מרקוס גארבי: נשיא זמני של יבשת שמעולם לא ראה
באוגוסט 1920 התכנסו צירים בהארלם לוועידה הבינלאומית הראשונה של עמי הכושים והכריזו על מדפיס ג'מייקני כנשיא הזמני של אפריקה. הוא מעולם לא ביקר שם. הוא גם מעולם לא יגיע לשם. בתוך שנתיים פשטה חברת הספנות שלו את הרגל, ובתוך שלוש שנים הוא ניצב בבית משפט פדרלי כשהוא מגן על עצמו מפני אישום במכירת מניות של אונייה שלא הייתה בבעלותו.
ממפרץ סנט אן לקינגסטון
הוא נולד ב-17 באוגוסט 1887 במפרץ סנט אן שבג'מייקה למשפחה אפרו-ג'מייקנית אמידה למחצה – אביו מלכוס היה בנאי ואמו שרה ריצ'רדס הייתה משרתת בית. הוא למד בבית הספר של הכנסייה המקומית עד גיל ארבעה-עשר, ולאחר מכן החל התמחות אצל מדפיס בשנת 1901. ב-1905 עבר לקינגסטון והפך למנהל העבודה האפרו-ג'מייקני הראשון בחברת הייצור פ. א. בנג'מין (P. A. Benjamin Manufacturing Company). שביתת מדפיסים ב-1908 נכשלה ועלתה לו במשרתו, ולאחריה עבד ברחבי מרכז אמריקה ובאנגליה לפני שחזר לג'מייקה ב-1914. למסלול הנדודים יש חשיבות: עד גיל שלושים הוא ראה את עבודת השחורים מנוצלת תחת שלושה דגלים שונים, וזו התצפית שעליה נבנתה כל השקפת עולמו הפוליטית.
מטרה אחת, אל אחד, גורל אחד
ביולי 1914 ייסד את 'האגודה האוניברסלית לשיפור מצב הכושים והליגה של הקהילות האפריקניות' (Universal Negro Improvement Association and African Communities League), תחת מוטו חסכוני להפליא: "מטרה אחת. אל אחד. גורל אחד." במרץ 1916 היגר לארצות הברית, ובמאי 1917 פתח את סניף הארלם שיהפוך למנוע של התנועה. בתוך שלוש שנים הפכה האגודה (UNIA) לארגון ההמונים הגדול ביותר של אנשים שחורים שראה העולם עד אז, עם פילוסופיה – 'גארביזם' – שמיזגה לאומיות שחורה, עצמאות כלכלית ופאן-אפריקניזם לתוכנית אחת. הוא דגל בתנועת 'חזרה לאפריקה' ופעל לבניית קשרים בין צפון אמריקה לאפריקה, ובמיוחד ליבריה, בעודו הוזה בסתר על אפריקה מאוחדת כמדינה בעלת מפלגה אחת שתחת שלטונו.
קו הכוכב השחור
הביטוי הנועז ביותר של התוכנית היה חברת ספנות. בשנת 1919 הפך גארבי לנשיא 'קו הכוכב השחור' (Black Star Line), שנועד לחבר בין אפריקה ליבשת אמריקה באמצעות כלי שיט בבעלות ובאיוש של אנשים שחורים. באוקטובר 1919 הושקה האונייה ירמות' (SS Yarmouth) באופן רשמי על נהר ההדסון בפני קהל שרכש את מניותיה בסכומים קטנים. זה היה סמל מעולה ועסק גרוע. כשלים מכניים ודימום פיננסי רדפו את החברה מראשיתה, והיא קרסה בשנת 1922.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הנפילה
בינואר 1922 נעצר גארבי בגין הונאת דואר, בטענה שפרסם מניות עבור אונייה שקו הכוכב השחור טרם החזיק בבעלותו. המשפט נמשך חודש ביוני 1923; גארבי ייצג את עצמו. חבר המושבעים הרשיע אותו בקשירת קשר להונאה בעודו מזכה את כל שלושת שותפיו – פסק דין שתמיד נראה פחות כשיפוט של החברה ויותר כשיפוט של האדם עצמו. השופט ג'וליאן מאק גזר עליו חמש שנות מאסר וקנס של 1,000 דולר. באותו ספטמבר הוא שוחרר בערבות של 15,000 דולר עד לערעור. בשנת 1927 המתיק הנשיא קלווין קולידג' את עונשו, וגארבי גורש לג'מייקה.
