מייקל בובלה: הזמר שהפך את פרנק סינטרה לחדש שוב
בשנת 2016, בשיא הקריירה שנבנתה על הפיכת שירים ישנים לרלוונטיים, מייקל בובלה (Michael Bublé) עזב הכל. בנו בן השלוש, נח, אובחן כחולה בסרטן, ובובלה ואשתו הודיעו כי הם משעים לחלוטין את הקריירות שלהם כדי להתמקד בטיפול בו. העובדה שמישהו יחליף מכונה לייצור להיטים בחדר בית חולים ללא היסוס, מעידה עליו לא פחות מכל נתון במצעדי הפזמונים.
אוסף התקליטים של סבא
בובלה נולד ב-9 בספטמבר 1975 בברנבי, קולומביה הבריטית, למשפחה ללא קשר מובן לתעשיית המוזיקה – אביו עבד כדייג מסחרי. סבו הוא שעיצב את טעמו המוזיקלי, כשהכיר לו כילד את הקלטות עידן הסווינג של האחים מילס (Mills Brothers), אלה פיצג'רלד (Ella Fitzgerald) ופרנק סינטרה (Frank Sinatra), בתקופה שכמעט איש בגילו לא האזין למוזיקה מסוג זה. אותה מסירות מוקדמת, שכמעט עברה בירושה, לצליל שהיה מחוץ לאופנה במשך עשורים, הפכה ליסוד הקריירה שלו כולה.
ניצחון בתחרויות כישרונות לפני שמישהו שם לב
כנער, בובלה ניצח בתחרות הכישרונות הצעירים הקנדית והחל להוציא אלבומים עצמאיים הרבה לפני שחברת תקליטים כלשהי גילתה עניין, כשהוא בונה קהל מעריצים קטן בזכות סגנון שאף אחד בזרם הפופ המרכזי לא עסק בו. נקודת המפנה הגיעה כשפגש את דייוויד פוסטר (David Foster), המפיק זוכה פרס הגראמי, שראה פוטנציאל מסחרי בהחייאת סטנדרטים של סווינג עבור קהל עכשווי וסייע להוביל את המעבר של בובלה לחברת תקליטים גדולה.
הפריצה עם האלבום הנושא את שמו
אלבום הבכורה של בובלה משנת 2003, שנקרא על שמו ויצא בחברת רפרייז רקורדס (Reprise Records), התבסס על פרשנויות ג'אזיות לסטנדרטים כמו "Fever" לצד חומרים חדשים יותר. האלבום הגיע לראש המצעדים בקנדה וזיכה אותו בתואר אמן השנה החדש בטקס פרסי ג'ונו (Juno Awards). הוא ביסס את הפורמט שבובלה ישכלל במהלך שני העשורים הבאים: מחווה מלאת כבוד לתור הזהב של פופ ווקאלי, המוגשת עם ליטוש הפקתי עכשווי מספיק כדי להימכר למאזינים שמעולם לא החזיקו תקליט של סינטרה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עשור של סטנדרטים בראש המצעדים
השנים שבאו לאחר מכן ראו את בובלה הופך, לדברי מבקר מוזיקה אחד, ל"קרונר הניאו-קלאסי הבולט ביותר של דורו". האלבום It's Time (2005) הגיע למקום הראשון במספר מדינות ולעשירייה הראשונה בארצות הברית ובממלכה המאוחדת. האלבום Call Me Irresponsible (2007) זכה בפרס הגראמי לאלבום הפופ הווקאלי המסורתי הטוב ביותר והניב את הלהיט "Home". האלבום Crazy Love (2009) הגיע למעמד רב-פלטינה וזכה בגראמי נוסף. To Be Loved (2013) הפך לאלבומו הרביעי ברציפות שכבש את פסגת המצעדים בארצות הברית וזכה שוב בגראמי – רצף של עקביות מסחרית וביקורתית שכמעט אין לו אח ורע בקרב זמרים הפועלים בז'אנר שרוב התעשייה החשיבה למת מבחינה מסחרית.
ההפסקה
רצף זה נעצר בפתאומיות ב-2016, כאשר בני הזוג גילו שבנם נח, שהיה אז בן שלוש, חלה בסרטן – הוריו סברו בתחילה כי מדובר בחזרת לפני שהרופאים זיהו את האבחנה החמורה יותר. בובלה ואשתו, השחקנית הארגנטינאית לואיסנה לופילטו (Luisana Lopilato), הודיעו כי הם משעים את הקריירות שלהם לחלוטין, ואמרו למעריצים בהצהרה משותפת כי "תמיד דיברו בגלוי על חשיבות המשפחה" וכי הם עוצרים הכל כדי לסייע לנח להחלים. בובלה דיבר מאז על האבחנה כרגע ששינה לצמיתות את תחושת סדרי העדיפויות שלו, ותיאר בראיונות כיצד ארגן מחדש את מחשבותיו על הקריירה והמורשת שלו.
