לוביס קורינת (Lovis Corinth), שנולד בשנת 1858 בגווארדייסק (Gvardeysk), ביסס את מעמדו כדמות מרכזית בסצנת האמנות הגרמנית לאורך קריירה שנווטה את המעבר מהנטורליזם לסינתזה של אימפרסיוניזם ואקספרסיוניזם. עבודתו המגוונת הקיפה ציור, הדפס והוראה באוניברסיטה, מה שהוביל אותו בסופו של דבר לעמוד בראש ה"זצסיון הברלינאי" (Berlin Secession) בעשור האחרון לחייו.
הכשרה מעצבת והשפעות מוקדמות
קורינת החל את השכלתו הפורמלית באקדמיה לאמנות בקניגסברג לפני שעבר למינכן ב-1880, שם למד באקדמיה לאמנויות יפות. התפתחותו הושפעה רבות מהריאליזם של מורו לודוויג פון לופץ (Ludwig von Löfftz) ומהטכניקות של אסכולת ברביזון. לאחר תקופת שירות צבאי, נסע לאנטוורפן כדי ללמוד את יצירותיו של רובנס, ולאחר מכן עבר לפריז ב-1884. במהלך תקופתו באקדמיה ז'וליאן (Académie Julian), הוא חידד את התמקדותו בעירום נשי ובמיומנויות רישום.
התקופה הברלינאית והתפתחות אמנותית
לאחר תקופה של תשע שנים במינכן, עבר קורינת לברלין בשנת 1900. הוא הפך לחבר בולט ב"זצסיון הברלינאי" ולימים ירש את מקס ליברמן (Max Liebermann) כנשיא האגודה. בשנת 1902 הקים בית ספר לציור ונשא לאישה את אחת מתלמידותיו, שרלוטה ברנד (Charlotte Berend), שהפכה לנושא תדיר בעבודותיו ולמוזה שלו. המסלול האמנותי שלו עבר שינוי משמעותי לאחר שלקה בשבץ מוחי ב-1911, שהותיר אותו משותק חלקית. אתגר פיזי זה הוביל לסגנון חופשי ואקספרסיוניסטי יותר, המאופיין בצבעים עזים ובהתמקדות אינטנסיבית באינטימיות ביתית ובנופים.
עבודות גרפיות ושליטה בוגרת
קורינת הפגין תפוקה פורייה בתחום ההדפס, תוך חקירת טכניקות כגון תצריב יבש וליתוגרפיה. בחמש-עשרה השנים האחרונות לחייו בלבד, הוא יצר מעל 900 עבודות גרפיות, כולל כ-60 דיוקנאות עצמיים. דיוקנאות אלו שימשו כשיטה חוזרת ונשנית לבחינה עצמית, ולעיתים קרובות הציגו את האמן בתחפושות שונות. נופיו, ובמיוחד הסדרה שהתמקדה באגם ואלכנזה (Walchensee), מצוטטים לעיתים קרובות כשיא היצירה הגרפית המאוחרת שלו, ומסמנים סטייה לעבר תיאורים סובייקטיביים ומלאי חיים יותר של סביבתו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הכרה ושנים מאוחרות
עד סוף ימיו זכה קורינת להכרה מוסדית משמעותית, כולל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קניגסברג ב-1921. הוא השתתף בביאנלה של ונציה ב-1922 והמשיך ביצירתו עד מותו ב-1925 בזנדוורט (Zandvoort) שבהולנד, בעת שנסע לצפות ביצירותיהם של אמנים הולנדיים. הוא קבור בבית הקברות זידווסטקירכה שטאהנסדורף (Südwestkirchhof Stahnsdorf). לאחר מותו, עבודתו עמדה בפני תקופה של גינוי אידיאולוגי, כאשר השלטונות הנאציים הגדירו את אמנותו כ"מנוונת" והסירו את יצירותיו מאוספים ציבוריים בשנת 1937.
עובדות מהירות
- נולד: 1858, גווארדייסק - נפטר: 1925, זנדוורט - זרמים עיקריים: אימפרסיוניזם, אקספרסיוניזם - יצירות בולטות: הכנר, כרמנסיטה, הקמפניה הרומית - נשיא הזצסיון הברלינאי: 1915–1925 - מוסדות חינוך: האקדמיה לאמנויות יפות במינכן, האקדמיה ז'וליאן - מקום קבורה: זידווסטקירכה שטאהנסדורף - תואר דוקטור לשם כבוד: אוניברסיטת קניגסברג
שאלות נפוצות של קוראים
### כיצד השפיע השבץ המוחי ב-1911 על סגנון הציור של קורינת?
השבץ הותיר אותו משותק חלקית ועם רעד כרוני בידו, מה שגרם לסגנונו להשתנות מנטורליזם לעבר גישה אקספרסיוניסטית ותוססת יותר.
### באילו נושאים עסק קורינת בעיקר בקריירה המאוחרת שלו?
הוא התמקד בדיוקנאות, סצנות מקראיות, תיאורים אינטימיים של חיי משפחה ונופים, ובעיקר בסדרת אגם ואלכנזה בהרי האלפים הבוואריים.