התחדשותו העירונית ארוכת הטווח של מונטה קראסו (Monte Carasso) נותרה הפרויקט המגדיר של לואיג'י סנוצי (Luigi Snozzi), אדריכל שוויצרי שעבודתו הגדירה מחדש את 'אסכולת טיצ'ינו' (Ticino School). לאורך הקריירה שלו, הוא פעל בצומת שבין מודרניזם לאחריות חברתית, והתייחס לתכנון אדריכלי כאל יוזמה ציבורית ביקורתית ולא כאל מרדף אחר שליטה טכנית או אסתטית גרידא.
פיתוח מוקדם ועשייה מקצועית
סנוצי, שנולד ב-1932 במנדריסיו (Mendrisio) שבשוויץ, למד אדריכלות ב-ETH ציריך ובמכון הטכנולוגי הפדרלי של שוויץ בלוזאן. לאחר סיום לימודיו החל לעסוק במקצוע, ובולט במיוחד שיתוף הפעולה שלו עם ליוויו ואקיני (Livio Vacchini) בין השנים 1962 ל-1968. פרויקטים משותפים שלהם כללו את בניין המשרדים פבריציה (Fabrizia) בבלינצונה ב-1965. בשנת 1958 פתח משרד עצמאי בלוקרנו, והרחיב בהמשך את פעילותו לציריך ב-1975 ולוזאן ב-1988.
פילוסופיה אדריכלית
סנוצי ראה בהקשר העירוני את הגורם העיקרי בתכנון. בחיבורו 'בריאריום אדריכלי' (Architectonic Breviary) מ-1973, הוא התווה מסגרת שבה האדריכלות אינה ניתנת להפרדה מאחריות אנושית. הוא דגל בשימוש בשיקול דעת ביקורתי בקרב סטודנטים, והפציר בהם להתייחס לעיר כמכלול לפני שהם מתכננים מבנים בודדים. שפתו האדריכלית עשתה לרוב שימוש בחומרים פשוטים, ובפרט בבטון חשוף, והוא התנגד לפיתוח ללא הבחנה, בעיקר באזור טיצ'ינו.
התמורה במונטה קראסו
החל משנת 1977, תוכנית האב עבור מונטה קראסו שימשה ככר מבחן לתיאוריות העירוניות של סנוצי. הוא ביקש להשיב את הלכידות ליישוב מפורק באמצעות התערבויות אסטרטגיות. רכיב מרכזי כלל הסבת מנזר אוגוסטיני לשעבר לבית ספר יסודי ומרכז קהילתי בין השנים 1987 ו-1993. גישה זו, ששילבה בין מרקם היסטורי לתוספות מודרניות, תרמה לזכייתו של הכפר בפרס ואקר (Wakker Prize) בשנת 1993.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הוראה והכרה מקצועית
מעבר לעיסוקו המקצועי, סנוצי מילא תפקידי הוראה משמעותיים ב-ETH ציריך וב-EPFL בלוזאן. תקופת כהונתו ב-EPFL, שנפרסה על פני השנים 1985 עד 1997, הפכה לראויה לציון לאחר שסטודנטים ארגנו שביתת שבת כדי להבטיח את מינויו. במהלך חייו הוא קיבל פרסים רבים, בהם פרס האדריכלות על שם הנסיך מוויילס מאוניברסיטת הרווארד ב-1993 ופרס מרה-אופנהיים (Prix Méret-Oppenheim) ב-2018. הוא הלך לעולמו בשנת 2020 בבית האבות קאזה ריאה (Casa Rea) במינוזיו (Minusio).
עובדות מהירות
- לידה: 1932, מנדריסיו - פטירה: 2020, מינוזיו - השכלה: ETH ציריך, המכון הטכנולוגי הפדרלי של שוויץ בלוזאן - פרויקט בולט: התחדשות מונטה קראסו - פרס מרכזי: פרס מרה-אופנהיים - שליטה בשפות: גרמנית, איטלקית
שאלות נפוצות של קוראים
### מהי אסכולת טיצ'ינו?
זהו זרם אדריכלי אזורי שצבר בולטות בינלאומית בשנות ה-70, המאופיין בשילוב בין מסורות אזוריות למודרניזם ולנוף שמסביב.
### כיצד ניגש סנוצי לתכנון מבני מגורים?
הוא התאים את עבודתו לטופוגרפיה ולאופי הספציפי של כל אתר, במקום להסתמך על טיפוסי בנייה סטנדרטיים.