הקריירה של פרנסיסקו דה חסוס ריברה פיגאראס (Francisco de Jesús Rivera Figueras), הידוע כפאקיטו ד'ריברה, החלה ב-1965 כאשר הופיע כסולן אורח עם התזמורת הסימפונית הלאומית של קובה. המוזיקאי רב-הכלים, שנולד בהוואנה ב-1948, זכה להכרה עולמית בזכות שליטתו בסקסופון ובקלרינט, והפך לימים לאמן היחיד שזכה בפרסי גראמי הן בקטגוריית המוזיקה הקלאסית והן בקטגוריית הג'אז הלטיני.
התפתחות מוקדמת ולהקת אירקרה (Irakere)
ד'ריברה נחשף למוזיקה על ידי אביו, פרנסיסקו לורנצו ריברה סאנצ'ס (Francisco Lorenzo Rivera Sanchez), והחל בלימודי סקסופון פורמליים בגיל חמש. בשנת 1960 הוא נרשם לקונסרבטוריון למוזיקה על שם אלחנדרו גרסיה קטורלה (Alejandro Garcia Caturla). בשנת 1973 היה ממייסדי ההרכב אירקרה (Irakere) לצד צ'וצ'ו ואלדס (Chucho Valdés), הרכב שהיה חלוץ במיזוג של ג'אז, רוק, מוזיקה קלאסית וסגנונות קובניים מסורתיים. תקופתו בהרכב זה ביססה את המוניטין שלו כטכנאי מוזיקלי מרשים.
עזיבת קובה
בשנת 1980, במהלך סיבוב הופעות בספרד, ביקש ד'ריברה מקלט מדיני בשגרירות ארצות הברית. החלטתו הגיעה לאחר שנים של תסכול מהממשל הקובני, אשר הגדיר ג'אז ורוק כמוזיקה אימפריאליסטית. הוא השאיר מאחוריו את אשתו, בנו ואחיו אנריקה (Enrique), אך הצליח להבטיח את הגעתם מקובה תשע שנים לאחר מכן. עם הגעתו לארצות הברית, הוא ביסס את מעמדו במהירות בסצנת הג'אז של ניו יורק.
קריירה אמריקאית ושיתופי פעולה
ד'ריברה זכה להצלחה מיידית בארצות הברית עם אלבומי סולו כמו Paquito Blowin' ו-Mariel. מאז הופיע באולמות מרכזיים, כולל קרנגי הול, ושיתף פעולה עם תזמורות החל מהפילהרמונית של לונדון ועד התזמורת הסימפונית סימון בוליבאר. הרכב הליווי שלו, חמישיית פאקיטו ד'ריברה, כולל את דייגו אורקולה (Diego Urcola), אוסקר סטאנארו (Oscar Stagnaro), מארק ווקר (Mark Walker) ואלכס בראון (Alex Brown), עמם הקליט את האלבום עטור הפרסים Live at the Blue Note.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פרסים והכרה
הדיסקוגרפיה והלחנים הענפים שלו זיכו אותו בפרסים רבים, כולל המדליה הלאומית לאמנויות ומעמד אמן ג'אז של ה-NEA. בשנת 2023 הוא קיבל פרסי גראמי לטיני עבור יצירה קלאסית עכשווית מצטיינת ואלבום הג'אז/ג'אז לטיני הטוב ביותר. מעבר להופעות, הוא שימש כשופט בטקס פרסי המוזיקה העצמאית (Independent Music Awards) והיה אמן הבית במרכז קראמור למוזיקה ולאמנויות (Caramoor Center for Music and the Arts).
עובדות מהירות
- תאריך לידה: 4 ביוני 1948, הוואנה, קובה - כלי נגינה עיקריים: סקסופון, קלרינט - חברות בולטת בהרכב: אירקרה - מקום מגורים נוכחי: נורת' ברגן, ניו ג'רזי - פרס בולט: המדליה הלאומית לאמנויות - זכיות בפרס גראמי לטיני בשנת 2023: יצירה קלאסית עכשווית ואלבום ג'אז/ג'אז לטיני - שנת מלגת גוגנהיים: 2007 - מכללת ברקלי למוזיקה: תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2003
שאלות נפוצות של קוראים
### האם פאקיטו ד'ריברה השאיר משפחה מאחור כאשר עזב את קובה?
כן. כאשר ביקש מקלט מדיני בשנת 1980, הוא הותיר מאחור את אשתו, בנו ואחיו, אך הצליח להביאם לארצות הברית תשע שנים לאחר מכן.
### האם הוא זכה בפרסי גראמי במספר ז'אנרים?
כן. הוא האמן היחיד שזכה בפרסי גראמי הן בקטגוריית המוזיקה הקלאסית והן בקטגוריית הג'אז הלטיני.