חוזר אחר
נח החלים, ובובלה חזר למוזיקה עם האלבומים Love (2018) ו-Higher (2022), כאשר האחרון זכה בפרס הגראמי לאלבום הפופ המסורתי הטוב ביותר והרחיב את שיא הגראמי העקבי באופן יוצא דופן שלו לעשור חמישי של מועמדות. בשנת 2024 הוא הוציא את אלבום האוסף The Best of Bublé והצטרף לצוות המאמנים בתוכנית The Voice של רשת NBC, ובכך הרחיב את נוכחותו הציבורית מעבר להקלטות אל עבר טלוויזיה משודרת. הוא ולופילטו הביאו לעולם ארבעה ילדים יחד.
סגנון שנבנה על החייאה, לא על המצאה
מבחינה מוזיקלית, בובלה מעולם לא טען להיות חדשן במובן של יצירת ז'אנר חדש; הקריירה שלו נבנתה על המיומנות הקשה והפחות מהוללת של שכנוע קהל עכשווי המוני לאמץ סגנון ווקאלי – סווינג של ביג בנד, בלדות תזמורתיות – שנעלם ברובו ממצעדי הפופ עד שהגיע. העיבודים שלו משלבים הפקת פופ עכשווי למבוגרים עם ניסוח ג'אז ווקאלי, והצלחתו המסחרית הציעה שהיה קהל גדול בהרבה עבור השילוב הזה מכפי שתעשיית ההקלטות הניחה. לאורך הקטלוג שלו, המבקרים קיבצו אותו תחת מספר תוויות חופפות – פופ עכשווי למבוגרים, ג'אז ווקאלי, סטנדרטים, פופ ווקאלי – סימן לכך שהוא נע במכוון בין ז'אנרים שמנהלי חברות תקליטים התייחסו אליהם זמן רב כנפרדים מסחרית.
רצף גראמי ארוך באופן חריג
מעטים הזמרים הפועלים בז'אנר צר כמו החייאת הסווינג שהשתוו לעקביות הפרסים של בובלה: זכיות הגראמי הגיעו לאורך האלבומים Call Me Irresponsible (2007), Crazy Love (2009), To Be Loved (2013), ואחרי שובו מההפסקה המשפחתית, Higher (2022) – רצף המשתרע על פני כמעט שני עשורים של זכאות עם נוסחה זהה כמעט בכל פעם. עקביות זו ראויה לציון בתעשייה שבדרך כלל מתגמלת המצאה מחדש; המצביעים של בובלה המשיכו להכיר בשכלול של אותו רעיון ליבה ולא בשינוי כיוון, דפוס המשקף את נאמנות קהל המאזינים שלו לא פחות מכל שינוי באומנותו.
מדוע מייקל מכונה גאון
המילה המיוחסת לבובלה מתייחסת בדרך כלל למיומנות פרשנית ולא למקוריות הלחנתית – כלי ווקאלי מדויק באופן חריג בשילוב עם אינסטינקט עיבודי להפוך צורות שירים בנות שישה עשורים לצליל מסחרי טרי לאוזניים מודרניות, שוב ושוב, לאורך קריירה המשתרעת כעת על פני יותר מעשרים שנה. זוהי מלאכת מוזיקה אמיתית ונדירה: רוב הזמרים שמנסים את פורמט החייאת הסווינג לעולם לא משיגים את השילוב שלו בין שליטה טכנית להצלחה במצעדים המרכזיים. אך טענת הנגד הכנה חשובה גם היא – בובלה הוא ביסודו מפרש של רפרטואר שנבנה על ידי מלחינים ומבצעים מוקדמים יותר, לא כותב שירים הפורץ דרך יצירתית חדשה, ומבקרים ביטלו מדי פעם את הקטלוג שלו כנוסטלגיה בטוחה מסחרית ולא כנטילת סיכונים אמנותית. הגאונות שלו, במידה שהמילה אכן חלה, היא של החייאה וביצוע ולא של המצאה.
מורשת
הקריירה של בובלה מדגימה כי החייאת מסורת מוזיקלית שיצאה מהאופנה יכולה להיות דומיננטית מסחרית ועמידה אישית כאחד, והטיפול הציבורי שלו במחלת בנו – בחירה במשפחה על פני מרוץ יצירת להיטים פעיל ללא היסוס נראה לעין – הפך לחלק מהמוניטין הציבורי שלו לא פחות מכל אחת מזכיות הגראמי שלו.