מוחמד מורסי: שנה אחת, ואז הכלוב
ב-17 ביוני 2019 קרס ומת גבר בתוך כלוב נאשמים באולם בית משפט בקהיר, בעודו עומד למשפט באשמת ריגול. הוא היה הנשיא הראשון של מצרים (Egypt) שנבחר בבחירות דמוקרטיות. מילותיו האחרונות שתועדו היו שורת שירה: "מולדתי יקרה לי גם אם דיכאה אותי". המדינה שהדיחה אותו צנזרה את הדיווחים על מותו, והורתה לעיתונים לפרסם הודעות קצרות וזהות שלא הזכירו כלל כי כיהן אי פעם בתפקיד.
רכיבה על חמור לבית הספר
מורסי נולד ב-8 באוגוסט 1951 באל-עדווה, שבמחוז א-שרקיה במצרים, הבכור מבין חמישה אחים. הוא זכר כיצד נלקח לבית הספר על גבי חמור – פרט שבו השתמש, כפי שפוליטיקאים נוהגים לעשות, אך שהיה גם פשוט אמת לאמיתה. המרחק שעבר הוא שהופך את המשך הסיפור למוזר: מכפר בדלתא ללימודי דוקטורט בלוס אנג'לס, משם לארמון הנשיאות ולבסוף לכלא עקרב (Scorpion Prison), והכל במהלך חיים אחד.
אלומיניום אוקסיד, ודוקטורט בלוס אנג'לס
הוא השלים תואר ראשון בהנדסה מאוניברסיטת קהיר ב-1975 בהצטיינות יתרה, שירת ביחידת הלוחמה הכימית של צבא מצרים בין השנים 1975 ל-1976, וסיים תואר שני בהנדסת חומרים בקהיר ב-1978. לאחר מכן נסע לאוניברסיטת דרום קליפורניה, שם קיבל דוקטורט במדע החומרים ב-1982 עם עבודת מחקר על אלומיניום אוקסיד. הוא נשאר בקליפורניה כמרצה עוזר באוניברסיטת המדינה בקליפורניה, נורת'רידג', בין השנים 1982 ל-1985 – שניים מילדיו נולדו שם ומחזיקים באזרחות אמריקאית – לפני שחזר למצרים כדי לכהן כפרופסור וראש מחלקה באוניברסיטת זקאזיק, תפקיד בו החזיק במשך עשרים וחמש שנים, עד 2010.
המועמד החלופי של האחים המוסלמים
הוא היה חבר בלשכת ההדרכה של האחים המוסלמים עד 2011 וכיהן בפרלמנט בין השנים 2000 ל-2005, כשהוא נבחר כעצמאי משום שהאחים המוסלמים עצמם היו מוחרמים תחת חוסני מובארכ (Hosni Mubarak). לאחר מהפכת 2011 הוא נבחר לנשיא הראשון של מפלגת החופש והצדק שהוקמה זה עתה. הוא לא היה הבחירה הראשונה של האחים המוסלמים לנשיאות. הוא הועמד כמועמד רק לאחר שח'יראת א-שאטר (Khairat El-Shater) נפסל – מועמד חלופי, עובדה שיריביו מעולם לא נתנו לו לשכוח.
51.73 אחוזים
מדגמים בסיבוב הראשון העניקו לו 25.5 אחוזים מהקולות. ב-24 ביוני 2012 הוא הוכרז כמנצח בסיבוב השני מול אחמד שפיק (Ahmed Shafik), ראש הממשלה האחרון של מובארכ, עם 51.73 אחוזים מהקולות. הוא הושבע לתפקיד ב-30 ביוני 2012, ופעל במהירות: ב-10 ביולי הוא כינס מחדש את הפרלמנט שהצבא פיזר, וב-12 באוגוסט הדיח את שר ההגנה מוחמד חוסיין טנטאווי (Mohamad Hussein Tantawi) ואת הרמטכ"ל סאמי חאפז ענאן (Sami Hafez Anan), ומינה במקום טנטאווי גנרל אלמוני יחסית בשם עבד אל-פתאח א-סיסי (Abdel Fattah el-Sisi). אשתו, נגלאא עלי מחמוד (Naglaa Ali Mahmoud), לה נישא ב-1979, סירבה לתואר "הגברת הראשונה" וביקשה להיקרא "המשרתת הראשונה".
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הצהרת נובמבר
ב-22 בנובמבר 2012 פרסם מורסי הצהרה חוקתית זמנית המעניקה לעצמו סמכות לחוקק ללא פיקוח שיפוטי, חסינות להחלטותיו מפני ערעורים משפטיים, הגנה על האספה המכוננת מפני פיזור על ידי בתי המשפט והארכת המנדט שלה בחודשיים. פסיקתו של מוחמד אל-בראדעי (Mohamed ElBaradei) הפכה לסיסמת האופוזיציה: מורסי "גזל את כל סמכויות המדינה והכתיר את עצמו לפרעה החדש של מצרים". עיתונים עצמאיים כינו את החוקה שבאה בעקבות זאת הפיכה איסלאמיסטית. תחת מחאות המוניות והתפטרות של יועצים בכירים, הוא ביטל את הצו ב-8 בדצמבר, אך התעקש שהשפעותיו יישארו, צמצם את היקפו לעניינים ריבוניים, קיבל ביקורת שיפוטית על רוב פעולות הנשיא וביטל את המשפטים החוזרים המתוכננים. החוקה החדשה אושרה עם כ-שני שלישים תמיכה במשאל עם בדצמבר, באחוזי הצבעה של פחות משליש מבעלי זכות הבחירה.
