הקריירה של מוניקה ויטי (Monica Vitti), שנולדה בשם מריה לואיזה צ'צ'רלי בשנת 1931, משתרעת על פני כמעט חמישה עשורים של קולנוע איטלקי ובינלאומי. לאחר הכשרתה באקדמיה הלאומית לאמנויות הדרמה סילביו ד'אמיקו (Accademia Nazionale d'Arte Drammatica Silvio D'Amico), היא עברה מתפקידי תיאטרון מוקדמים ועבודות בטלוויזיה לשיתוף פעולה עם מיכלאנג'לו אנטוניוני (Michelangelo Antonioni), ובסופו של דבר הפכה לדמות בולטת בקולנוע האירופי לאורך שנות ה-60 וה-70.
קריירה מוקדמת וטלוויזיה
ויטי החלה את המסלול המקצועי שלה בשנות ה-50, כשהופיעה בתיאטרון חובבים וסיירה בגרמניה עם להקת שחקנים איטלקית. הופעותיה הראשונות על המסך כללו תפקידים קטנים בסרטו של אדוארדו אנטון (Edoardo Anton) משנת 1954 "לצחוק! לצחוק! לצחוק!" (Ridere! Ridere! Ridere!) ותפקידים בהפקות טלוויזיה כגון "הנושא" (L'alfiere) ו-"המנהרה" (Il tunnel). היא זכתה לתשומת לב ראשונית בגיל 26 על הופעתה בסרטו של מריו אמנדולה (Mario Amendola) "הישרים" (Le dritte).
השותפות עם אנטוניוני
ויטי זכתה להכרה בינלאומית באמצעות סדרת שיתופי פעולה עם הבמאי מיכלאנג'לו אנטוניוני. החל מעבודתה בשנת 1957 בתיאטרו נואובו די מילאנו (Teatro Nuovo di Milano), היא התקדמה לתפקידים ראשיים בסרטים "האוונטורה" (L'Avventura), "הלילה" (La Notte), "הליקוי" (L'Eclisse) ו-"המדבר האדום" (Il Deserto Rosso). סרטים אלו הגדירו תקופה מסוימת בקריירה שלה, שאופיינה בתפקידים שחקרו ניכור ומצבים פסיכולוגיים מורכבים.
הרחבת ז'אנרים וקומדיה
לאורך סוף שנות ה-60 ושנות ה-70, ויטי נטתה לעיתים קרובות לכיוון הקומדיה. היא השתתפה בסרטי אנתולוגיה שונים ושיחקה בסרטים בבימויים של אטורה סקולה (Ettore Scola), אלברטו סורדי (Alberto Sordi) ולואיס בוניואל (Luis Buñuel). המנעד הקומי שלה בא לידי ביטוי בסרטים כגון "דרמה של קנאה" (The Pizza Triangle) ו-"תרזה הגנבת" (Teresa the Thief). בתקופה זו, היא שמרה על נוכחות חזקה בשוק האיטלקי בעודה מנסה מדי פעם פרויקטים בשפה האנגלית כמו "מודסטי בלייז" (Modesty Blaise) ו-"רומן כמעט מושלם" (An Almost Perfect Affair).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עבודה מאוחרת והכרה
בשנות ה-80, ויטי התאחדה עם אנטוניוני עבור הסרט "מסתרי אוברวולד" (The Mystery of Oberwald) והמשיכה לעבוד בקולנוע ובתיאטרון. היא גם הרחיבה את תחומי עבודתה וכללה בהם כתיבת תסריטים, כאשר הייתה שותפה לכתיבת הסרטים "פלירט" (Flirt) ו-"פרנצ'סקה היא אני" (Francesca è mia). תרומתה לאמנויות זכתה להכרה רשמית באמצעות פרסים רבים, ביניהם ה-Targa d'Oro בשנת 1963 ומינוי למפקדת במסדר האמנויות והספרות בשנת 1995.
עובדות מהירות
- נולדה: 1931, רומא - נפטרה: 2022, רומא - השכלה: האקדמיה הלאומית לאמנויות הדרמה סילביו ד'אמיקו - תפקיד קולנועי ראשון: "לצחוק! לצחוק! לצחוק!" (1954) - זכיות בפרס דוד דונאטלו לשחקנית הטובה ביותר: 1969, 1971, 1974, 1976, 1979 - מקום מנוחה אחרון: קמפו וראנו (Campo Verano)
שאלות נפוצות של קוראים
### ממה נגזר שמה המקצועי של מוניקה ויטי?
היא אימצה את שם הבמה שלה משם הנעורים של אמה, ויטיליה (Vittiglia).
### האם ויטי עבדה בקולנוע האמריקאי?
היא כיכבה בסרט דובר האנגלית "רומן כמעט מושלם" בשנת 1979, אך נמנעה בדרך כלל מהפקות אמריקאיות בשל העדפתה להישאר באירופה וחששות לגבי שליטתה בשפה האנגלית.