פאואן קליאן: מ"כוכב כוח" לברוקר של כוח
הוא בנה בסיס מעריצים נאמן כל כך, כפי שכתב מבקר אחד, עד שהם היו "נישאים מחוץ לבתי הקולנוע בפרצי תענוג" — ואז בילה שני עשורים בהמרת המסירות הזו לשביתת רעב על משבר מחלות כליות, מפלגה פוליטית חדשה, ובסופו של דבר לתפקיד סגן ראש ממשלת אנדרה פרדש. מעטים השחקנים בכל מקום שעשו את הקפיצה מכוכב קולנוע לשותף שלטוני בצורה כה מוחלטת.
שם שהרוויח, לא קיבל
הוא נולד בשם קונידלה קליאן קומאר ב-2 בספטמבר 1971, בבאפטלה, אנדרה פרדש, בנם של שוטר המכס קונידלה ונקאטה ראו ואנג'אנה דווי. הוא אחיו הצעיר של כוכב העל צ'ירונג'יבי (Chiranjeevi) ודודם של השחקנים ראם צ'אראן, אלו ארג'ון, וארון טג' ואחרים — שושלת המשחק הנרחבת ביותר בקולנוע הטלוגו. השם "פאואן" לא עבר בירושה; הוא הוענק לו ב-1997 על ידי איגוד הקראטה אישין-ריו לאחר הדגמת אמנויות לחימה פומבית. הוא מחזיק בחגורה שחורה, והמשמעת הפיזית הזו הפכה לחומר הגלם של דמותו על המסך.
בניית ה"כוכב כוח"
קליאן הופיע לראשונה ב-1996 בסרט Akkada Ammayi Ikkada Abbayi, ששווק עם כרזות שפשוט שאלו "מי הבחור הזה?". ההימור הצליח. סדרה של להיטים מכווני נוער — Gokulamlo Seeta (1997), Tholi Prema ו-Suswagatham (1998, שם כונה לראשונה "כוכב כוח"), Thammudu (1999), Badri (2000) ו-Kushi (2001) — הפכו אותו לאייקון סגנון השונה מבסיס המעריצים המבוגר של אחיו. Kushi הפך, לזמן קצר, לסרט הטלוגו המכניס ביותר שנעשה אי פעם, ועד 2001 קליאן היה השחקן הדרום-הודי הראשון שנחתם כשגריר מותג של פפסי.
תקופה דלה בין 2003 ל-2007 כללה את קרדיט הבימוי היחיד שלו, Johnny (2003), שגם כתב וכיכב בו — כישלון מסחרי אך, כפי שמציינים מעריצים, תצוגה מוקדמת לסוג כוריאוגרפיית הלחימה המסוגננת שתגדיר את עבודתו המאוחרת, כולל הבנדנות וסרטי הזרוע שהפכו לאופנת רחוב. פרויקט בימוי שני, Satyagrahi, היה אמור לכלול פסקול מאת א. ר. רחמן ולטפל בנושאים חברתיים ישירות; קליאן גנז אותו, ובחר באקטיביזם רחוב על פני הגרסה הקולנועית שלו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חזרה לצורה, וסגנון חדש
Jalsa (2008) איפס את הקריירה שלו, שבר שיאי קופות והחזיר את הביטחון העצמי שהפך אותו לתופעה. Gabbar Singh (2012) זיכה אותו בפרס פילמפייר לשחקן הטוב ביותר והפך לאחד משוברי הקופות המגדירים של הטלוגו באותו עשור — סרט ההמשך שלו מ-2016, Sardaar Gabbar Singh, זכה לביקורת שמשמשת גם כניתוח הדמות החד ביותר של דמות המסך שלו הזמין בעיתונות בשפה האנגלית: גיבור הבנוי מ"לוחם סמוראי, מומחה לאמנויות לחימה, קאובוי, שוטר נוקם וגיבור-על בסגנון מארוול, כולם מגולגלים לאחד", המועבר דרך מה שהמבקר כינה "סגנון הגשה אדיש, הליכה אופיינית וקרירות מהוונת". אותה ביקורת ציינה את "כישורי הריקוד המוגבלים" שלו וקבעה כי, בניגוד לראג'יניקאנת' (Rajinikanth), ששליטתו במצלמה הופכת "אפילו את הפעלולים המטופשים ביותר לאמינים", המשיכה של קליאן אינה עוברת בקלות מחוץ לקהל המקומי שלו. זהו תיקון שימושי להגיוגרפיה: הכוכבות אמיתית ועצומה, אך היא בנויה על כריזמה וסגנון, לא על ורסטיליות. Attarintiki Daredi (2013), Gopala Gopala (2015), Vakeel Saab (2021), Bheemla Nayak (2022) ו-Bro (2023) האריכו את הרצף, והוא הופיע שוב ושוב ברשימת 100 הסלבריטאים של פורבס הודו כאחד השחקנים בעלי השכר הגבוה ביותר בקולנוע ההודי.