ההפיכה, וכלא עקרב
מחאות המוניות שדרשו את התפטרותו החלו ב-30 ביוני 2013. הצבא הציב אולטימטום של ארבעים ושמונה שעות ב-1 ביולי; מורסי דחה אותו ב-2 ביולי; ב-3 ביולי הדיח אותו א-סיסי והציב אותו במעצר בית בבסיס המשמר הרפובליקני. הפגנות תמיכה במורסי דוכאו באלימות עם יותר משמונה מאות הרוגים, כולל טבח רבאעה.
ההליכים המשפטיים נמשכו שש שנים והיו, בלשונה של אמנסטי אינטרנשיונל (Amnesty International), "הצגה המבוססת על הליכים בטלים ומבוטלים". באפריל 2015 הוא הורשע במעצר ועינוי מפגינים ונדון לעשרים שנות מאסר; במאי 2015 נידון למוות בגין הפריצה לכלא ואדי א-נטרון לצד 105 אחרים; ביוני 2016 נידון למאסר עולם בגין העברת סודות מדינה לקטר; גזר דין המוות בוטל בנובמבר באותה שנה. הוא הוחזק באגף עקרב בכלא טורה (Tora Prison). ועדת פרלמנט בריטית קבעה כי תנאיו "אכזריים, בלתי אנושיים ומשפילים", עם טיפול לא הולם לסוכרת ממנה סבל, וטענה כי התנאים עלולים לעלות כדי עינויים. יושב ראש הוועדה, חבר הפרלמנט כריספין בלנט (Crispin Blunt), אמר לאחר מכן: "חששנו שאם ד"ר מורסי לא יקבל סיוע רפואי דחוף, הנזק לבריאותו עלול להיות בלתי הפיך ואולי אף סופני. לצערי, צדקנו".
התיק הפלילי נגדו
הוא הותיר למבקריו חומר רב לעבוד איתו. בינואר 2013 צצו סרטונים בהם הוא מצהיר כי "לציונים אין זכות על אדמת פלסטין"; בספטמבר 2010 הוא כינה את הישראלים מוצצי דם, שוחרי מלחמה וצאצאי קופים וחזירים. הוא טען כי הדברים הוצאו מהקשרם וכי הוא מתנגד למדיניות ישראל, לא ליהודים: "אני לא נגד הדת היהודית או העם היהודי". עם זאת, באוקטובר 2012 הוא כתב לשמעון פרס (Shimon Peres) ופנה אליו כאל "חבר טוב ונהדר". הוא התחייב שהנוצרים הקופטים הם "מצרים בדיוק כמוני", אך דווח כי מצבם של הנוצרים והמוסלמים השיעים החמיר תחת שלטונו, והחוקה החדשה הפכה את הדוקטרינה הסונית לבסיס של רוב החוקים. מלך ירדן עבדאללה השני (King Abdullah II) אמר כי "אין לו עומק".
מדוע מוחמד מכונה גאון
הטענה שניתן להגן עליה היא צרה, טכנית וכמעט לחלוטין טרום-פוליטית. מורסי היה מדען חומרים מוכשר באמת: דוקטורט מ-1982 מאוניברסיטת דרום קליפורניה על אלומיניום אוקסיד, משרת מרצה עוזר בקאל סטייט נורת'רידג', ורבע מאה בניהול מחלקת הנדסה בזקאזיק. זהו אינטלקט אמיתי המיושם על בעיות אמיתיות, ורקע נדיר יותר לראש מדינה ממה שהיה צריך להיות. במדינה שבה הנשיאות הייתה נחלת הצבא במשך שישים שנה, הוא היה האזרח הראשון והאקדמאי הראשון שהחזיק בה.
הטיעון שכנגד הוא מכריע. דבר בשנה היחידה שלו בתפקיד לא מצביע על גאונות פוליטית; הדעה הכמעט אוניברסלית, מצד בעלי ברית ואויבים כאחד, היא של אדם שפירש לא נכון בצורה קשה את מצבו שלו. הוא לא היה הבחירה הראשונה של האחים המוסלמים אלא החלופה שלהם. הוא זכה ב-51.73 אחוזים ואז משל כאילו קיבל מנדט לשכתב את הסדר החוקתי, והצהרת נובמבר 2012 – שהעניקה ליריביו את הטיעון של אל-בראדעי על "הפרעה החדש" ואיחדה אופוזיציה מפולגת מאחוריו – הייתה פגיעה עצמית מהדרגה הראשונה. הוא קידם את הגנרל שהדיח אותו.
מה שאף ביקורת לא יכולה לבטל הוא מעמד שונה: הנשיא הראשון של מצרים שנבחר בחופשיות, שהודח בכוח לאחר שנים-עשר חודשים, ומת בכלוב בגיל שישים ושבע עקב הזנחה רפואית שסוהריו הוזהרו מפניה. זה הופך אותו למשמעותי היסטורית. זה לא הופך אותו לגאון.
מורשת
דווח כי בנו עבדאללה מת מהתקף לב בספטמבר 2019, שלושה חודשים לאחר אביו, אם כי עורכי דין של המשפחה טענו מאוחר יותר כי מדובר בזריקה קטלנית. רג'פ טאיפ ארדואן (Recep Tayyip Erdoğan), שתקף את גזרי הדין של מצרים ואת שתיקת המערב עליהם, כינה את מותו של מורסי מותו של שהיד. במצרים, תגובת המדינה הייתה להורות לעיתונים לא להזכיר שהוא היה נשיא – פעולה של מחיקה שאמרה עליכם יותר על הפחד שהוא עדיין עורר מאשר כל הספד שיכול היה להיכתב.