מארץ' טיאן בואדיהארג'ו

מארץ' טיאן בואדיהארג'ו: הסטודנט הצעיר ביותר בהונג קונג

כשאוניברסיטת הונג קונג בפטיסט (Hong Kong Baptist University) קיבלה סטודנט חדש למתמטיקה בשנת 2007, הסטודנט שנה א' לא יכול היה מבחינה חוקית להישאר לבד בבית. מארץ' טיאן בואדיהארג'ו היה בן תשע, והרשמתו הפכה אותו לסטודנט האוניברסיטאי הצעיר ביותר בהיסטוריה של הטריטוריה.

משפחה של מתחילים מוקדמים

מארץ' נולד ב-30 במרץ 1998 למשפחה סינית-אינדונזית, וחב את שמו הפרטי יוצא הדופן לעובדה פשוטה: אביו, איש עסקים, קרא לו על שם חודש הולדתו מכיוון שהמשפחה לא הצליחה להחליט על שום דבר אחר. הקדמת המאוחר הייתה נפוצה במשק הבית — אחיו הגדול הורציו התקבל בעצמו לאוניברסיטת אוקספורד בגיל ארבע-עשרה כדי ללמוד מתמטיקה. הכישורים של מארץ' לא היו של כבוד: בגיל תשע ושלושה חודשים הוא כבר הרוויח שני ציוני A, במתמטיקה ובמתמטיקה מתקדמת, בבחינות ה-A-level של בריטניה, פלוס ציון B בסטטיסטיקה.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

אוניברסיטה שנבנתה סביב ילד אחד

שום תוכנית סטנדרטית לא התאימה לילד בן תשע, אז אוניברסיטת הונג קונג בפטיסט עיצבה אחת. היא יצרה תוכנית לימודים מיוחדת של חמש שנים ששילבה לימודי תואר ראשון ושני, שהובילה לתואר ראשון במדעים בהצטיינות במדעי המתמטיקה ותואר שני בפילוסופיה במתמטיקה. ההסדר הכיר באמת עדינה לגבי ילדי פלא: יכולת גולמית יכולה להקדים את המוסדות שנועדו לחנך אותה, מה שמאלץ את המוסדות הללו להסתגל.

מסטודנט לפרופסור

סיפורו של מארץ' לא דעך אחרי הכותרות של 2007. הוא המשיך במתמטיקה דרך לימודי תואר שני בחו"ל, ובסוף שנות העשרה שלו, עבר לאקדמיה בעצמו, כשדווח כי קיבל משרה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). הקשת — מהסטודנט הצעיר ביותר למתמטיקאי עובד — היא הסוג הנדיר והמשמעותי יותר של תוצאת ילד פלא, שבו האצה מוקדמת מתורגמת לקריירה מקצועית אמיתית ולא למחזה ילדות.

מדוע הוא חשוב

השיא של מארץ' טיאן בואדיהארג'ו — הסטודנט הצעיר ביותר שנכנס לאוניברסיטה בהונג קונג — הוא בלתי נשכח בפני עצמו, אך החלק החשוב יותר הוא מה שהקיף אותו: בסיס A-level רציני, תואר בהתאמה אישית, והמשכיות לעבודה מתמטית אמיתית. הביוגרפיה שלו עומדת כמקרה בוחן לאופן שבו מערכת חינוך יכולה להימתח כדי לפגוש ילד יוצא דופן, וכיצד, אם מטופל היטב, סטודנט בן תשע יכול לצמוח למתמטיקאי ולא לסיפור אזהרה.