניקאיה (Dhammayuttika Nikaya) במקום זאת על ידי המלך וג'יראלונגקורן (Vajiralongkorn), שבחר את השמתו מתוך חמישה שמות שהוצעו לו על ידי פראיוּת.
פראיוּת גם הששתמש בסעיף 44 כדי להחליף את ראש המשרד הלאומי לבודהיזם בפקיד מהמחלקה לחקירות מיוחדות (DSI). עם זאת, באוגוסט הודח אותו אדם מתפקידו לאחר שקבוצות דתיות קראו לממשלה לפטרו בשל תוכניות הרפורמה שלו, שנתפסו כפוגעות בתדמית הנזירים.
### תקופת שלטונו של וג'יראלונגקורן
ב-13 באוקטובר 2016 הלך לעולמו המלך בומיבול. פראיוּת הכריז שהמדינה תקיים תקופת אבל בת שנה. הוא הורה להוריד את הדגלים לחצי התורן ולמתן פעילויות בידור למשך חודש אחד. הוא הפציר בציבור להישאר בטוחים והדגיש שביטחון לאומי נמצא בראש העדיפויות טרם הפיכתו הלא רשמית של המלך וג'יראלונגקורן למונרך החדש. ההערכה היא שפראיוּת ויושב ראש המועצה המלכותית פרם טינסולאנונדה היו אחראים במידה רבה להבטחת ירושתו של וג'יראלונגקורן, שזכה לפופולריות נמוכה, בניגוד לגורמים בצבא, בממשלה ובציבור שהעדיפו את אחותו הפופולרית והמוערכת בהרבה סירינדהورן (Sirindhorn).
בפברואר 2017 ביקש פראיוּת מהציבור שלא להיות אובססיבי לגבי דמוקרטיה, זכויות וחירויות. לדבריו, על הציבור לקחת בחשבון עקרונות אחרים, ובפרט חוקים קיימים, כדי למצוא "היגיון ראוי". הוא ציין שהממשלה אינה יכולה להיות מושפעת מרגשות הציבור. פראיוּת אמר שעימותים חברתיים נובעים מפערים חברתיים וכלכליים וממערכת חינוך שאינה מצליחה להטמיע דרך חשיבה ראויה. בדצמבר הגן פראיוּת על סגן ראש הממשלה פראוויט וונגסוואן, והאשים את התקשורת בשאילת שאלות על אי-סדרים לכאורה במטרה ליצור קרע בין פראיוּת לפראוויט. פראוויט עמד במרכז תשומת הלב התקשורתית בשל ענידת שעון וטבעת בשווי מיליוני באט.
ב-16 ביולי 2017 חוקקו פראיוּת והאספה המחוקקת את חוק רכוש הכתר, שהעניק למלך וג'יראלונגקורן שליטה בהונו המלכותי הגדול בעולם.
בפברואר 2018 נקט פראיוּת צעדים לשים קץ לתיירות מין בפטאיה. במאי ערכה ה-NCPO פשיטות על מקדשים כדי לעצור מספר נזירים, כולל בודהה איסארה (Buddha Issara), הידוע בתמיכתו בפראיוּת. בנובמבר טען פראיוּת שההאטה הכלכלית בתאילנד אינה נובעת מממשלתו, אלא מהמצב הכלכלי הבינלאומי. הוא הצהיר על יעד להעביר את תאילנד מכלכלה בעלת הכנסה בינונית לכלכלה בעלת הכנסה גבוהה באמצעות יוזמת הפיתוח "תאילנד 4.0", שמטרתה להפוך את המדינה לחברה מבוססת-ערך ומונחת-חדשנות. פרויקט הדגל שלה הוא מסדרון הכלכלי המזרחי (EEC) במזרח תאילנד במטרה למשוך השקעות זרות, שירותי רפואה ואנרגיה מתחדשת.
ב-10 בפברואר 2018 הובילו ארנון نامبا (Arnon Nampa) ושנים נוספים 200–500 מפגינים באנדרטת הדמוקרטיה בדרישה לקיום בחירות כלליות ב-2018 ולביקורת על פראיוּת ופראוויט וונגסוואן. המשטרה האשימה אותם בהמרדה תחת הוראתו של פראיוּת.