ניקולא בואלו-דפרה (Nicolas Boileau-Despréaux), שנולד בפריז ב-1636, חולל מהפכה בספרות הצרפתית על ידי הטלת סטנדרטים מחמירים של מבנה ודיוק לשוני. כדמות מרכזית בחוגים האינטלקטואליים של המאה ה-17, הוא פעל הן כמשורר רשמי והן כמבקר ספרות לוחמני, ועיצב את התפתחות השירה באמצעות דגלו בבהירות ובשיטתיות.
חיים מוקדמים והכשרה משפטית
כילד ה-15 של פקיד בפרלמנט של פריז, בואלו גדל בסביבה שעוצבה על ידי אביו, ז'יל בואלו. לאחר שקיבל את השכלתו במוסדות שונים, בהם קולז' דה בובה (Collège de Beauvais) והסורבון, שם למד תיאולוגיה, הוא פנה ללימודי משפטים. הוא התקבל ללשכת עורכי הדין בשנת 1656. עם זאת, הוא נטש במהירות את המקצוע המשפטי, כשהוא מביע בוז עמוק לתככנות הטבועה בו. לאחר מות אביו ב-1657, הוא ירש הון קטן, שאפשר לו להקדיש את חייו לחלוטין לעיסוקים ספרותיים.
סאטירה ורפורמה ספרותית
בואלו זכה לפרסום באמצעות סדרת סאטירות שכוונתה נגד סופרים בני זמנו, בהם ז'אן שאפלן, שארל קוטן ופיליפ קינו. מעבר להתקפות אישיות, יצירות אלו נועדו לרפורמה בשירה הצרפתית על ידי החדרת תמציתיות וסדירות מבנית, בדומה להתקדמות הלוגית שנעשתה בפרוזה על ידי דמויות כמו בלז פסקל. השפעתו הביקורתית גדלה באמצעות השתתפותו במפגשים ספרותיים ב"מוטון בלאן" וב"פום דה פן" עם מולייר, ז'אן רסין ואנטואן פורטייר. יצירתו בפרוזה, "דיאלוג על גיבורי הרומנים", יצאה נגד הרומנים הפופולריים והמורכבים של תקופתו.
הכרה מלכותית ותיאוריה
פרסום ה"איגרות" (Épîtres) שלו זיכה אותו בתשומת לבו של לואי ה-14, מה שהוביל לקצבה של 2,000 ליברות ולמינויו להיסטוריוגרף של המלך בשנת 1677. בשנת 1674 פרסם את "אמנות הפואטיקה" (L'Art poétique), טקסט יסודי שהושפע מהורטיוס וקבע כללים לצורות שיריות שונות. באותה שנה הופיעה הפואמה ההירואית-קומי ה"לוקטרן" (Le Lutrin). עבודתו הביקורתית התרחבה גם לתרגום; תרגומו מ-1674 לחיבורו של לונגינוס "על הנשגב" הציג את התיאוריה הקלאסית לקהל צרפתי רחב יותר והשפיע מאוחר יותר על הוגים כמו אדמונד ברק.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים מאוחרות ומורשת
בואלו החזיק בכיסא מספר 1 באקדמיה הצרפתית משנת 1684 ועד מותו ב-1711. חייו המאוחרים עמדו בסימן ויכוחים ספרותיים מתמשכים, במיוחד התנגדותו לשארל פרו בנוגע לעליונות הספרות העתיקה לעומת המודרנית. הסאטירה העשירית שלו, שכוונה נגד נשים, עוררה ביקורת ציבורית משמעותית מצד בני זמנו, כולל קריאת תיגר מצד פרו ואי-הסכמה מצד הבישוף בוסואה. בואלו מת בפריז ב-1711 ונקבר במנזר המלכותי סן-ז'רמן-דה-פרה.
עובדות מהירות
- נולד: 1636, פריז - מת: 1711, פריז - השכלה: קולז' דה בובה, סורבון, אוניברסיטת פריז - מקצוע: עורך דין, משורר, מבקר, היסטוריון - כיסא באקדמיה הצרפתית: 1 (1684-1711) - מקום קבורה: מנזר סן-ז'רמן-דה-פרה
שאלות נפוצות
### מה הייתה השפעתו העיקרית של בואלו על השירה הצרפתית?
הוא הנהיג כללים לכתיבת שירה ודגל בבהירות, חיוניות וסדירות מבנית על פני סגנונם של משוררים קדומים יותר.
### האם לבואלו הייתה קריירה פוליטית רשמית?
הוא לא היה פוליטיקאי, אם כי שירת כהיסטוריוגרף של המלך לואי ה-14 החל משנת 1677.