מארק המיל: שני קולות אלמותיים, קריירה אחת
אותו שחקן שלימד דור שלם להאמין שנער חווה יכול להפוך לג'דיי, העניק לג'וקר את הצחוק המובהק שלו – צחוק צווחני, עליז ומצמרר שרדף את עולם האנימציה ומשחקי הווידאו במשך יותר משלושה עשורים. העובדה ששחקן אחד יכול להיות גם הפנים הכנות והמוארות של לוק סקייווקר וגם הקול של כאוס צוחק טהור, אומרת כמעט הכול על הטווח המוזר והגמיש של מארק המיל.
ילדות נוודית של "ילד חיל הים"
המיל נולד ב-25 בספטמבר 1951, באוקלנד, קליפורניה, אחד משבעה ילדים של קפטן בצי האמריקאי. החיים הצבאיים משמעותם הייתה ילדות בתנועה מתמדת – בתי ספר בווירג'יניה, קליפורניה, ולבסוף יפן, שם סיים את לימודיו בתיכון נייל סי. קיניק ב-1969. הוא למד דרמה במכללת לוס אנג'לס סיטי, ועבד בשולי הטלוויזיה לפני התפקיד שיגדיר אותו, וכמעט יכלא אותו.
הנער שהפך ללוק סקייווקר
בשנת 1977, המיל כיכב כלוק סקייווקר במלחמת הכוכבים, סרט שקשה להפריז בהשפעתו התרבותית. לאורך הטרילוגיה המקורית (1977-1983) הוא נשא את הקשת הרגשית של הסאגה: נער החווה המקטר בטטואין שחולם על משהו גדול יותר, שהופך דרך אובדן ומשמעת לאביר ג'דיי. התפקיד הפך אותו לאחד השחקנים הצעירים המוכרים ביותר עלי אדמות. עשורים לאחר מכן הוא חזר אליו בסרטי ההמשך של עידן דיסני ובהמנדלוריאן, וסגר מעגל שנפרש על פני כמעט כל חייו הבוגרים.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הקללה והבריחה
הזדהות מוחלטת כזו עם דמות אחת היא מתנה בעלת שתי פנים. במשך שנים, המיל גילה שהקהל ומלהקים יכולים לראות רק את לוק. תגובתו הייתה להמציא את עצמו מחדש הרחק מהמצלמה לחלוטין. הוא פנה לבמה – תפקידים בברודוויי באיש הפיל (1979), אמדאוס (1983), והחנון (The Nerd), שזיכו אותו במועמדות לפרס דרמה דסק – והוכיח לעצמו, אם לא תמיד לציבור, שהוא שחקן עובד ורציני ולא רק רהיט בתרבות הפופ.
הקול שהגדיר מחדש נבל
המערכה השנייה האמיתית שלו הגיעה ב-1992, כאשר לוהק לתפקיד הג'וקר בבאטמן: סדרת האנימציה. המיל עשה משהו יוצא דופן: הוא בנה ג'וקר מצליל טהור, הופעה של שינויי טון מאניים וצחוק שיכול היה להחמיץ ברגע מהנאה לאיום. זה הפך למדד שעל פיו נמדד כל קול ג'וקר מאוחר יותר, והוא המשיך בתפקיד באינספור סרטי אנימציה של DC ובמשחקי הווידאו המוערכים באטמן: ארקהם. הוא הוכיח שהוא ורסטילי באותה מידה במקומות אחרים, כשדיבב את אדון האש אוזאי באווטאר: כשף האוויר האחרון, את ההובגובלין, ותפקידים בקינגדום הארטס. היכן שפניו תייגו אותו, קולו שחרר אותו.
שחקן האופי המתמיד
המיל מעולם לא הפסיק לעבוד בכל מדיום. הוא הופיע בהדיוויזיה הראשונה (1980), קינגסמן: השירות החשאי (2014), גילם רוצח סדרתי במחשבות פליליות, וזכה לשבחים ביקורתיים טריים על עבודתו בחייו של צ'אק (2024). מחוץ למסך הוא הפך לדמות ציבורית אהובה – פעיל בולט שהשאיל את קולו לאפליקציית התרעה על תקיפות אוויריות באוקראינה במהלך הפלישה הרוסית, וסיים את דבריו, באופן בלתי נמנע, ב"שהכוח יהיה איתך".
מדוע מארק מכונה גאון
המקרה הכנה לגאונותו של המיל נשען כמעט כולו על מלאכת המשחק, ובאופן ספציפי על ביצוע קולי, ולא על אינטלקט או כתיבה. האיכות המעורבת היא סוג נדיר של שליטה בכלי: היכולת לנתק את הקול מהפנים ולבנות דמות שלמה מנשימה, גובה צליל וקצב. הג'וקר שלו הוא העדות הברורה ביותר – הופעה כה שלמה שהיא החליפה את הזיכרון של פניו המפורסמות של השחקן, וזה כמעט ההפך ממה שתיוג בדרך כלל עושה לכוכב. יש לציין את טיעון הנגד בבירור. המיל אינו סופר, במאי או תיאורטיקן; הוא מפרש של חומרים של אחרים, ותהילתו העולמית אינה ניתנת להפרדה מזיכיון שובר קופות יחיד שהוא לא יצר. מבקרים התייחסו לעיתים לטווח המשחק שלו בלייב-אקשן כמוגבל, ו"גאונות" היא מילה כבדה עבור כל שחקן. אך בתוך המשמעת התובענית והמוערכת בחסר של דיבוב, התווית נושאת משקל אמיתי: הוא נחשב על ידי עמיתיו ומעריציו לאחד המבצעים הטובים ביותר בתחום, שחקן שמצא קריירה שנייה, וניתן לומר גדולה יותר, בדיוק במקום שבו לא ניתן היה לראות אותו. המצאה מחדש זו – הפיכת חיסרון לחתימה – היא צורה של אינטליגנציה יצירתית.
מורשת
לאחר שהוכרז כאגדת דיסני ב-2017 וקיבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד ב-2018, המיל תופס מקום ייחודי בתרבות הפופולרית: האמן הנדיר שמעגן שני קהלי מעריצים נפרדים לחלוטין. עבור קהל אחד הוא תמיד יהיה הגיבור מלא התקווה המביט בשתי שמשות; עבור אחר, הסיוט המחייך בצללים של גות'אם. מעטים השחקנים שזוכים בתפקיד אלמותי אחד. המיל בנה שניים, בשני רגיסטרים שונים של אותו קול.