הקריירה של פייר קלמנטי (Pierre Clémenti) השתרעה על פני ארבעה עשורים כשחקן, במאי ותסריטאי בקולנוע הצרפתי והבינלאומי. הוא נולד בפריז בשנת 1942 לאם קורסיקאית, וזכה לפרסום במהלך שנות ה-60, תוך שיתוף פעולה עם במאים אירופיים בולטים ושמירה על נוכחות עקבית הן בחוגי הסרטים הניסיוניים והן בהפקות תיאטרון מרכזיות.
משחק מוקדם ושיתופי פעולה אירופיים
קלמנטי הוכשר בתיאטרון דו וייה-קולומבייה (Théâtre du Vieux-Colombier) ובבית הספר הלאומי לאמנויות וטכניקות תיאטרון (ENSATT), וביסס את מעמדו תחילה בתיאטרון. הופעת הבכורה הקולנועית שלו התרחשה בשנת 1960 בסרט "Jack of Spades" של איב אלגרה (Yves Allégret). במהלך שנות ה-60 וה-70, הוא הופיע ביצירות של לוקינו ויסקונטי (Luchino Visconti) ב"הברדלס" (The Leopard), פייר פאולו פזוליני (Pier Paolo Pasolini) ב"חזיר" (Pigsty), ולואיס בונואל (Luis Buñuel), בולט במיוחד כגנגסטר ב"יפהפיית היום" (Belle de Jour) וכשטן ב"שביל החלב" (The Milky Way). הפורטפוליו שלו כלל גם הופעות אצל במאים כמו ז'אק ריווט (Jacques Rivette), פיליפ גארל (Philippe Garrel), ליליאנה קאוואני (Liliana Cavani), גלאובר רושה (Glauber Rocha) ומיקלוש יאנצ'ו (Miklós Jancsó).
בימוי וקולנוע מחתרתי
מעבר לעבודתו כשחקן, קלמנטי ביים מספר פרויקטים במסגרת תנועת הקולנוע המחתרתי הצרפתי. קרדיטי הבימוי שלו כללו את היצירה הניסיונית בשני חלקים "Visa de censure no X" ואת הסרט באורך מלא משנת 1978 "New Old", שבו כיכבה ויוה (Viva). עבודותיו המאוחרות יותר כקולנוען כללו את "La Révolution ce n'est qu'un début, continuons le combat", "In the Shadow of the Blue Rascal" ו-"Sun". פרויקטים אלו עשו לעיתים קרובות שימוש ברשתות של עמיתים אמנים מהסצנה המחתרתית.
אתגרים משפטיים וכתיבה
בשנת 1972 התמודד קלמנטי עם שיבוש משמעותי בחייו המקצועיים כאשר נידון למאסר בעקבות טענות על החזקה או שימוש בסמים. לאחר ריצוי 17 חודשים, הוא שוחרר בשל חוסר ראיות. הוא תיעד חוויה זו בספרו "A Few Personal Messages", שפורסם במקור בצרפתית בשנת 1973. היצירה טוענת לחפותו בנוגע לאישומים שהוגשו נגדו. הספר תורגם מאוחר יותר על ידי קלייר פוסטר (Claire Foster) ויצא לאור מחדש בשנת 2022.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חיים אישיים ושנים אחרונות
קלמנטי נישא למרגריט קלמנטי (Margareth Clémenti), ולזוג נולד בן בשם בלתזאר (Balthazar), שנולד ביולי 1965. מאוחר יותר הוא נישא לנאדין (Nadine), ונולד להם בן בשם ולנטין קלמנטי-ארנו (Valentin Clémenti-Arnoult). במהלך שנותיו האחרונות הוא נותר פעיל בתיאטרון, בעבודה עם להקתו של מארק או (Marc'O). הוא נפטר מסרטן הכבד בפריז ב-27 בדצמבר 1999 בגיל 57. רטרוספקטיבות של עבודתו נערכו, בין היתר בסינמטק הצרפתי (Cinémathèque française) בשנת 1998 ובפסטיבל "Toute la mémoire du monde" בשנת 2019.
עובדות מהירות
- נולד: 1942, פריז - נפטר: 27 בדצמבר 1999, פריז - לאום: צרפתי - עיסוקים: שחקן, תסריטאי, צלם קולנוע, מלחין מוזיקה לסרטים, במאי, מפיק סרטים - בן: בלתזאר (נולד ב-1965) - בן: ולנטין קלמנטי-ארנו - תקופת מאסר: 17 חודשים
שאלות נפוצות של קוראים
### עם אילו במאים עבד פייר קלמנטי בצורה הבולטת ביותר?
שיתופי הפעולה שלו כללו את לואיס בונואל, ז'אק ריווט, לוקינו ויסקונטי, פייר פאולו פזוליני ודושאן מקבייב (Dušan Makavejev).
### מה היה הנושא של ספרו A Few Personal Messages?
הספר מפרט את תקופת מאסרו בת 17 החודשים במהלך שנות ה-70 ועומד על חפותו בנוגע לאישומים הקשורים לסמים.