מיכאל שומאכר: הנהג שבנה מחדש את פרארי
הוא סיים על הפודיום במחצית מהמרוצים שבהם השתתף וקבע את ההקפה המהירה ברבע מהם. הוא צבר נקודות בשבע מתוך כל עשר מרוצים לאורך עשרים ואחת עונות. אלו אינם נתונים של נהג שהיה מבריק רק ביום טוב; אלו נתונים של נהג שכמעט אף פעם לא היה לא-מבריק, וזהו דבר שונה ונדיר הרבה יותר. הקריירה של מיכאל שומאכר היא הטיעון שעקביות, המיושמת ללא הרף במשך עשור וחצי, הופכת לבלתי ניתנת להבחנה מגאונות — וגם הטיעון שניתן לקנות אותה במחיר שאנשים אחרים נאלצים לשלם.
מהירט לספא
שומאכר נולד ב-3 בינואר 1969 בהירט-הרמולהיים, במה שהיה אז מערב גרמניה. הוא החל לנהוג בקארטינג בגיל ארבע. הופעת הבכורה בפורמולה 1, כשהגיעה, הייתה מהחגיגיות בתולדות הספורט: זימון באמצע העונה ב-1991 לנהוג עבור ג'ורדן בגרנד פרי הבלגי בספא-פרנקורשם. הוא נהג במרוץ אחד עבור ג'ורדן. בנטון לקחה אותו לשארית השנה, ושמרה עליו.
בנטון, ושני הראשונים
בבנטון, בין 1991 ל-1995, הפך שומאכר לנהג המהיר ביותר בדורו ולשנוי ביותר במחלוקת שבו. הוא זכה באליפות הנהגים ב-1994 ושוב ב-1995, בעידן שבו היריבויות המגדירות שלו — עם איירטון סנה, דיימון היל, ז'אק וילנב ומאוחר יותר מיקה הקינן — התנהלו ברמת אגרסיביות שהספורט טרם קבע לה חוקים ברורים. הערכת המגזין Motor Sport לגביו היא חסרת סנטימנטים: "תחרותי עד כדי חוסר רחמים", נהג שהצלחתו לוותה במחלוקות ש"לעיתים חילקו את הדעות".
פרויקט פרארי
בשנת 1996 עבר לפרארי, הקבוצה עם השם הגדול ביותר בספורט, שבאותו רגע לא היה לה הרבה מה להציג. ניצחונו הראשון באדום הגיע באותה עונה, בגרנד פרי הספרדי. האליפויות לא הגיעו. נדרשו ארבע שנים מלאות של בנייה מחדש לפני שהגיע תואר הפרארי הראשון בשנת 2000 — ואז הם הגיעו ברצף: 2001, 2002, 2003, 2004. חמש אליפויות נהגים רצופות, שהופקו על ידי נהג שהצטרף לקבוצה בתפקוד חסר וארגן אותה מחדש סביב שיטת העבודה שלו במקום לחכות למכונית מהירה שתוגש לו. עד 2006, עונתו האחת-עשרה בפרארי, הוא פרש.
חרז
עונת 1997 היא זו שחייבת להיות מסופרת לצד השאר. בקרב מול וילנב על האליפות בחרז, שומאכר התנגש ביריבו — במילותיו של Motor Sport, "ניסיון ציני וכושל לגנוב את אליפות העולם". המהלך נכשל, וילנב לקח את התואר, וה-FIA פסלה את שומאכר מדירוג הנהגים לאותה שנה. זוהי העובדה המזיקה ביותר בתיקו, וזה לא היה סטייה במזג אלא ביטוי קיצוני לדבר שהפך אותו לגדול: חוסר רצון לקבל עמדת הפסד בשום נסיבות.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →המספרים
המאזן הסופי עומד על 307 זינוקים מתוך 308 רישומים, מספא ב-1991 ועד המרוץ האחרון שלו ב-2012. תשעים ואחד ניצחונות, שיעור ניצחון של 29.5 אחוזים. שישים ושמונה עמדות פול. מאה חמישים וחמישה פודיומים — 50.3 אחוזים מכל מה שנכנס אליו. שבעים ושבע הקפות מהירות, רבע מהמרוצים שלו. אלף חמש מאות שישים ושש נקודות אליפות, ונקודות שנצברו ב-71.8 אחוזים מהזינוקים שלו. שבעה תארי עולם: 1994, 1995, 2000, 2001, 2002, 2003, 2004, שיא שעמד לבדו עד שלואיס המילטון השווה אותו ב-2020. לאחר שלוש עונות בחוץ הוא חזר עם מרצדס מ-2010 עד 2012, קאמבק שהוסיף מרוצים אך לא אליפויות, והוא עצר לצמיתות בגיל ארבעים ושלוש.
