נורמן בת'ון

נורמן בת'ון: הרופא שהוביל דם אל קווי החזית

דורות של תלמידי בית ספר סינים קראו מאמר על מנתח קנדי, שנכתב על ידי מאו דזה-דונג (Mao Zedong) שישה שבועות לאחר מות האיש מהרעלת דם שמקורה בחתך באצבעו בכפר במחוז חביי (Hebei). בקנדה שמו לא נודע ברבים במשך עשורים. נורמן בת'ון (Norman Bethune) הגיע לאותו כפר דרך פציעת רסיס באיפר (Ypres), מחלקת שחפת בהרי האדירונדאק, חדר ניתוח במונטריאול וקו החזית מחוץ למדריד.

גרייונהרסט

הנרי נורמן בת'ון נולד ב-4 במרץ 1890 בגרייונהרסט (Gravenhurst), אונטריו, למשפחה סקוטית-קנדית עמוסה באנשי כנסייה ומנתחים. סבא-רבא שלו ייסד את הקהילה הפרסביטריאנית הראשונה של מונטריאול; סבו, נורמן בת'ון האב, הפך לעמית בקולג' המלכותי למנתחים של אדינבורו ב-1860 והיה ממייסדי בית הספר לרפואה של אפר קנדה. אביו מלקולם היה כומר בעיירה קטנה; אמו אליזבת אן גודווין הייתה מהגרת אנגלית. הבן של אותו בית הפך לאתאיסט ונשא עמו, לפי דבריו, פחד מלהיות בינוני.

הוא עזב את בית הספר התיכון אוון סאונד ב-1908, לימד בבית ספר יסודי לזמן קצר, ונכנס לאוניברסיטת טורונטו. בשנת 1911 הוא בילה עונה כפועל-מורה עם איגוד מחנות הקריאה – שלימים הפך למכללת פרונטיר (Frontier College) – במחנה עצים ליד וייטיפיש, במחוז סדברי, כשהוא מלמד גברים שעבדו משמרות של שתים-עשרה שעות. הוא חזר לטורונטו ב-1912 ועבר ללימודי רפואה.

המלחמה קטעה את לימודיו. ב-1914 הצטרף לחיל הרפואה של הצבא הקנדי ויצא לצרפת כאלונקאי עם יחידת האמבולנס השדה מספר 2. הוא נפגע מרסיס בקרב איפר השני ופונה לאנגליה, חזר לקנדה באוקטובר 1915 וקיבל את התואר דוקטור לרפואה ב-1916. לאחר מכן הגיע שירות נוסף בצי המלכותי, ואחריו הכשרה פוסט-דוקטורט בבריטניה.

הסנטוריום

בשנת 1920 פגש את פרנסס פני (Frances Penney) והתחתן עמה ב-1923. הם בזבזו חלק גדול מהירושה שלה על טיול באירופה והשתקעו בדטרויט, שם הוא עסק ברפואה פרטית ולימד במשרה חלקית במכללת דטרויט לרפואה וכירורגיה. ב-1926 הוא חלה בשחפת ריאתית ועבר לסנטוריום טרודו בסרנאק לייק, ניו יורק. פרנסס התגרשה ממנו וחזרה לסקוטלנד; הם נישאו בשנית ב-1929 והתגרשו סופית ב-1933.

בסרנאק הוא קרא על חזה אוויר מלאכותי (artificial pneumothorax) – גרימת קריסה מכוונת של ריאה חולה כדי לאפשר לה לנוח ולהחלים – הליך רדיקלי שהרופאים שלו היססו לנסות. הוא התעקש. הוא החלים לחלוטין, והניסיון הזה הכריע את הקריירה שלו.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

בשנת 1928 הצטרף לאדוארד ארצ'יבלד (Edward Archibald), חלוץ כירורגיית החזה בקנדה, בבית החולים רויאל ויקטוריה של אוניברסיטת מקגיל במונטריאול. בין 1929 ל-1936 הוא המציא או תכנן מחדש תריסר מכשירים כירורגיים ופרסם ארבעה עשר מאמרים על טכניקות כירורגיה של בית החזה. מספרי הצלעות של בת'ון נמצאים בשימוש קליני עד היום.

"לחם במחיר תכשיטים"

השפל הגדול הקצין את דעותיו. הוא טיפל בעניי מונטריאול בחינם והסיק שהמחלה שהוא כורת מריאותיהם של אנשים היא סימפטום של אורח חייהם. "הרפואה, כפי שאנו מתרגלים אותה כעת, היא מותרות," כתב. "אנו מוכרים לחם במחיר תכשיטים.... בואו ניקח את הרווח... מתוך הרפואה." הוא ייסד את קבוצת מונטריאול לביטחון בריאות הציבור ודחף, ללא הצלחה, לרפואה ציבורית בקנדה – עשורים לפני שקנדה אימצה זאת.

בשנת 1935 נסע לברית המועצות כדי לראות את מערכת הבריאות החינמית האוניברסלית בפעולה, חזר כקומוניסט מחויב והצטרף למפלגה הקומוניסטית של קנדה.

מדריד

כאשר פרצה מלחמת האזרחים בספרד ב-1936 הוא יצא לשם, בגיבוי הוועדה הצפון-אמריקאית לסיוע לדמוקרטיה הספרדית, והגיע למדריד ב-3 בנובמבר. משלא הצליח למצוא עבודה כירורגית, הוא בנה משהו אחר במקום: שירות עירוי הדם הקנדי (Servicio Canadiense de Transfusión de Sangre), שירות עירוי דם נייד שהוצג רשמית לכוחות הרפובליקנים ב-1937. דם נאסף מתורמים אזרחיים בעיר, קורר והובל לתחנות נפגעים ליד החזית – תחילה ברנו, מאוחר יותר בסטיישן של פורד מוסבת – על פני אזור מבצעי של כאלף קילומטרים. שירות דומה פעל בברצלונה, אך זה של בת'ון כיסה שטח נרחב הרבה יותר.

