אלויסיוס ברנהרד פיליפ מינקוס (Aloysius Bernhard Philipp Minkus), הידוע בשם לודוויג מינקוס (Ludwig Minkus), היה כנר ומלחין אוסטרי שבנה קריירה בהגדרת המוזיקה לבלט עבור התיאטראות הקיסריים בסנקט פטרבורג. יצירתו המוזיקלית נותרה אבן יסוד ברפרטואר הרוסי לאורך סוף המאה התשע-עשרה, בעיקר בזכות שיתופי הפעולה ארוכי השנים שלו עם הכוריאוגרפים ארתור סן-לאון (Arthur Saint-Léon) ומריוס פטיפה (Marius Petipa).
התפתחות מוקדמת בווינה
מינקוס, שנולד בשנת 1826 ברובע אינרה שטאדט (Innere Stadt) שבווינה, החל לקבל שיעורי כינור כבר בגיל ארבע. בין השנים 1838 ו-1842 הוא למד באגודת חובבי המוזיקה (Gesellschaft der Musikfreunde). בגיל שמונה הוא הופיע לראשונה ברסיטל פומבי, ובשנת 1845 ציינה העיתונות המקומית את סגנונו השמרני ואת ביצועיו המבריקים. לפני שעזב לרוסיה, הוא שימש זמן קצר ככנר ראשי באופרה של חצר המלוכה בווינה בשנת 1852, אם כי התפטר עוד באותה שנה כדי להמשיך בקריירה בינלאומית.
המעבר לאימפריה הרוסית
מינקוס עבר לסנקט פטרבורג בשנת 1853, ובתחילה ניצח על תזמורת הצמיתים של הנסיך ניקולאי יוסופוב (Nikolai Yusupov). הוא נישא למריה אנטואנט שוורץ (Maria Antoinette Schwarz) בשנת 1855 בכנסייה הקתולית סנט קתרין. בשנת 1856 עבר למוסקבה, שם שימש ככנר ראשי ומנצח בתיאטרון בולשוי הקיסרי. מעמדו המקצועי עלה בשנת 1861 כאשר מונה למפקח על התזמורות של התיאטראות הקיסריים במוסקבה ופרופסור לכינור בקונסרבטוריון של מוסקבה שזה עתה הוקם.
שיתופי פעולה ובלטים גדולים
עבודתו של המלחין הגיעה לקהל רחב יותר דרך שותפותו עם ארתור סן-לאון. שיתוף הפעולה שלהם החל בבלט "לה פלאם ד'אמור" (La Flamme d'amour), שהוצג בבכורה במוסקבה בשנת 1863 ובהמשך עובד עבור האופרה של פריז תחת השם "נמאה, או האהבה הנקמנית" (Néméa, ou L'Amour vengé). הצלחה זו קדמה למינויו כמלחין מוזיקת בלט עבור התיאטראות הקיסריים בסנקט פטרבורג בשנת 1871, תפקיד בו החזיק במשך חמש עשרה שנים. בתקופה זו יצר יצירות משמעותיות, כולל "דון קישוט" (Don Quixote) בשנת 1869 ו"לה באיאדר" (La Bayadère) בשנת 1877.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פרישה ומורשת
עם ביטול משרתו הרשמית בחצר בשנת 1886, פרש מינקוס לגמלאות. במהלך תקופת כהונתו, הלחין מוזיקה מקורית ותרם תוספות ליצירות קיימות, כגון החידוש לבלט "פאקיטה" (Paquita) משנת 1881, שכלל את ה"גראן פא קלאסיק" (Grand Pas classique). הוא בילה את שנותיו האחרונות בווינה, שם הלך לעולמו בשנת 1917 ונקבר בבית העלמין דבלינג (Döbling Cemetery).
עובדות מהירות
- נולד: 23 במרץ 1826, וינה - נפטר: 7 בדצמבר 1917, וינה - תחומי עיסוק עיקריים: מלחין, מנצח, כנר - יצירות בולטות: "דון קישוט" (1869), "לה באיאדר" (1877) - אזרחות: האימפריה האוסטרית, אוסטרו-הונגריה - מקום קבורה: בית העלמין דבלינג
שאלות שקוראים שואלים
### אילו בלטים מרכזיים הלחין מינקוס?
היצירות המוכרות ביותר שלו כוללות את "דון קישוט" (1869), "לה באיאדר" (1877), והיצירה המשותפת "המקור" (La source, 1866).
### היכן בילה מינקוס את רוב הקריירה שלו?
הוא בילה את רוב חייו המקצועיים ברוסיה, כשהוא משרת בסנקט פטרבורג ובמוסקבה משנת 1853 ועד פרישתו בשנת 1886.