מריבל
בסביבות השעה אחת-עשרה בבוקר ב-29 בדצמבר 2013, שומאכר עשה סקי במריבל שבהרי האלפים הצרפתיים. הוא עבר לאזור מחוץ למסלול לצד המדרון כדי לעזור לגולש אחר, פגע בסלע חשוף, איבד שליטה ופגע בסלע שני כעשרה מטרים משם, כשהוא סופג את המכה בצד ימין של ראשו. הקסדה שלו נחצתה לשניים. צוות רפואי אמר לאחר מכן שללא הקסדה הוא לא היה שורד. הוא סבל מפגיעת ראש טראומטית קשה עם דימום ובצקות, הוטס תחילה למוטייה ולאחר מכן ליחידת הטראומה המומחית בגרנובל, והוכנס לתרדמת מלאכותית עם הגעתו. הוא החל להתעורר ממנה בסוף ינואר 2014 ואושר כי יצא מהתרדמת באפריל. ביוני 2014 הוא הועבר מגרנובל לבית החולים האוניברסיטאי בלוזאן לצורך שיקום.
מאז, משפחתו שומרת על קו של פרטיות כמעט מוחלטת, ולא משחררת כמעט דבר על מצבו. השברים שקיימים מגיעים מהקרובים אליו ביותר. ז'אן טוד, מנהל הקבוצה שלו בפרארי ולימים נשיא ה-FIA, אמר שהוא ושומאכר "צופים במרוצים" יחד, וכי "הוא שונה ומודרך בצורה נפלאה על ידי אשתו". הניסוח של קורינה שומאכר הוא זה שנשאר עם אנשים: "מיכאל כאן. שונה, אבל הוא כאן."
מדוע מיכאל מכונה גאון
הטענה נשענת על מיומנות ועל סוג יוצא דופן של אינטליגנציה ארגונית, לא על אינטלקט במובן האקדמי — ושני החצאים נראים במספרים.
המיומנות תחילה. הקפה מהירה ברבע מכל המרוצים שהתחילו, ופודיום במחציתם, מתארים נהג הפועל בגבול התיאורטי של המכונה שלו מרוץ אחר מרוץ, בתנאים שהשתנו פראית. פורמולה 1 מתגמלת מיומנות קוגניטיבית ספציפית: החזקת מכונית בקצה האחיזה תוך ניהול בו-זמני של שחיקת צמיגים, עומס דלק, תנועה ואסטרטגיה שנכתבת מחדש סביבך בזמן אמת. שומאכר עשה זאת עם יכולת חזרה שאף אחד לא הראה לפניו.
האיכות השנייה והמובחנת יותר הייתה מבנית. כשהגיע לפרארי ב-1996 הקבוצה לא הייתה קבוצת אליפות; ארבע שנים לאחר מכן היא הייתה, ואז זכתה בחמישה תארי נהגים ברציפות. הטרנספורמציה הזו אינה דבר שנהג משיג על ידי נהיגה בלבד. היא דרשה קביעת כיוון טכני, ספיגת עומסי בדיקה עצומים, וכפיית סטנדרט על מאות אנשים — מעשה של מנהיגות הנדסית לא פחות מאשר מרוצים.
טיעון הנגד הוא רציני וספציפי. חרז 1997 היה ניסיון מכוון לזכות באליפות על ידי התנגשות באדם שהביס אותו, והגוף המנהל מחק אותו מהדירוג בשל כך. הביטוי של Motor Sport — תחרותי עד כדי חוסר רחמים — הוא שיפוט, לא מחמאה. הריצה הגדולה ביותר שלו הגיעה בפרארי שלעיתים קרובות הייתה המכונית המהירה ביותר בפער, מה שמסבך כל טענה לעליונות נהג טהורה. והשיא שלו של שבעה תארים משותף כעת. מה שהראיות תומכות בו אינו גאונות בלתי ניתנת לערעור אלא משהו קונקרטי יותר: איש המקצוע השלם ביותר שהספורט הפיק, ששיטתו הייתה טוטאלית ושאתיקה שלו לעיתים לא הייתה.
מורשת
שומאכר הפך את הפורמולה 1 לגרמנית, הפך את פרארי למכונת ניצחון שוב, וקבע סטנדרט של הכנה שכל נהג מאז נמדד לפיו. אחיו ראלף התחרה בספורט, ובנו מיק הגיע אליו גם כן. הוא לא דיבר בפומבי מאז דצמבר 2013. השתיקה סביבו אינה התחמקות אלא הגנה, והיא, בדרכה, הדבר האחרון שמשפחתו יכלה לתת לו.