הפצעים העצמיים
ביוני 1922 נסע גארבי לאטלנטה ופגש את אדוארד יאנג קלארק, המכשף האימפריאלי הזמני של הקו קלוקס קלאן, מתוך מחשבה שהבדלנים הלבנים המוצהרים הם בני שיח ישרים יותר מליברלים לבנים. "אני רואה בקו קלוקס קלאן, במועדונים האנגלו-סכסיים ובאגודות האמריקניות הלבנות, בכל הנוגע לכושי, ידידים טובים יותר של הגזע," אמר. ההיסטוריון קולין גרנט מכנה את הפגישה נקודת המפנה המשמעותית ביותר בפופולריות שלו; מנהיגים שחורים בולטים פתחו בקמפיין "גארבי חייב ללכת". היריבות שלו עם ו. א. ב. דו בויז (W. E. B. Du Bois) הפכה לרעילה – גארבי כינה את מנהיג ה-NAACP "ריאקציונר בשירותם של לבנים," בעוד דו בויז ביטל אותו ב-1923 כ"אדם שחור קטן ושמן, מכוער אך בעל עיניים אינטליגנטיות." לאחר הרשעתו צעק גארבי בבית המשפט שהשופט והתובע המחוזי הם "יהודים מלוכלכים וארורים" ומאוחר יותר האשים "קנוניה יהודית"; עד 1933 הוא חזר בו, כתב ש"הגזע היהודי הוא גזע אצילי" וגינה את הרדיפות הנאציות. נורא מכל, הוא גירש את הכומר ג'יימס איסון מה-UNIA ב-1922; איסון נרצח על ידי תומכי גארבי בניו אורלינס בינואר 1923. גארבי הכחיש מעורבות, אך הקים קרן הגנה למתנקשים, וג'. אדגר הובר חשד שבכירי ה-UNIA הם שהורו על הרצח.
גלות
לאחר שחזר לג'מייקה עם אשתו איימי ז'אק, ייסד את מפלגת העם הפוליטית (People's Political Party) ב-1929 ושירת זמן קצר כחבר מועצת העיר קינגסטון. הכספים של ה-UNIA מעולם לא התאוששו. ב-1935 עבר ללונדון, שם עמדותיו האנטי-סוציאליסטיות הרחיקו את הפעילים השחורים שכבר היו שם, והוא מת בעיר ב-10 ביוני 1940, רחוק הן מהאי שבו נולד והן מהיבשת שהבטיח להנהיג.
מדוע מרקוס נחשב לגאון
הכישרון שלו הוא דמיון ארגוני – היכולת הנדירה לראות אוכלוסייה מפוזרת ומושפלת כציבור בוחרים אחד ולאחר מכן לבנות את המנגנון שיפנה אליה כאל גוף אחד. איש לפניו לא הקים אינטרנציונל שחור בהיקף כזה, והוא עשה זאת בחמש שנים, מאפס, במדינה שרק עתה הגיע אליה. המתנה השנייה שלו הייתה סמלית: אנשים משתכנעים פחות מטיעונים על עצמאות ויותר ממראה של אונייה המניפה את דגלה, מאוישת על ידי אנשים שנראים כמוהם. קו הכוכב השחור היה עסק נורא ותיאולוגיה מעולה, ובעלי המניות הקטנים קנו הוכחה, לא דיבידנד. אפילו דו בויז, שתיעב אותו, הודה בעיניים האינטליגנטיות.
טיעון הנגד כבד. גאונותו של גארבי הייתה בגיוס, לא בניהול או באתיקה: חברת הספנות נכשלה כי נוהלה בצורה גרועה, והרשעת ההונאה, ללא קשר למידת המניע הפוליטי בתביעה, התבססה על מניות שפורסמו עבור כלי שיט שטרם היה בבעלותו. הוא ניהל משא ומתן עם הקו קלוקס קלאן והשמיע האשמות אנטישמיות לפני שחזר בו מהן. הוא הקים קרן הגנה לאנשים שרצחו עמית לשעבר. והוא הציע למשול ביבשת שמעולם לא ביקר בה כמדינה בעלת מפלגה אחת תחת נשיאותו שלו – מבנה שאין בינו לבין האימפריאליזם אליו התנגד כל הבדל.
מורשת
בשנת 1964 הוחזרה גופתו לג'מייקה ונטמנה מחדש בפארק הגיבורים הלאומי בקינגסטון; הוא הפך לגיבור הלאומי הרשמי הראשון של המדינה. הרעיונות שלו מגיעים ישירות אל תנועת הראסטפארי, אומת האסלאם ותנועת הכוח השחור, מה שאומר שחלק גדול מהמחשבה הפוליטית השחורה של המאה העשרים הוא תוצר לוואי של חברת ספנות שפשטה רגל ומוטו בן שש מילים.