הוא חזר הביתה ב-6 ביוני 1937 וסייר ברחבי קנדה כדי לגייס כספים ומתנדבים, כשהוא אומר בגלוי את מה שהאמין בו כעת בנוגע לפשיזם ובנוגע לרפואה.

ינאן

בינואר 1938 נסע לסין, לינאן (Yan'an) שבשאאנשי, כדי לשרת את הארמייה השמינית של המפלגה הקומוניסטית הסינית. הרופא הלבנוני-אמריקאי ג'ורג' חאתם (George Hatem) סייע לו להתארגן. מה שעשה שם היה פחות קשור לידיו שלו ויותר להכשרת אחרים: הוא ניתח קרוב לקווי הקרב ביחידות ניידות, ובנה תוכניות הכשרה לרופאים, אחיות וחובשים סינים – כשהוא כותב מדריכים לאנשים שבמקרים רבים לא הייתה להם כל השכלה רפואית רשמית, כדי שהטיפול יימשך גם לאחר שכל מנתח בודד יעזוב. הוא טיפל בנפגעים ללא קשר לצד שבו נלחמו. בקיץ 1939 מונה ליועץ רפואי למחוז הצבאי של אזור הגבול ג'ין-צ'ה-ג'י תחת הגנרל ניי רונגג'ן (Nie Rongzhen).

ב-29 באוקטובר 1939 הוא חתך את אצבעו האמצעית השמאלית בזמן שהסיר רסיסי עצם מחייל פצוע. ב-1 בנובמבר, בזמן שניתח אדם שסבל מאריסיפלה בצווארו, הפצע נפתח מחדש וזוהם. כשהוא סובל מתת-תזונה וללא אנטיביוטיקה – הפניצילין היה עדיין במעבדה באוקספורד – הוא פיתח ספסיס ומת ב-12 בנובמבר 1939 במחוז טאנג, חביי. הוא היה בן ארבעים ותשע.

ב-21 בדצמבר פרסם מאו את "לזכרו של נורמן בת'ון", ושיבח את "רוחו של החבר בת'ון, מסירותו המוחלטת לאחרים ללא כל מחשבה על עצמו" ודחק בקומוניסטים הסינים לחקות את האינטרנציונליזם שלו. זה הפך לאחד משלושת הטקסטים המחייבים של מהפכת התרבות וקריאת חובה בבתי הספר היסודיים בסין.

מדוע נורמן מכונה גאון

המילה גאון אינה מתאימה לבת'ון בקלות, והגרסה הכנה מעניינת יותר מההגיוגרפיה. הוא לא עשה שום תגלית מדעית. המכשירים שלו היו שיפורים של כלים קיימים, מעשיים להפליא אך מצטברים; ארבעת עשר המאמרים שלו הם על טכניקה, לא על תיאוריה. הוא לא היה האדם היחיד שחשב על העברת דם לפצועים – שירות עירוי דומה פעל בברצלונה באותו זמן.

מה שהיה לו היה יכולת נדירה ולא נוחה יותר: הוא ראה את המערכת כולה במקום רק את המטופל שמולו, ואז פעל על פי מה שראה במחיר אישי. כשהתעמת עם שחפת, הוא דרש הליך ניסיוני בריאה שלו עצמו. כשהתעמת עם מחלות הנובעות מעוני במונטריאול, הוא הגיע למסקנה שמודל התשלום לפי שירות הוא הפתולוגיה ואמר זאת, בדרך לא פופולרית, בשנות ה-30. כשהתעמת עם חיילים שמתים מאובדן דם מכיוון שהדם נשאר בערים, הוא בנה את הלוגיסטיקה כדי להביא אותו אליהם. כשהתעמת עם צבא סיני ללא צוות רפואי מיומן כמעט, הוא הפסיק לנסות להיות המנתח והפך למורה, מתוך חישוב נכון שמדריכים וחובשים מיומנים יחיו אחריו. זה לא אינטלקט גולמי; זה דמיון אבחוני המיושם על מוסדות, בשילוב עם חוסר רצון כמעט פתולוגי להיות בנוח. כמו כן, מן הראוי לציין שהקדושה שלו בסין שירתה מטרה פוליטית שלא היה לה דבר עם הכירורגיה שלו: מאו היה זקוק למודל של חוסר אנוכיות, וזר מת הפך לאחד אידיאלי.

מורשת

בת'ון קבור בבית הקברות של הקדושים המהפכניים בשיג'יאז'ואנג. מדליית בת'ון, שנוצרה ב-1991, היא הכבוד הרפואי הגבוה ביותר בסין. אוניברסיטת נורמן בת'ון למדעי הרפואה בצ'אנגצ'ון, שנוסדה ב-1939, היא כיום המרכז למדעי הבריאות על שם נורמן בת'ון של אוניברסיטת ג'ילין. בקנדה, ההכרה הגיעה באיחור: בית ההנצחה של בת'ון בגרייונהרסט נפתח כאתר היסטורי לאומי ב-1976, הוא נכנס להיכל התהילה הרפואי הקנדי ב-1998, פסל ברונזה נחשף במקום הולדתו בשנת 2000, ובסקר של רשת CBC ב-2004 הוא דורג במקום העשרים ושישה בין הקנדים הגדולים ביותר. המדינה שאיתה התווכח במשך עשור על רפואה סוציאליסטית הקימה אותה לבסוף.