ממצעדי מחאה לקבינט
חייו הפוליטיים של קליאן החלו ב-2008 כנשיא Yuvarajyam, אגף הנוער של מפלגת Praja Rajyam קצרת הימים של אחיו; כאשר המפלגה התמזגה לתוך הקונגרס ב-2011, הוא עזב. הוא הקים כלי משלו, מפלגת Jana Sena, ב-14 במרץ 2014, וכתב במשותף מניפסט מפלגתי בשם Ism. במשך שנים המפלגה תפקדה יותר כקבוצת לחץ מאשר כמכונה אלקטורלית — קליאן הוביל שביתות רעב ומצעדים על מגפת מחלות הכליות באודנאם, סכסוכי איחוד קרקעות, כרייה לא חוקית והפרטת תאגיד החפירה של הודו, והמיר כוח כוכבים לפוליטיקה של פעולה ישירה באופן שמעט סלבריטאים הודים הצליחו לשמר.
מבחינה אלקטורלית, התוצאות היו איטיות. ב-2019, כשהתמודד בשני מחוזות בחירה בעצמו, הוא הפסיד בשניהם, ו-Jana Sena זכתה במושב אחד בלבד ברחבי המדינה למרות כ-6% מהקולות. התפנית הגיעה ב-2024: קליאן תכנן ברית בין Jana Sena, מפלגת Telugu Desam וה-BJP שסחפה את המדינה, כאשר Jana Sena זכתה בכל 21 המושבים באספה ובשני המושבים הפרלמנטריים שבהם התמודדה. קליאן עצמו ניצח ב-Pithapuram ביותר מ-70,000 קולות. הוא הושבע כשר ב-12 ביוני 2024, ומונה לסגן ראש ממשלת אנדרה פרדש יומיים לאחר מכן, כשהוא לוקח אחריות על Panchayat Raj, פיתוח כפרי ואספקת מים כפרית, בתוספת איכות הסביבה, יערות, מדע וטכנולוגיה. תחת השגחתו, המדינה ארגנה ישיבות מועצת כפר בלמעלה מ-13,000 כפרים ביום אחד, שיא עולמי נטען, ומאוחר יותר השיקה תוכנית פיתוח כפרי המכסה כ-30,000 פרויקטים.
פילנתרופיה ותדמית ציבורית
זמן רב לפני משרדו, קליאן טיפח מוניטין של נתינה לאסונות ורווחה — סיוע במלחמת קרגיל, סיוע ב-COVID-19, ותמיכה בחקלאים, חיילים, יתומים וקשישים, שעוגנה ב-2007 דרך כוח ההגנה על האדם הפשוט שלו. הוא שימש כשגריר עבור אורגי בדים ותוכנית תרומת האיברים של הודו, ונאם בוועידת הודו של אוניברסיטת הרווארד ב-2017.
מדוע פאואן מכונה גאון
איש אינו מייחס לפאואן קליאן מקוריות אינטלקטואלית באופן שבו המילה משמשת למדען או לסופר. מה שהמקורות תומכים בו הוא גאונות של בניית דמות: היכולת למזג משמעת של אמנויות לחימה, הגשת שורות מופחתת במכוון, ו"הליכה" מהונדסת בקפידה לזהות מסך מגנטית כל כך שמבקר Scroll.in — שכתב כדי לבקר את הסרטים עצמם כדקים ואת הפעלולים שלהם כ"מגוחכים" — עדיין נאלץ להודות במשיכה של בסיס המעריצים שלו הגובלת במסירות דתית. זהו מופע ואינסטינקט לפסיכולוגיה של הקהל, לא מלאכה במובן הקלאסי; המבקרים שלו עצמם מציינים שהריקוד שלו מוגבל והמשיכה שלו לא חוצה קווים לשוניים ותרבותיים כפי שזו של ראג'יניקאנת' עושה. המקרה המעניין יותר למילה טמון במערכה השנייה שלו: תרגום נאמנות פארא-חברתית לקואליציה פוליטית ממשית, שנתמכה במשך שנים של מחאה לא זוהרת לפני שהגיע ניצחון אלקטורלי אחד. זה דרש סבלנות ואינסטינקט ארגוני ששחקנים-פוליטיקאים כריזמטיים רבים במקומות אחרים חסרו באופן בולט. קרא לזה גאונות של דמות וגיוס, לא של אמנות.
מורשת בתהליך
מורשתו של פאואן קליאן עדיין נכתבת מתוך משרד ממשלתי ולא מסט צילומים. הוא נותר אחד הכוכבים הרווחיים ביותר של קולנוע הטלוגו גם בזמן ניהול משרד מדינתי, חיים כפולים יוצאי דופן שישפטו פחות לפי הקופות שלו ויותר לפי השאלה אם התוכניות הכפריות של אנדרה פרדש יאריכו ימים מעבר למחזור החדשות שהציג אותן.